האוניברסיטה המורמונית: שם מעבר לקשת

ב-1982 הוחלט על בנייתו של מתחם אקדמאי בירושלים ("Brigham Young University Jerusalem Center") כשלוחה של אוניברסיטת בריגהאם יאנג בפרובו שביוטה ארה"ב, שבכניסה אליה חקוקה בסלע הכתובת: "העולם הוא הקמפוס שלנו". על פי המורמונים, שיבתם של היהודים לארצם לאחר גלות רבת שנים חשובה מאוד ולכן טבעי ביותר שחפצו בהקמת המתחם.

שנים מספר חלפו בטרם אושרה תכנית בנייה זו, שכן כמו שרק אפשר בארצנו, הרעיון היה פתח לסערה ציבורית, שכן המורמונים ידועים כזרם נוצרי מסיונרי ונטען כנגדם שבאו לישראל במטרה להעביר יהודים על דתם. רק לאחר שכנועים והבטחות כי יהודים לא ילמדו במתחם, ויושביו לא יעסקו במסיונריות (מנסיוני האישי הם אינם מסכימים אפילו לשוחח על דתם ואמונתם), החלה בניית האוניברסיטה ב-1985, ולאחר כשנתיים נחנך המבנה.

פלויד וקלארק

בניית המתחם הייתה מעין סגירת מעגל. החל במאה ה-19 ניסו המורמונים לבנות מתחם בארץ הקודש (כמו שניסו והצליחו הטמפלרים הגרמנים וגם קתולים רבים), ביפו ואפילו בעמק יזרעאל. המטרה - בניית מרכזי צדקה, חינוך, רפואה, מגורים ומסיונריות כהכנה לביאתו השנייה של המשיח ישוע במילניום הקרב.

בקיץ 1867 יצאה קבוצה של 167 איש מארה"ב, בהנהגתו של ג'ורג' אדאמס, כדי

 להקים ביפו מושבה מורמונית. בשל צרות שונות כמו מחלות, מוות ועוד, פורקה המושבה. אלה שנשארו בארץ ולא חזרו לארה"ב עלו לירושלים בראשותם של פלויד וקלארק.

פלויד עצמו גר בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגריפס, שימש כמדריך תיירים והסיע צליינים מיפו אל עיר הקודש. כך החלה התהוותה של קהילה מורמונית קטנה בירושלים. אבל רק ב-1987 נסגר המעגל סופית כאן על רכס הר הזיתים. הרעיון בבנית המרכז היה בניית "היהלום שבכתר" בארץ הקודש עבור המורמונים, שמטרתו אחת בלבד – מוסד אקדמי. בימים אלה חזרו הסטודנטים שוב אל המקום לאחר הפסקה בת כשש שנים בשבל המצב הבטחוני בארץ.

משתלב בסביבה

האדריכלים דוד רזניק ופרנק פרגוסון מישראל הקפידו להיות נאמנים לתפיסתם כי מבנה זה ישתלב בנוף ללא פגיעה בו. ואכן, מדובר במבנה מדורג, בנייה המסמלת את העיר העתיקה וסמטאותיה כדוגמת קשתות, מסדרונות וחצרות פנימיות, מבנה שממנו יראו הכל, ומכל מקום יוכלו להבחין בו, תחושת אינסופיות ואור טבעי ככל שניתן. לא לחינם זכה המבנה לפרסים יוקרתיים בעולם על צורתו ומיקומו בסביבה (לעומת מתחם האוניברסיטה העברית שאמנם מרתק הסטורית אבל אדריכלית אינו מתקרב במאום למתחם המורמוני).

האוניברסיטה המורמונית. מסמלת את העיר העתיקה (צילומים: רון פלד)

לאחר שניכנס בשער ונמשיך בשביל האבן נבחין בכניסה בשתי מזרקות, אחת מכל צד, בהן המים מסמלים את החיים. חדי העין שביננו יבחינו ששער הברזל מפורזל בצורת מנורה. עם הכנסנו נפנה שמאלה לכיוון הספריה בה יש כ-7,000 ספרים. מיד אחריה ניתן לרדת לכיוון מעונות הסטודנטים. סך הכל שמונה מפלסים כשהשלושה העליונים מהווים את הפונקציונאליות הציבורית כדוגמת הספריה והאדמיניסטרציה.

נצא אל המרפסת הענקית עם הנוף אל העיר העתיקה. מכאן ניתן להבחין בכל העיר העתיקה ובמרכזה כנסית הקבר ברובע הנוצרי, הר הבית על מבניו וגם במגדל ימקא ומלון המלך דוד שבעיר החדשה ממערב. בהמשך החצר ניתן להבחין במעין סבכות עץ בשביל צל עשויות עץ בורמזי ובכינויין "מוּשרבּייה". המתחם כולו מלא בשיש איטלקי, זכוכית אירופאית, עץ אלון, עוגב מדנמרק ובקיצור קיבוץ גלויות. כאן בחצר יש מספר דגמים בצבע אפור כשכל אחד מראה את ירושלים בתקופה אחרת מהעבר.

העוגב הגדול במזרח התיכון

ניכנס חזרה ונפנה אל האודיטוריום המשמש גם כאולם קונצרטים. האולם בצורת תיבת זכוכיות שכל מטרתה לאפשר לאור השמש להכנס אל האולם מכל כיוון. כמובן שחלונות הזכוכית בקדמת הבמה פונים לכיוון העיר העתיקה. אחת לשבוע, בימי א' בשעה 20:00, מתקיים כאן, באולם המכיל 334 מקומות ישיבה, קונצרט חינם על רקע אורותיהָ של העיר. העוגב הענק שבחלקו העליון של האולם נתרם בידי תורם אנונימי בעלות של כחצי מיליון דולר. העוגב נבנה והגיע לכאן ישירות מדנמרק ונחשב לגדול שבמזרח התיכון. לא פחות מ-3,000 חלילים מרכיבים אותו. במהלך סיור במקום עם קבוצה מצפה לכם קונצרט קצרצר ומרשים בחסותו של העוגב המרשים.

העוגב הדני. לא פחות מ-3,000 חלילים

• המתחם פתוח לקהל בימי ד'-ו' בלבד. קבוצות מעל 10 אנשים נדרשות לתאם מראש בטל' 02-6265666. הסיורים חינם.

• לסיורים הקודמים לחצו כאן

• הסיור הבא – קברי נחל קדרון