שתף קטע נבחר

גרוסמן נגד אולמרט: ההנהגה שלנו חלולה

הסופר ששכל את בנו אורי במלחמת לבנון נשא דברים קשים בעצרת לציון 11 שנים לרצח רבין ומתח ביקורת נוקבת על ההנהגה המדינית והצבאית: "המלחמה חידדה את התחושה שההנהגה המדינית והצבאית חלולה. אין מלך בישראל". דליה רבין: "אבא היה מנהיג חף מספינים ומלהטוטים"

הסופר דויד גרוסמן, ששכל את בנו אורי במלחמת לבנון, נשא הערב (שבת) נאום יוצא דופן בחריפותו בעצרת לציון 11 שנה לרצח רבין והפנה את דבריו ישירות נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, "אחד הדברים הקשים שחידדה המלחמה האחרונה הוא התחושה שבימים האלה אין מלך בישראל. שההנהגה שלנו חלולה, ההנהגה הצבאית והמדינית שלנו חלולה". הוא תקף את מינויו של אביגדור ליברמן והגדיר אותו כ"מינויו של הפירומן המועד הזה למנהל מכבי האש של המדינה".

 

 

הוא קרא לאולמרט לא לבזבז את ההזדמנות לשלום עם הפלסטינים ועם סוריה ותקף את הפופוליזם המנחה את מנהיגי המדינה, "התכנים העיקריים שהנהגת ישראל כיום ממלאת בהם את קליפת שלטונה הם בעיקר תכנים של חרדות מחד, והפחדות מאידך, של מקסם הכוח, קריצת הקומבינה, של תגרנות בכל היקר לנו. במובן הזה הם אינם מנהיגים של ממש, בוודאי הם אינם מנהיגים שעם במצב כל כך מסובך וטועה דרך זקוק לו. לפעמים נדמה שתיבת התהודה של חשיבתם, של זכרונם ההסטורי, של החזון שלהם, של מה שבאמת אכפת להם מתקיימת אך ורק בחלל הזעיר שבין שתי כותרות בעיתון או בין שתי חקירות של היועץ המשפטי לממשלה.

 

"הביטו באלה שמנהיגים אותנו. לא בכולם כמובן, אבל ברבים מדי מתוכם. ראו את דרך פעולתם המבוהלת, החשדנית, המיוזעת, את ההתנהלות שלהם, הפרקליטית והנכלולית. הרי מגוחך אפילו לקוות שמהם תצא תורה, שמהם יגיח פתאום איזשהו חזון, או אפילו סתם רעיון מקורי, יצירתי באמת, נועז, בעל מעוף. מתי היתה הפעם האחרונה שראש הממשלה הגה או עשה מהלך שיש בכוחו לפתוח לישראלים אופק אחד חדש, עתיד טוב יותר? מתי הוא יזם מהלך חברתי או תרבותי או ערכי? ולא רק הגיב, הגיב בתזזיתיות למהלכים שכפו עליו אחרים".

 

הוא אמר לקהל הרב כי המלחמה בלבנון הוכיחה ש"הכוח הצבאי אינו יכול להבטיח לבדו את קיומנו. גילינו שישראל נמצאת במשבר עמוק כמעט בכל מערכות חיינו... אני אפילו לא מדבר כעת על המחדלים הגלוים לעין של ניהול המלחמה, של הפקרת העורף, גם לא על השחיתויות הגדולות והקטנות, אני מדבר על כך שהאנשים המנהיגים את ישראל כיום אינם מסוגלים לחבר את הישראלים אל זהותם, ובוודאי אינו אל החלקים הבריאים והמחיים והמפרים של הזהות הזאת".


בחזרה לכיכר (צילום: ירון ברנר)

   

גרוסמן הוסיף: "לא קל להתבונן בעצמנו השנה. היתה מלחמה. ישראל הניפה שריר צבאי אדיר אבל מאחוריו נחשפו דווקא קוצר ידה ושבריריותה. בעיקר גילינו שישראל נמצאת במשבר עמוק, עמוק מכפי שחששנו, כמעט בכל מערכות חייה. אני מדבר כאן הערב כמי שאהבתו לארץ הזו היא אהבה קשה ומסובכת. ואף על פי כן היא חד-משמעית".

 

לטענת מארגי העצרת למעלה מ-100 אלף בני אדם הגיעו לעצרת הערב. השנה לא הוזמנו פוליטיקאים לשאת דברים בעצרת, אבל רבים מהם כבשו את המושבים מאחורי הבמה שנראתה כמו "הפנינג פוליטי". בין היתר הגיע המשנה לראש הממשלה שמעון פרס, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, השר המתפטר אופיר פינס והשרים שנשארו, איתן כבל ויולי תמיר. כמו כן הגיעה יו"ר הכנסת דליה איציק, יו"ר מרצ יוסי ביילין.

 

מטעם המשפחה נשאה דברים דליה רבין, שהזכירה שאביה היה "מנהיג חף מספינים ומלהטוטים. הוא ראה לטווחים ארוכים, מנהיג פרגמטי, נחוש וחרוץ ללא עיגולי פינות ועיוותים. לא היה איש של טפיחות סחבקיות על השכם. הוא לא היה קדוש, סלד מכיבודים, איש מסמיק, אדם מופנם. הכאב הנורא של אובדן היה נצור בו. מנהיגות אמינה ולא מתחנפת - זוהי מורשת רבין". היא ציינה ש"העצרת היא עצרת פוליטית. חברים, אל תוותרו על הזכות להשלים את מלאכת יצחק רבין".

 

רשימת האמנים שהופיעו ארוכה ומכובדת: אחינועם ניני, אביב גפן, מיקי גבריאלוב, הראל סקעת, מיטל טרבלסי, נינט טייב, קרן פלס, אלון אבוטבול ורמה מסינגר.


עשרות האלפים שהגיעו לכיכר (צילום: ניב קלדרון)

 

  

השרה תמיר אמרה ש"מחמם את הלב לראות את בני הנוער פושטים על הכיכר". אלפי בני נוער, חברי הנוער העובד והלומד פשטו על הכיכר כבר בשעות אחר הצהריים והקימו במקום אוהל הסוקר את חייו של יצחק רבין מאז היה נער ואת פעולותיו למען המדינה.  

 

במהלך העצרת התקיימו גם פעולות של ארגוני שמאל, שהביעו על הפעולה הצבאית ברצועת עזה ועל מדיניות הממשלה כלפי הפלסטינים. חברי תנועת "שלום עכשיו" הגיעו לכיכר עם שלטים עליהם נכתב "אולמרט ופרץ, נטשתם את דרכו".


זוכרים בכיכר (צילום: ירון ברנר)

 

פעילות "קואליציית נשים לשלום" ניצלו את ההזדמנות להביע מחאה על פעילות צה"ל בעזה והחתימו את הקהל על עצומה הקוראת להסיר את המצור מעל עזה. הן יצרו במקום רכבת אנושית. עדי דגן, דוברת הארגון: "בעזה יש מצב חירום, אספקת חשמל ומים לקויה, עוני ואבטלה. מערכות בריאות וחינוך משותקות. מתקפות צבאיות בלתי פוסקות ומצור הדוק. אם המצב הזה יימשך, נהיה עדים להתפשטות מגיפות, רעב ואנרכיה בעזה. זו מדיניות אכזרית המסכנת גם את תושבי ישראל". 

 

ביום חמישי צוין יום הזיכרון הממלכתי לזכר רבין בטקס בהר הרצל ואחר כך בטקס בכנסת. בטקס בכנסת הבהיר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שרוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר, לא ישוחרר לעולם.

 

500 שוטרים, לוחמי משמר הגבול, חבלנים, פרשים, מתנדבי המשמר האזרחי, סדרנים ופקחים בסיוע של מד"א וכיבוי אש תל אביב מאבטחים את אזור הכיכר.

פורסם לראשונה 04/11/2006 19:55

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דוד גרוסמן
צילום: ירון ברנר
צילום: ניב קלדרון
כיכר רבין
צילום: ניב קלדרון
צילום: ירון ברנר
אזרחים בכיכר
צילום: ירון ברנר
מומלצים