"נוציא את בני סלע, מקסימום יעשה טיול"

כבר שבועיים מסתובב בני סלע חופשי בינינו, ועדיין אין למשטרה קצה חוט. ממצאי הוועדה שבראשה עמד האלוף במיל' עמוס ירון מטילים צל כבד על התנהלות המשטרה, השב"ס וגם המשרד לביטחון פנים, שלא טרח לתאם בין הגופים ולהשליט את מרותו. הדו"ח המלא שפורסם חושף שרשרת של תקלות קשות ומביכות. רק כשקוראים את הדו"ח היטב, מתברר תיאטרון האבסורד. 

לטובת מי מכם שלא התעמק בדו"ח ועדת הבדיקה (לקריאת הדו"ח המלא בפורמט pdf ), המשתרע על פני 50 עמודים, ריכזנו את החלק המרכזי העוסק בתיאור יום הבריחה. כך זה קרה:

בערב יום ה', 23 בנובמבר 2006 יצא בני סלע מכלא "אשל" בליווי יחידת "נחשון" של שב"ס והועבר בצורה מאובטחת, כשהוא כבול בידיו וברגליו ובתא נפרד באוטובוס הליווי, לאגף המעבר הארצי "ניצן". סלע יצא מכלא "אשל" כשברשותו תיק ציוד אישי, שהכיל מכנסי טרנינג בצבע כהה - כחול או אפור. בשלב זה לבש בני סלע מדי אסיר, כשמתחת לחולצת האסיר לבש גופית טריקו לבנה, ומתחת למכנסיו לא לבש זוג מכנסים נוסף.

שוטר הליווי הגיע בלי אזיקים 

ביום חמישי בשעות אחר הצהריים, התקשר מפקד יחידת הליווי המשטרתית של מחוז תל-אביב, רב-פקד שי ג'רסי, לרס"ב חיים תירים ומסר לו שיש עצור של יחידת ההונאה במעבר "ניצן" וכי יש להביאו למחרת בבוקר לבית המשפט בתל-אביב. לשם כך התבקש תירים להתקשר ולתאם עם רס"מ איסק בוטראשבילי שיצטרף אליו למחרת בבוקר לביצוע הליווי.

ביום שישי בבוקר, בסביבות השעה 07:45 , הגיעו למעבר "ניצן" שני השוטרים מיחידת הליווי של מחוז תל-אביב, רס"מ בוטראשבילי ורס"ב תירים, וחברו למשאית הייעודית לליווי עצורים שחנתה מחוץ למתחם בית הכלא מבעוד יום. השוטרים נשלחו למשימה ללא תדרוך וללא בדיקת ציוד - בניגוד לנוהל.

רס"מ בוטראשבילי היה מצויד בזוג אזיקי ידיים על גופו ובתיקו החזיק זוג אזיקי רגליים, אלא שתיקו הופקד בעמדת הכניסה למתחם הכלא. רס"ב תירים הגיע לליווי ללא אזיקים כלל. אזיקיו נמצאו בתוך ארגז נעול במשאית הליווי, שהכיל מספר רב של אזיקי ידיים ורגליים, אולם המפתחות לארגז זה לא נמצאו ברשותם. רס"מ בוטראשבילי פנה לאחראי המשמרת באגף המעבר הארצי במעבר "ניצן" וביקש לקבל את העצור שהיה עליו ללוות. האחראי מסר לו שבנוסף לעצור הראשון, דימיטרי וולף, עליהם לקחת גם את בני סלע לבית הדין לעבודה בתל-אביב.

רס"מ בוטראשבילי טען כי לא נאמר לו מראש שיש לקחת את בני סלע. לאחר דין ודברים שוחח בקשר עם המפקד התורן של יחידת הליווי, רס"מ יוסף יעקב, שהיה באותה עת בבית המעצר שבבית המשפט בתל-אביב. לדברי בוטראשבילי, הבחין שמדובר באסיר בעל רמת מסוכנות גבוהה. יעקב מסר לבוטראשבילי שיערוך בירור והתקשר במקביל לפקידת בית המשפט לנוער בעיר, הממוקם סמוך לבית הדין לעבודה, וביקש ממנה לבדוק האם נערכים דיונים בבית הדין לעבודה.

בעודם ממתינים להנחייתו של רס"מ יעקב, קיבלו שוטרי הליווי את שני האסירים לידיהם. מרגע זה, הגרסאות נחלקות:

• לגרסת הסוהר רס"מ עובד יחזקאל - סמל אגף במעבר "ניצן", הגיעו שוטרי הליווי עם אזיקי ידיים ורגליים לשני האסירים. לדבריו, הוא עצמו הוציא את האסירים לרחבה המקורה ושם ראה את שוטרי הליווי כובלים את בני סלע הן בידיו והן ברגליו, ואילו דימיטרי נכבל בידיו בלבד. רק לאחר הכבילה הוצאו האסירים אל המשאית שחנתה בחוץ.
• לעומת זאת, לגרסת שוטרי הליווי, שני האסירים - בני סלע ודימיטרי וולף, הוצאו מ"תא הסינון" וצעדו ברגל כשאינם כבולים כלל, לעבר משאית הליווי שחנתה מחוץ למתחם, זאת בשעה שעל-פי גורמי שב"ס הכבילה הייתה צריכה להיעשות בתוך תא הסינון.
  

השוטרים פחדו שבני סלע יתבע אותם, ונכנעו

סמוך למשאית, קיבל רס"ב תירים מרס"מ בוטראשבילי אזיקים וכבל את ידיו של בני סלע, מבלי שנצר את האזיקים והעלה אותו לאחד התאים שבמשאית. האסיר דימיטרי הועלה למשאית, לתא נפרד אחר, כשאינו כבול כלל. 

בני סלע יצא ממעבר "ניצן" כשהוא מצויד בקלסר מסמכים בתוך שקית פלסטיק ותיק ציוד אישי, אותם התעקש לקחת איתו. נוהלי שב"ס אינם מתירים יציאת אסיר למשפט עם ציוד אישי. הן הסוהרים והן השוטרים התירו לו לקחת את הציוד מחשש שבני סלע יגיש תלונה או עתירה נגדם. בעת שהועלה למשאית, לקח עימו סלע את הציוד האישי וקלסר המסמכים לתאו - כך לגרסת שוטרי הליווי. הסוהר רס"מ יחזקאל, לעומת זאת, טוען כי התיק האישי נלקח ממנו על ידי שוטרי הליווי והונח בחלק הקדמי של המשאית, בתא הנהג.

בשלב זה המתינו השוטרים והאסירים במשאית כ-20 דקות, עד לקבלת תשובתו של המפקד התורן של יחידת הליווי במחוז ת"א באם לצאת לליווי. שני שוטרי הליווי ישבו בקדמת המשאית, כשרס"ב תירים הוא הנהג ורס"מ בוטראשבילי יושב לידו, זאת בניגוד לנוהלי משטרת ישראל.  

במהלך ההמתנה ברכב הליווי, ביקש סלע מרס"מ בוטראשבילי לגשת לשירותים. רס"ב תירים הוריד אותו מהרכב וליווה אותו סמוך לסככת ההמתנה ושם הטיל סלע את מימיו כשהוא כבול בידיו. קצין תורן של מעבר "ניצן" שהיה בסמיכות למקום, כעס על בני סלע ועל שוטר הליווי, וחקר מדוע הוא מאפשר לו לעשות את צרכיו במקום זה. בני סלע והשוטר התנצלו, והוא הוחזר לרכב.

בשלב זה חזרה פקידת בית המשפט לנוער אל מפקד יחידת הליווי, רס"מ יעקב, והשיבה לו כי בית הדין לעבודה חשוך ולא נראה שמתקיימת בו פעילות כלשהי. משכך, הורה רס"מ יעקב לרס"מ בוטראשבילי להביא את בני סלע למתקן המעצר בבית המשפט בתל-אביב, כשלדברי בוטראשבילי לוותה הוראתו במילים: "מקסימום יעשה טיול". מרגע זה, השוטרים נחלקים בגרסאותיהם האם ניתנה הוראה לכבול את בני סלע. 

לשאלת הוועדה מדוע לא כבל את בני סלע גם ברגליו ברגע שקיבל חזרה את תיקו ובו אזיקי הרגליים ביציאה ממתחם הכלא, ענה רס"מ בוטראשבילי כי אין לכבול בשטח לא מאובטח. כמו כן, השאלה מדוע לא פרצו שוטרי הליווי את מנעול ארגז האזיקים שהיה במשאית, נותרה ללא מענה.

רס"מ בוטראשבילי והאסיר דימיטרי נכנסו מבעד לדלת הכניסה הראשונה שהייתה פתוחה עם שרשרת והחלו לרדת במדרגות. בנקודה זו ובטרם נכנסו בדלת השנייה שנמצאת במורד המדרגות, פנה בני סלע לרס"ב תירים ואמר לו ששכח את הקלסר עם המסמכים ברכב הליווי. רס"ב תירים הורה לבני סלע להישאר לעמוד במדרגות לפני דלת הכניסה, ועלה בעצמו במדרגות לעבר משאית הליווי, כאשר בני סלע נותר ללא השגחה.

ייתכן שבני סלע פתח את האזיקים עוד בנסיעה 

אסיר עבודה, שעסק בניקוי משאית הליווי, הבחין בבני סלע מטפס על החומה והוא זה שהזעיק את הזקיף רס"מ שלמה לב ואת רס"ב תירים, ועדכן אותם שכלוא ברח. להערכת הוועדה, עלה סלע במדרגות אחר רס"ב תירים, תוך שהוא משאיר את תיקו על המדרגות. בקצה המדרגות התגנב בין הסורג לבין משאית חונה, טיפס על הסורג ומיד לאחר מכן על גגון, קפץ לצידה השני של החומה מגובה של שניים וחצי מטרים ונמלט מהמקום.

רס"ב תירים ירד במדרגות למעצר והזעיק את חבריו, שעלו במהירות והחלו בחיפושים. חולצת השב"ס של בני סלע נמצאה במגרש הרכב הסמוך. מכנסי השב"ס שלבש נמצאו בגינה ציבורית, כמה רחובות משם. אם היה בני סלע לבוש בחולצת האסיר טרם בריחתו, הרי שחייב היה להשתחרר מאזיקי ידיו על מנת לפשוט את החולצה. להערכת הוועדה, קיימת אפשרות שסלע ניצל את פרק זמן הנסיעה, בה שהה לבד בתאו עם חפציו ללא שמירה, כדי לפתוח את אזיקי ידיו שלא היו נצורים. הוועדה חושפת כשלים באבטחת מתקן המעצר - אין רשת עילית מעל החצר, הגשר שנבנה ושולט על החצר אינו מקורה. המנעול של דלת הכניסה למתקן, שהיה חסר, הותקן רק לאחר הבריחה. שרשראות שהותקנו על השערים הפנימיים של

מתקן המעצר ומחוברים לקיר, הותירו דלתות רבות פתוחות

והגבירו את הסיכוי לבריחה, המצלמה לא יעילה וגם אין לחצן מצוקה. 

עד כאן דו"ח הוועדה. חבל מאוד שהוועדה לא בדקה את תפקוד המשטרה לאחר שסלע ברח, משום שנראה כי היו נמצאים ללא ספק כשלים נוספים בפעולת השוטרים שהגיעו לחפש אותו. זמן רב מדי לקח למשטרה לארגן את הכוחות. בני סלע ניצל את ה"ברדק" ונמלט.