אנחנו מצוננים, כואב לנו הגרון, יש לנו חום גבוה - ואל כל אלה מצטרפת דלקת בעיניים. האם יש קשר בין הגודש באף, התבערה בגרון לבין תחושת הגירוי בעיניים?
התשובה חיובית: דלקת עיניים יכולה ללוות מחלות דרכי נשימה עליונות, שנפוצות מאוד בתקופת החורף. דלקות עיניים יכולות להיגרם מנגיף - והן הנפוצות ביותר, מחיידק או על רקע אלרגי.
תחושת גירוי בעיניים, אודם מקומי, דמעת, הפרשה מימית, תחושת גוף זר בעין ורגישות לאור. סימנים נוספים שעשויים להופיע בחלק מהמקרים: נפיחות בעפעפיים ודימומים נקודתיים בלובן העין. הסימנים יופיעו לרוב בשתי העיניים, אך לעתים תקדים עין אחת את השנייה. הדלקת יכולה להימשך ממספר ימים ועד מספר שבועות, בהתאם לנגיף הגורם להופעת המחלה.
כמו בהצטננות נגיפית, גם דלקת עיניים הנגרמת על ידי נגיף יכולה לחלוף ללא כל טיפול. אם בכל זאת מטפלים בדלקת (וזה מומלץ) ניתן להקל ולקצר את משך המחלה ולמנוע סיבוכים. הטיפול מתבסס על הנחת קומפרסים קרים על העיניים, טיפות המכילות תחליפי דמעות, טיפות המכילות תרופות אנטי-דלקתיות וטיפות המכילות אנטיביוטיקה.
אמנם אנטיביוטיקה לא יעילה נגד נגיפים, אבל משתמשים באנטיביוטיקה כדי למנוע דלקת עיניים חיידקית משנית. דלקת כזאת יכולה להופיע עקב הצטברות דמעות והפרשות בעיניים היוצרות כר גידול נוח להתרבות חיידקים.
כן, מאוד! רוב דלקות העיניים הנגיפיות מדבקות. למניעת ההדבקה מומלץ להימנע ממגע ישיר עם מי שלקה במחלה, להימנע משימוש במגבות פנים משותפות ולשטוף ידיים היטב לאחר הטיפול בעיניים.
צריך להימנע עד כמה שאפשר ממגע ישיר קרוב ממושך עמו, להקפיד לשטוף את הידיים היטב לאחר המגע עמו או עם הפרשותיו (מתן טיפות או החלפת טיטולים) ולהשתמש במגבות נפרדות ובכלי אוכל נפרדים.
מומלץ לא! חשוב להשאיר את הילד בבית כדי למנוע הדבקה וכדי להקל על הילד ולזרז את החלמתו.
אחד הנגיפים השכיחים הגורם לדלקת עיניים נגיפית, המלווה דלקת בדרכי הנשימה העליונות, נקרא "אדנווירוס" (Adenovirus) הנגיף הזה גורם לרוב להופעת מחלות בדרכי הנשימה העליונות, אך זנים מסוימים שלו יכולים לתקוף גם את מערכת העיכול, מערכת השתן, העור והעיניים. רוב הזנים הללו עמידים לחומרי חיטוי והדברה – ומכאן יכולת ההדבקה הגבוהה שלהם.
העברת הנגיף מאדם לאדם יכולה להיות במגע ישיר, במגע עם הפרשות הגוף (כולל רוק ודמעות), בשחייה בבריכה מזוהמת בנגיף או בנשימת אויר עם רסיסי רוק המכילים את נגיף. ילד יכול להידבק בנגיף, גם כשהוא נותן יד לילד חולה או משחק בצעצוע בו שיחק ילד חולה. הנגיף עמיד ביותר ויכול לחיות גם מחוץ לגוף - וכך ניתן להידבק גם במגע עם חפצים או משטחים בהם דבק הנגיף.
תינוקות וילדים רגישים במיוחד להדבקה בנגיף, והם ידביקו בהמשך גם את שאר בני המשפחה. ההדבקה בנגיף שכיחה במיוחד בחורף ובאביב. סימני המחלה יופיעו יומיים עד שבועיים לאחר ההדבקה. בדרך כלל מדובר בהצטננות, כאבי ראש, חום גבוה, כאבי גרון, נפיחות של בלוטות הלימפה בצוואר ובפנים. לעתים יהיו ם שלשולים, הקאות וסיבוכים כמו דלקת האוזן התיכונה ודלקת ריאות.
דלקת עיניים תופיע לעתים קרובות בחולים שנדבקו בנגיף. הדלקת יכולה להתחיל בעין אחת ולהופיע לאחר מספר ימים גם בשנייה. סימני הדלקת מאוד
בולטים: נפיחות בעפעפיים, אודם ניכר בעיניים, גירוי או כאב בעיניים, תחושת גוף זר בעין, רגישות לאור, דמעת והפרשות מימיות. הדלקת יכולה לפגוע בקרנית ולגרום להפרעה זמנית או קבועה בראייה.
הפרעה כזאת מחייבת טיפול תרופתי ממושך יותר. הבעיה בקרנית עלולה להופיע שלושה עד ארבעה שבועות לאחר התחלת הדלקת בעיניים, לרוב לאחר שחלפו כליל סימניה. החולה יתלונן על הפרעה בראייה והרופא יבחין בעכירויות קטנות לבנות בקרנית. עכירויות אלה נובעות מהצטברות של משקעים אימונולגים בקרנית.
הטיפול בדלקת עיניים שנגרמה מ-Adenovirus דומה לטיפול בדלקת עיניים נגיפית אחרת. עם זאת, כאשר מופיעים משקעים בקרנית יש לטפל בטיפות המכילות סטרואידים. הטיפול יכול להימשך מספר שבועות ןאף חודשים, עד להיעלמותם המלאה של המשקעים.
אין חיסון נגד רוב זני ה-Adenovirus לכן, מניעת ההדבקה במחלה חשובה ביותר. בנוסף, חשוב לטפל במחלה ולנסות למנוע את סיבוכיה.
ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת שירותי בריאות כללית
