"הטכנולוגיה הרגה את הערגה, והשאירה אותנו לבד עם האובססיה"
- קפקא.
פסיכולוגיית המעמקים שלאחר פרויד מספקת ארבע תשובות טובות לשאלת המשיכה העזה שרבים חשים לבילוי ממושך באינטרנט: אשליית ההתמזגות עם הטבע והממשות, תחושת התגברות על הניכור החברתי מההמון המודרני, הדמיית האינסופיות של היפרטקסטים מעגליים שמסניפים לנו חיי אלמוות ולבסוף, הרשת מאפשרת רכישת זהויות וירטואליות מעבר לאני המוגבל שלנו מבחינה מינית, מקצועית, חברתית וכולי.
מדובר בעיקר בפסיכולוגיית המעמקים הצרפתית ובאונטולוגיה האקזיסטנציאליסטית הגרמנית. מה שמשותף לכולם הוא שהדת נתנה תשובה אמיתית או כוזבת לארבעה צרכים, שהמדע לא יכול לתת להם תשובה. רשת האינטרנט באה לתת תשובה לאלה שכבר אינם דתיים, לאלה המודרניים שהתנתקו מהמסורת. לפי המחקר החדש
של Pew על עתיד האינטרנט, ההתמכרות תלך ותגבר בשנים הקרובות.
הפסיכולוג לאקאן והפילוסוף היידגר, סיפקו את הבסיס התיאורטי לגיבורי תרבות כמו תימוטי לירי (נביא האל.אס.די בשנות השישים) וג'ון לנון,
לגבי היכולת של סמלים לייצר מציאות. לירי אמר
לפני מותו ב-1996 שאם היה לו אינטרנט בשנות השישים זה היה מהווה תחליף ל – LSD. "האינטרנט היא הזרקה ישירה של רוחניות אינסופית ישר לוורידי הנשמה".
האדם המודרני נפרד מהטבע ומגופו שלו. למודרני יש את בעיית הגוף והנפש. יש לו בעיה "לגעת במים ולגעת ברוח". האדם המודרני מנותק מהממשות והוא עדיין עורג לגעת בה. האדם הקדם-מודרני, החקלאי-רועה חי בטבע, נגע באדמה וחי בקרב בעלי החיים. האדם המודרני-תעשייתי חי בין מכונות וספרים שהם ישויות מלאכותיות.
איך בני שבט הטוארג (נוודים שמקשרים בין אפריקה השחורה לבין צפון אפריקה המוסלמית), מסוגלים לחצות לבדם על גבי גמל במשך חודש או חודשיים את כל הסהרה. התשובה טמונה בכך שהטוארג אינו רואה עצמו כישות השונה מהגמל או מגרגרי החול שמתחתם הוא קובר עצמו במשך כל היום עם 50 מעלות צלזיוס. הטוארג אינו רואה עצמו כישות נפרדת מהכוכבים ומהשמיים בלילות שבהם הוא מנווט לאורך עשרות קילומטרים.
בודריאר הצרפתי מראה כיצד ה"סימולקרה" יוצרת אשליה של נגיעה בממשות:
אבותינו החקלאים נגעו בממשות, אנו מהתרבות התעשייתית ניסינו ללכוד את הממשות במצלמתנו, אך ללא הצלחה רבה.
העולם הוירטואלי כבר לא מתיימר לגעת בממשות, אלא להחליף אותה,
כמו במטריקס.
היחיד נפרד מהחברה. הוא מחפש חברה מעבר לחברה המלאכותית של מקום העבודה שלו או של בניין המגורים שבו הוא גר ושהשכנים בו אפילו לא אומרים שלום דלת מול דלת. ההמונים שנשפכים לשדרה החמישית בשעה 17.00 בניוריורק לא ירגישו שום רע אם ימות מישהו במרחק מטר אחד מהם. וכפי שמק'לוהן כתב ב"להבין את המדיה", המנתח שחותך בבשר של מטופל שלו לא מכיר את המנותח האנונימי ואין לו כל רגשות אליו.
המענה לכל אלה מצוי בעלייה העצומה
של הפופולאריות של הרשתות החברתיות. רק למייספייס, הרשת הגדולה שבין הרשתות החברתיות, יש מעל 150 מיליון חברים רשומים.
לאדם אין אלוהים במה הוא יאמין? תחילה במאות ה-17 עד ה-19, הוא האמין בדת העובדות של המדע ובבאבא ניוטון. אבל איינשטיין גמר עם באבא ניוטון ועם המדע הבאבאי. בנוסף לכך, דת העובדות לא נתנה תשובת לחרדת המוות הקיימת אצל כולנו. הדת ותחיית המתים עוזרים לנו להתגבר על חרדת המוות. דת העובדות המדעיות עוזרת לנו עד שאנו נתקלים במוות של חבר או קרוב. אז למדע אין מה לומר כי מה שהוא אחרי המוות , כבר אינו עובדה.
הלינקיות של הווב ושל משחקי המחשב היא משחק אינסופי ומעגלי, כמו עונות השנה, כמו אלוהים. כמו הנצח. זה נותן לנו מזור מחרדת המוות ואשליה של אינסוף. סיפורי הגנים עם השבילים המתפצלים אצל הסופר בורחס, נועדו למלכים שניסו באמצעות האינסופיות של המבוך להתמודד עם האובססיה של המוות.
לפי קורצווייל,
ייתכן אפילו שאפשר יהיה להוריד את כל התודעה שלנו ל-Disk On Key של כמה טרה-בייטים. או אז, נוכל לעשות דיגיטיזציה של הנפש ולשמור את נפשנו בכיס, או לשולחה ב-Gmail לחברים שלנו כמו ששולחים תמונות מהחתונה או מהטיול האחרון.
היחיד המודרני מזוהה. מכריחים אותו להינעל על זהות אחת מבין זהויות פוטנציאליות שונות: זהות מינית, זהות מקצועית, זהות משפחתית, זהות פוליטית. מה קורה אם אני פלסטיני שמזדהה עם הציונות או ההיפך? מה קורה אם אני משורר שחולם לעשות מליארדים מאיזה סטארט-אפ? מה קורה אם אני מנהל בית חולים שרוצה להיות צייר?
רשת האינטרנט מאפשרת ריבוי זהויות. האקזיסטנציאליזם היה השקפת עולם מאוד פופולארית אחרי שתי מלחמות העולם הראשונה והשנייה. חווית המוות שהייתה כה קרובה לכל כך הרבה אנשים, הביאה אותם גם לשאול על הזהות שלהם וגם לחפש תחליף למדע
שנותר אילם מול העובדה של המוות.
ואולי על אף כל 4 הסיבות הללו, האינטרנט אינה ממש ממכרת, אלא מהווה תחליף להתמכרויות הרבה יותר מזיקות, ולכן זו אולי התמכרות מועילה כמו תחליפי סמים.
מרושתים: לבלוג המלא
