שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ילדים, היום נקרא סיפור על גדר ההפרדה
    ספרות הילדים ממאנת ליישר קו עם המציאות הטעונה בישראל? הוצאת הספרים המתהווה "בִּקֹּרֶת" מבטיחה לאתגר את התפיסה לפיה ראוי להציג לילדים עולם ורדרד. "הרגשתי שיש צורך להנגיש את השיח החברתי לילדים בגיל הרך, אבל בשוק אין כמעט ספרים איכותיים שעוסקים בנושאים כמו פלורליזם, זכויות אדם, כבוד לסביבה, משפחה חדשה ודרכי שלום", מסבירה מקימת ההוצאה

    אחרי שילדיכם שמעו בגן סיפור על פלוטו, אולי על בייגלה ומיץ פטל, יש מי שסבורים שכדאי להם לדעת דבר מה או שניים גם על הילד החרדי שגר בעיר הסמוכה, ללמוד למה חשוב לקנות במכולת השכונתית ולא באחת הרשתות, להכיר את הפלסטיני שחי מעבר לגדר, ולהתוודע לילדה שאין לה אבא פשוט בגלל שיש לה שתי אימהות. את ספרות הילדים המסורתית, ממנה נעדרים הגיבורים המציאותיים והנושאים הללו, מאתגרת הוצאת הספרים המתהווה "בִּקֹּרֶת" שהוקמה השנה כפרויקט ללא מטרות רווח.

     

    שוק הספרים הדל יחסית, מעידה ליאת רוזנברג, הביא אותה להקים את ההוצאה שפועלת "לקידום ספרות ילדים אמנותית בעלת אחריות חברתית". בימים אלה, היא מספרת, מתחולל שלב איסוף כתבי היד שיהפכו לסדרה שתצא לאור בשנת 2007. ב"ביקורת" מצהירים כי מטרת ההוצאה היא "לקדם ולהנגיש ספרות ילדים מיוחדת, מרגשת, יפה, אמנותית, איכותית וקסומה, שמעוררת מחשבה ביקורתית וערכית בנושאים של שוויון, צדק חברתי, פלורליזם, כבוד לאחר, זכויות אדם, דיאלוג כדרך הידברות, סחר הוגן, כבוד לסביבה, משפחה חדשה ודרכי שלום".

     

    "הרגשתי שיש צורך בהנגשת השיח החברתי והערכי לילדים בגיל הרך, אך אין כמעט ספרים איכותיים ומרגשים המביאים לידי ביטוי ערכים חברתיים", מסבירה רוזנברג. "במקביל, עמיתיי ואני נחשפנו לקושי של יוצרים והוצאות לעסוק

    בתכנים כאלה. קשה לשווק את הספרים הללו, וקיימת תפיסה לפיה צריך להגן על הילדים, להציג להם תמונת מציאות ורודה ולהיזהר מלחשוף אותם לחומרים מסוימים".

     

    - ואת לא מסכימה עם התפיסה הזו?

    "נכון, חשוב להגן על ילדים מפני תכנים הרסניים, אך יש גם ערך להצגת המציאות שילדים צריכים להיות ערים לה, ואפשר לתת להם כלים להתמודד איתה. האתגר הגדול ביותר העומד בפני מי שעוסק בספרות טעונה מסוג זה, הוא להתמודד עם המתח בין מידת החשיפה וההגנה על הילדים. אנחנו החלטנו למתוח את הגבולות האלה".

     

    מתיחת הגבולות, מעידה רוזנברג, אינה מלאכה קלה. כך למשל חלק מכתבי היד שהועברו אליה "לוקים בתפיסה שצריך להגן על הילד. לדוגמה, סיפור על זכויות מתאר ילד שמדגיש את זכותו לסוכרייה, אבל מתעלם מהזכות לבית וזכויות לא טריוויאליות אחרות. ישנם סיפורים שמאשררים הבנייה מגדרית, ספר שעוסק בקבלת האחר אבל בסופו הילד מצהיר, 'אם תרביץ לי אבא שלי יבוא ויחזיר לך'. וכך, שכשמנסים להעביר מסר אחד, משדרים דעות קדומות אחרות". מאידך היא מעודדת מסיפורים העוסקים בגדר ההפרדה או בילדים פלסטינים. "המטרה היא שגם הורה שאין לו תודעה פוליטית יוכל לספר סיפור מקסים, המסביר מהי חומה ומה קורה לאנשים שמאחוריה. לא מדובר בספרים להורים אקטיבסטים אלא להורים מהשורה", היא מסכמת.

     

     

    "המקום להתחיל לתקן ממנו את החברה" 

    יחיעם פדן, עורך ומתרגם של ספרות ילדים ונוער, אמנם מברך על הקמת "ביקורת" אך לא מוצא בה חידוש רב. לדבריו, תכנים חברתיים מופיעים בספרות הילדים הישראלית העכשווית, שכמה מגיבוריה הם נכים או אתיופים. "עם זאת, על הנושא הישראלי-פלסטיני אכן ממעיטים לספר, וכך גם על המתח שבין חילונים לדתיים", הוא אומר. בניגוד לרוזנברג, שמתארת כיצד הדעות הקדומות עדיין שולטות בחלק מהטקסטים שעל ברכיהם גדלים פעוטות, פדן סבור כי "הסטריאוטיפים כבר חלפו מהעולם. ספרים חדשים עוסקים בנושאים חדשים כמו גירושים או אימהות חד-הוריות". בנוסף, הוא מתריע כי "המסר יכול לבוא על חשבון הסיפור. צריך לתת מקום מרכזי לסיפור ולרמה גבוהה של כתיבה".

     

    אינה מיכאלי, פעילה פמיניסטית ומאסטרנטית ללימודי תרבות, דווקא רואה חשיבות רבה בספרות ילדים אליה מצורפים מסרים חברתיים. "ספרי ילדים הם הטקסטים הראשונים בהם נתקלים פעוטות, זה המקור הראשוני שבו מתעצבת ראיית העולם שלנו ותפיסתנו את התפקידים בחברה. דרך הספרים אנחנו לומדים מהי המשמעות של להיות בן או בת, מה האפשרויות להגשים את

     החלומות והפנטזיות שלנו, מה נוכל להיות כשנהיה גדולים ואיך אנשים מתנהגים אחד לשני", היא מתארת. אלו לא דברים טבעיים אלא דברים שנקבעים על-ידי החברה, וספרי ילדים הם בדיוק המקום להתחיל לתקן ממנו את המציאות שלנו".

     

    להבדיל מפדן, מיכאלי סבורה שהוצאת ספרים המאגדת את הנושא היא למעשה "חינוך שלוקח אחריות על עצמו. ספרות ילדים שלא מאתגרת מוסכמות וממשיכה לשעתק צורות של אי שוויון, גם מבחינה מעמדית, גזעית, אתנית ודתית, מעוררת שאלות לגבי האחריות שלה. בעיני, אחריות לחינוך צריכה להיות אצל כל הוצאת ספרי ילדים, לא רק אצל הוצאות שמצהירות על עצמן ככאלו. אולי שאר ההוצאות לא הפנימו מספיק את האחריות שיש להן לעיצוב עולמם של הילדים בארץ".

     

    • לאתר הוצאת "בִּקֹּרֶת" ולמשלוח כתבי יד לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ילדים, היום נקרא סיפור על גדר ההפרדה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "לעורר מחשבה ביקורתית". אילוסטרציה
    "ספרים להורים מהשורה". אילוסטרציה
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים