שתף קטע נבחר

תהיו בריאים! אבל רק אם יש לכם כסף

דו"ח משרד הבריאות: חולים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך - חולים יותר, נבדקים פחות, מתחסנים פחות וקונים פחות תרופות למחלות כרוניות. ובאיזו קופה עדיף להיות מבוטח? את הנתונים הללו שומר משרד הבריאות לעצמו

מבוטחי קופות החולים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מתחסנים פחות נגד שפעת מאשר כלל האוכלוסייה. נשים ממעמד כלכלי חברתי נמוך מבצעות פחות בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. כך עולה מנתונים שמפרסם המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות.

 

הנתונים מופיעים במסגרת דו"ח המסכם את פעילות קופות החולים בשנים 2003-2005 ובדק 46 קטגוריות שונות ("מדדי איכות"). לקריאת הדוח המלא לחצו כאן.

 

טיפול שוויוני ככל שניתן

"אנו רואים המשך שיפור בכל המדדים", אמר פרופסור אבי פורת מאוניברסיטת בן גוריון, המרכז את הנתונים. "השיפור מיוחס כנראה לעבודה שמשקיעות קופות החולים לאור הנתונים שהוצגו בשנים קודמות". עם זאת, הדו"ח מוצא שישנה יותר תחלואה כרונית (מחלות לב, סוכרת, אסטמה) בקרב מבוטחי הקופות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. "הטיפול הוא שוויוני ככל שניתן, אך יש מספר תחומים שבהם כן נפגעת השוויוניות", אומר פורת.

 

כך למשל רק 45 אחוז מקבוצת בעלי פטור מביטוח לאומי (מבוטחים ממצב כלכלי חברתי נמוך) חוסנו נגד שפעת. שיעור נמוך משמעותית בהשוואה ל-54 אחוז שהתחסנו בשאר האוכלוסייה. עוד נמצא כי נשים במצב כלכלי חברתי נמוך מבצעות בדיקות ממוגרפיה בשיעור הנמוך ב-8 אחוז משאר האוכלוסייה, כאשר בניתוח לפי קבוצות גיל, הפער מגיע עד ל-11 אחוז אצל נשים מבוגרות.

 

נתונים נוספים מתוך הדו"ח

אסטמה: שיעור התחלואה באסתמה ממושכת היה אחוז אחד מקרב האוכלוסייה. בקרב מבוטחים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך היה שיעור האסטמה 2.12 אחוז, בהשוואה ל-0.93 אחוז באוכלוסייה המבוססת. מנתוני קופות החולים עולה כי 77.2 אחוז מהחולים רכשו תרופות למניעה ולטיפול במחלה, כאשר חולים ממעמד נמוך רוכשים תרופות בשיעור נמוך ב-2 אחוזים. לפי מחברי הדו"ח "מדובר בשיעור גבוה ומרשים", גם בהשוואה לנתונים בינלאומים.

 

בדיקות מוקדמות לאיתור סרטן המעי הגס: מחברי הדו"ח מציינים שמדובר בשיעור נמוך במיוחד: רק 9 אחוז מהאוכלוסייה מבצעים בדיקות לאיתור דם סמוי בצואה. נמצא כי חולים מבוגרים (בני 70-74) ממצב כלכלי-חברתי נמוך מבצעים את הבדיקות בשיעור הנמוך ב-4 אחוז מאשר בני גילם במצב כלכלי-חברתי גבוה.

 

סוכרת: חולי סוכרת מהווים 3.8 אחוז מהאוכלוסייה בישראל. כאשר שיעור החולים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך גבוה פי 5 מהחולים האחרים. (13.4 אחוז בהשוואה ל-2.7 אחוז). הדו"ח מצא שיפור משמעותי ומרשים במספר חולי הסוכרת שמחלתם מאוזנת. שיעור החולים המאוזנים בשנת 2005 היה 42 אחוז. עלייה של 2 אחוז בהשוואה לשנה שקדמה לה, ללא הבדל משמעותי בין מעמדות. אחוז החולים הלא מאוזנים עמד על 16.4 אחוז. מדובר בנתון נמוך בהשוואה לנתונים דומים מהעולם ובירידה שמחברי הדו"ח מגדירים כמשמעותית בהשוואה לנתוני השנים הקודמות.

 

מחלות לב וכלי דם: הדו"ח מצא שכ-70 אחוז מהאוכלוסייה עברה בדיקת כולסטרול בדם, כצעד למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם. בקטגוריה זו החולים ממצב חברתי כלכלי נמוך עברו יותר בדיקות מאשר שאר האוכלוסייה. 63-69 אחוז מהאוכלוסייה היו בעלי רמת כולסטרול LDL ("כולסטרול רע") מאוזנת, בהתאם לקבוצת גיל, כאשר קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (65-74) היתה גם המאוזנת ביותר.

 

תיעוד משקל וגובה: הדו"ח בדק גם האם הרופאים המטפלים נוהגים לתעד את משקלו וגובהו של החולה במטרה להתריע מפני השמנה, אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ולתחלואה נוספת. תיעוד משקל נמצא רק בקרב 16 אחוז מהצעירים ובקרב חמישית מהמבוגרים באוכלוסייה. תיעוד גובה נמצא אצל 13 אחוז מהצעירים ואצל כרבע מהמבוגרים באוכלוסייה. התיעוד עלה באופן משמעותי בשלוש השנים שנבדקו בדוח, אך הוא עדיין נמוך ולא מאפשר לחשב נתוני מסת גוף עבור כל האוכלוסייה.

 

תיעוד לחץ דם: יתר לחץ דם מהווה גורם סיכון למחלות לב וכלי דם וכן לשבץ מוחי, אי ספיקת לב, התקף לב ופגיעה בתפקוד הכליות. בשל חשיבות הנושא הוא הוגדר בשנת 2003 כאחד המדדים שייבדקו. בקרב מבוגרים בני 20-54 נמצא תיעוד כזה אצל כמעט 50 אחוז מהאוכלוסייה. זהו שיפור ניכר בהשוואה לנתונים שנתיים קודם לכן, לפיהם לחץ דם תועד רק בקרב חמישית מהמבוטחים. נמצא שבקרב מבוגרים בני 55-74 שיעור מדידת לחץ הדם מגיע ל-60 אחוז.

 

אי שוויון

עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית הצביעה על אי השוויון בין המעמדות בנוגע לשירותי הבריאות. "בכל בדיקה בדו"ח אנחנו רואים אי שוויון והוא בהחלט קשור לגיאוגרפיה ולמצב סוציו-אקונומי. אני קוראת לבטל את ההשתתפות העצמית בטיפולים עליהם החליט משרד הבריאות כמו חיסוני שפעת. לשלם 20 שקל בשביל בדיקת ממוגרפיה אנחנו לא יודעים איזו השלכה יש לזה על משפחה ממעמד נמוך".

 

רויטל גרוס, ממכון המחקר ברוקדייל הוסיפה "כדי להגביר את השוויון צריך להוריד את גובה ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות ואת התקרה עבור חולים כרוניים. אנחנו רואים שחולים לא נוטלים תרופות".

 

בדו"ח הקרוב מקווים במנהלת התוכנית לצרף נתונים הקשורים לעישון ולרפואת ילדים ולהרחיב את בדיקת חולי הסוכרת.

 

למרות שמדובר באחד הכלים היחידים המאפשרים להשוות את איכות הטיפול בין קופות החולים, הקופות התנו את השתתפותן בתוכנית המדדים בכך שהנתונים על כל קופה יישארו חסויים. הנתונים הפרטניים נמסרים לכל קופה בנפרד. במנהלת תוכנית המדדים מעריכים שניתן יהיה לפרסם נתונים השוואתיים רק לאחר שיוצגו בפילוח גיאוגרפי ובהתאם למצב החברתי-כלכלי.

 

בקופת החולים מכבי נוהגים לפרסם את הנתונים שלהם ודורשים גם מיתר הקופות לעשות זאת. לדברי פרופסור שוקי שמר, מנכ"ל מכבי, "הכישלון המרכזי של התוכנית הוא בהעדר שקיפותה. אני מציע לשר הבריאות לעשות מעשה ולפרסם את נתוני קופות החולים. זכות הציבור לדעת את תמונת הביצועים של כל אחת מהקופות. גם משרד הבריאות כרגולטור צריך לדעת את תמונת המצב של כל אחת מקופות החולים".

 

ד"ר ערן הלפרין, סמנכ"ל חטיבת בתי חולים בשירותי בריאות כללית, התנגד והזהיר "זה יהיה אסון ועלול לחרב את הפרוייקט. זו הטעיית הציבור וזריית חול בעיניים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
להוריד את ההשתתפות העצמית
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים