הרפורמה בבריאות הנפש: "סכנה לחולים"

"הרפורמה בבריאות הנפש היא רפורמה קצוצת כנף, רפורמה נכה שתשאיר את המטופלים שלנו חסרי מענה". כך תקף היום (ד') פרופ' אבי בלייך, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, את המהלך שבמסגרתו יועברו טיפולי בריאות הנפש לאחריות קופות החולים במקום שיינתנו על ידי המדינה. הרפורמה במערך בריאות הנפש, במסגרתה ייערכו השינויים הללו, צפויה לצאת לדרך ב-1 בינואר. 

במסיבת העיתונאים שארגנה ההסתדרות הרפואית חברו כל הגורמים המטפלים בתחום: פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, שטענו שלא עורבו בניסוח הרפורמה וכינו אותה בביטויים קשים ביותר: "הרס בריאות הנפש בקהילה", "קטיעת רגלי הילדים המטופלים".

• הרפורמה בבריאות הנפש סובלת מנכות  
• כיצד המדינה מתנערת שוב מהחלשים
  

הדוברים הביעו חשש שקופות החולים ייכנעו לתכתיבים תקציביים וייאלצו להקטין את הביקוש לשירותי בריאות הנפש על ידי דחיית מטופלים והצבת הגבלות על מספר הטיפולים.

במסגרת הרפורמה ייסגרו 50 מרפאות לבריאות הנפש בקהילה. "אין רווח תקציבי בסגירת המרפאות כי הקופות יצטרכו לפתוח מרפאות משלהן", אמר אלי שמיר, יו"ר "עוצמה", עמותת משפחות נפגעי נפש. "זה רעיון עוועים", הוסיף.

פרופ' בלייך ציין שקופות החולים דווקא מעוניינות לשלם עבור קבלת השירות מהמרפאות הקיימות, אבל האוצר רוצה לסגור אותן.

עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, אמרה: "אם ההסכם ייושם, מצב שירותי בריאות הנפש יהיה גרוע מכפי שהוא היום. אי אפשר לסגור מרפאה לפני שיש משהו אחר שפועל". היא ציינה כדוגמא, שבאחת מקופות החולים פיטרו את כל הפסיכיאטרים וכעת יש צורך להקים מערך מקצועי חדש.

נקודת כשל נוספת בדרך לביצוע הרפורמה היא תקצוב חסר. הקופות דורשות 300 מיליון שקלים והאוצר מבטיח להם 160 מיליון שקלים לארבע שנים עבור פיתוח השירותים בקהילה. הוויכוח נסוב על סכומים של כמה עשרות מיליוני שקלים בלבד.

לדברי פרופ' בלייך, "זה מבטיח לחצים כשההיבט המקצועי שהוא טובת המטופל יידחק לקרן זווית. רוב המטופלים בתחום בריאות הנפש הם אוכלוסייה דלת אמצעים שאין לה יכולת לשלם עבור טיפולים פרטיים. אנחנו לא יכולים לאפשר למטופלים שלנו להישאר ללא מענה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הסיכום מחודש ספטמבר 2006 בדבר העברת האחריות לאספקת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים, הינו תוצאה של עבודת מטה ארוכת שנים בשיתוף ובהתייעצות עם קופות החולים, ההסתדרות הרפואית וגורמי מקצוע רבים נוספים בתחומי הבריאות והכלכלה. סיכום זה עולה בקנה אחד עם התפיסה לפיה על משרד הבריאות להתרכז בתפקידו כרגולטור ולא כספק שירותים ומבטח. על פי מתווה הרפורמה, החל מחודש ינואר 2007 יסופקו שירותים אלו על ידי קופות החולים ויחוזקו אפשרויות הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות על מערך זה תוך סגירה הדרגתית במשך מספר שנים של מרפאות בריאות הנפש המופעלות על ידי המדינה.