תחקיר אחד יותר מדי

החלטתו של דן חלוץ להתפטר נפלה ככל הנראה כבר לפני כמה שבועות. כמה ימים אחרי שהוצג לו תחקיר הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון על תפקוד המטכ"ל במלחמה. עד שהוגש לו תחקיר זה סבר חלוץ כי יוכל להמשיך בתפקידו ולשקם את הצבא, והניח שוועדת וינוגרד עשויה לתת לו הזדמנות נוספת. הוא גם היה משוכנע שהתחקירים שיזם ותהליך השיקום המהיר של הצבא שהחל בו, יסייעו לו לחדש את אמון הציבור בצה"ל ואת האמון של מפקדי השדה בפיקוד הבכיר ובו עצמו.

• הרמטכ"ל מתפטר - עמוד מיוחד
  

אלא שכשקרא את התחקיר של שומרון, שפירט אחד לאחד את כשלי המטה הכללי במלחמה - כשלים שחלוץ אחראי לרובם המכריע - הבין הרמטכ"ל שאם לא יתפטר תמליץ ועדת וינוגרד לראש הממשלה להדיחו.

החל מאותו רגע הייתה ההתפטרות רק שאלה של איך ומתי עבורו. חלוץ, נאמן לדרכו, בחר ללכת כמי שסיים בהצלחה משימה שלקח על עצמו, ולא כמי שנאחז בקרנות המזבח ונגרר החוצה בעל כורחו. לכן השלים את תכנית העבודה של צה"ל, תוכנית שהוא קבע את עקרונותיה ואת לוח הזמנים שלה.

לפני שבועיים הוא הציג את תכנית העבודה לסגל הפיקוד הבכיר של צה"ל ולציבור ואגב כך קיבל חיזוק נוסף להחלטתו להתפטר. הדברים שנאמרו באותם כינוסים של הפיקוד הבכיר על ידי קצינים בכירים במילואים וגם בסדיר, הבהירו לו עד כמה עמוק משבר האמון בין שדרת הפיקוד בצבא לבין הפיקוד הבכיר ולבינו. גם הדברים ששמע מתוך דיוני ועדת וינוגרד והסערה הציבורית סביב המלחמה, שלא שככה, הביאו אותו למסקנה שצריך לעשות מעשה בהקדם. בשלב מסויים בשבועיים האחרונים גמלה סופית ההחלטה בלבו.

ביום ראשון דיווח חלוץ לאולמרט על כוונתו והחל לנסח את מכתב ההתפטרות. אולמרט אמנם ניסה להניא את חלוץ מהחלטתו אך לא התאמץ במיוחד. הוא ידע היטב שהתפטרות הרמטכ"ל עשויה להניע את שר הביטחון לקבל החלטה דומה מוקדם מכפי שהיה צפוי ולכן הניח לחלוץ ללכת. עכשיו נוצרה עבורו ההזדמנות הפוליטית לבצע את שידוד המערכות שהוא רוצה בו בהרכב הממשלה. הוא יחכה לפסק הדין במשפטו של השר רמון, שינתן בסוף החודש, ואז יציע לפרץ הצעה שלא יוכל לסרב לה - לקבל תפקיד של שר חברתי בכיר, בתוספת מינוי שר בכיר נוסף ממפלגת העבודה.

אשכנזי לא יסרב

אבל השאלה הבוערת עתה היא מי יחליף את חלוץ. סביר להניח שהממשלה, והעומד בראשה ירצו להעמיד בראש הצבא קצין בכיר שלא הוכתם בכשלי מלחמת לבנון. ממש כפי שנהגה ממשלת גולדה מאיר אחרי מחדלי מלחמת יום הכיפורים. אז נקרא האלוף מוטה גור ז"ל, שכיהן בעת המלחמה כנספח צה"ל בוושינגטון, להחליף את הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר. לכן המועמד הטבעי כעת הוא האלוף (במיל.) גבי אשכנזי, מי שמכהן כעת כמנכ"ל משרד הביטחון. לאשכנזי, יוצא חטיבת גולני, נסיון רב כמפקד שדה בכל הרמות בצבא היבשה, כאלוף פיקוד צפון וכסגן הרמטכ"ל.

בעת שהוחלט על מינוי הרמטכ"ל הנוכחי אשכנזי היה המתמודד העיקרי מול חלוץ. הייתה לו תמיכה ניכרת הן בצבא והן מחוצה לו, ורק שרון הוא שהכריע את הכף לטובת חלוץ. יש מי שזוקף לחובתו של אשכנזי את חטיפת החיילים בהר דב בעת ששימש כאלוף פיקוד. כנגד זה מציבים המצדדים בו את התכנון והניהול הנכון של הנסיגה תחת אש מלבנון במאי 2000. אשכנזי, כמו חלוץ, גדל והתחנך במושב חגור שבשרון והיה בן מחזורו של הרמטכ"ל שהתפטר. סביר להניח שאשכנזי, אם ייקרא לחזור לצבא כרמטכ"ל - לא יסרב. אבל הוא אינו המועמד היחיד. הממשלה תצטרך לשקול גם את מועמדותו של סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף משה קפליסנקי, שנסיונו כמפקד שדה וכאלוף פיקוד אינו נופל מזה של אשכנזי. החיסרון העיקרי של קפלינסקי כמועמד לרמטכ"ל הוא שהיה שותף למחדלי מלחמת לבנון השנייה ולגביו לא אמרה עדיין ועדת וינוגרד את דברה. עוד מועמד אפשרי להחלפת חלוץ הוא האלוף בני גנץ, מפקד זרוע היבשה.

מועמדים נוספים בבורסת השמות הם האלופים לשעבר שלמה ינאי (מנכ"ל מכתשים אגן) ואילן בירן (מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל בזק לשעבר). לשניהם נסיון פיקודי וקרבי רב והם מועמדים ראויים, אם כי עבר זמן רב יחסית מאז שרתו במערכת.

יש לציין כי על פי החוק - הממשלה היא המפקד העליון של הצבא והיא זו שממנה את הרמטכ"ל. עם זאת, הנוהג הוא ששר הבטחון ממליץ על מועמד מטעמו ומביאו לאישור הממשלה כולה. הממשלה נמנעת בדרך כלל מלשנות את המלצת שר הבטחון.

צה"ל יתיישר מאחורי כל רמטכ"ל שייבחר. זה טבעו של צבא. השאלה העיקרית היא מי מבין המועמדים ייטיב לשקם את אמון שדרת פיקוד השדה, את אמון הציבור ואת אמון המערכת הפוליטית בפיקוד הבכיר של הצבא. הממשלה תצטרך גם לשקול היטב מי מבין המועמדים עשוי להכין טוב יותר את צה"ל לסוגי העימות המגוונים שהוא עתיד לעמוד בפניהם בשנים הבאות. שיקול נוסף יהיה מי עתיד להיות שר הביטחון הבא ואת מי יעדיף לראות כרמטכ"ל. אם פרץ ימשיך בתפקידו בתקופה הקרובה, סביר שיתמוך באשכנזי. אבל אם ראש הממשלה מתכוון לערוך כבר בזמן הקרוב את השינויים בהרכב הממשלה, סביר להניח שיבקש לחכות עם מינוי הרמטכ"ל עד שימונה שר ביטחון חדש. כך או כך, ההחלטה על הרמטכ"ל הבא לא תהיה קלה, ולכן יתכן מאד שחלוץ יתבקש להמתין עם פרישתו עד שהקברניטים הפוליטיים יישבו את חילוקי הדעות ביניהם.