"כמעט היה אפשר לומר נוף קדומים בתולי ולא נגוע, אלמלא מצאנו עצמנו נוסעים בדרכי עפר רב נתיביות שנסללו לצורך עבודות התשתית לגדר. מספיק לראות את הדרכים הללו כדי להבין איזה אסון סביבתי ונופי נחסך מן המדבר". אמיר פלג חזר מטיול לאורך תוואי גדר ההפרדה שהוקפאה
ברצף האירועים המטורף של חודש ינואר, הופיעה בין כותרות העיתונים גם ידיעה אחת חיובית. ולא סתם, אלא בנושא איכות הסביבה, נושא עצוב למדי במדינת ישראל, בה רוב המאבקים בין תומכי הבנייה לבין שוחרי איכות הסביבה מסתיימים בניצחונם של הראשונים. ואם עדיין אין לכם מושג במה מדובר, אפנה אתכם לידיעה הבאה: פרץ הודיע על הקפאת עבודות הבנייה של גדר ההפרדה במדבר יהודה.
דחפור בהקפאה
אולם, טרם היוודע דבר הקפאת העבודות, הזמינה החברה להגנת הטבע, שעמדה בראש המאבק נגד גדר ההפרדה במדבר יהודה,
מספר עיתונאים לסיור בתוואי הגדר, בתקווה שאלו יפעילו את מלתעותיה הדורסניות של התקשורת על שר הביטחון ויועציו, ויביאו לביטול הבנייה. ההכרזה של פרץ הפכה את הסיור לסוג של טיול ניצחון שמח (לפחות באופן זמני) בחלקו המערבי והגבוה של מדבר יהודה.
"רמת המדבר", כך מכונה האזור, הוא פנינת נוף מבודדת יחסית ולא מאוד מתויירת, הממוקמת בין מורדות הר חברון ממערב ובין מצוק ההעתקים היורד בתלילות לים המלח ממזרח.
צו פינוי לדחפורי דרום הר חברון
את הסיור אמנם התחלנו בירושלים, אבל רוב המסלול היה מעבר לקו הירוק.
נסענו דרומה, תחילה בכביש המנהרות, לאחר מכן חצינו את גוש עציון והתחברנו לשורה של כבישים עוקפים ("ניתוחי מעקפים" קוראים להם מתיישבי האזור) שנסללו ממזרח לבית-אומר, חלחול וחברון. בהמשך חלפנו ממערב לבני-נעים, עיירה פלסטינית למודת אינתיפאדות הממוקמת על קו פרשת המים, שתושביה מאמינים כי בעיירתם מצוי קברו של לוט. הגיאוגרפיה של העיירה מכתיבה את אופייה: חלקה המערבי, הפונה לחברון הוא תעשייתי וממוסחר, בעוד בחלקה המזרחי, הפונה למדבר, מתגוררת אוכלוסייה פשוטה וענייה, המתפרנסת בדוחק מפלחה וגידול צאן.
בצומת המובילה לאום דרג', מעט לפני ההתנחלות כרמל פנינו מזרחה לכיוון רמת המדבר. כמה עשרות מטרים לאחר מכן ראינו כיצד הופכת הצהרתו של שר הביטחון במשרדו בירושלים למציאות בדרום הר חברון: לנגד עינינו חלפו משאיות, מכבשים ודחפורי ענק שעשו דרכם החוצה מן המדבר, לאחר שקיבלו את ההוראה להתפנות. מי שלא ראה את שמחתם של אנשי החברה להגנת הטבע כאשר צפו בכלי ההנדסה הכבדים יוצאים מהמדבר, לא ראה שמחה מימיו. בעיניים נוצצות מהתרגשות הם ליוו במבטם את פינוי הטרקטורים עד שנעלמו בין הגבעות.
בהמשך מתפצלת הדרך לרמת המדבר. השביל הצפוני פונה לכיוון משטרת אום-דרג' (מבנה של המשטרה הירדנית, ממנו נשקף פחות או יותר את כל מדבר יהודה), והשביל הדרומי, עליו נסענו, מוביל להר חצרון שבלב רמת המדבר. מהר חצרון המשכנו על שביל שמורת מדבר יהודה, החופף לתוואי הקו הירוק (זה ששרת החינוך החזירה באחרונה
לספרי הלימוד). חצינו את נחל שפן ואת נחל הרדוף, ופתאום אנו בלב המדבר. מסביבנו גבעות טרשים החרוצות בידי נחלים עמוקים ומשתרעות עד האופק. כמעט היה אפשר לומר נוף קדומים בתולי ולא נגוע, אלמלא מצאנו עצמנו נוסעים בדרכי עפר רב נתיביות שנסללו לצורך עבודות התשתית לגדר. מספיק לראות את הדרכים הללו כדי להבין איזה אסון סביבתי ונופי נחסך מן המדבר בהפסקת העבודות.
גב מים בסמוך לתוואי הגדר המתוכננת
בהמשך עצרנו ליד מספר גבים שהיו מלאים מים מן השיטפונות שפקדו את האזור כמה ימים קודם לכן. המשכנו לאורך תוואי הקו הירוק והגדר המתוכננת עד "בור קרש" - בור מים עתיק לצד נחל קרש שנשפך לנחל הרדוף ובהמשך לים המלח. בסמוך לבור ניצב עץ שיזף בודד, העץ היחיד ברדיוס קילומטרים. השתרענו לצד העץ והבור, חילצנו עצמות שהתקבעו בטלטולי הג'יפ ויצאנו לסיור קצר בנחל קרש.
בינתיים זה עכשיו
גדר ההפרדה היתה אמורה לחצות את הוואדיות והנחלים הרבים במדבר יהודה, שנחל קרש נמנה עמם. תוואי השטח המסובך היה מכתיב את סתימת הנחל בעפר, על מנת שהגדר תוכל לעבור מעליו, תוך השארת צינור קטן למעבר מים בתחתית הערוץ. הנזק שהיה נגרם, הן לנוף והן למערכת האקולוגית, הוא עצום. בכלל, מדבר יהודה מהווה מערכת אקולוגית בריאה באופן יחסי - לא מתגוררים בו כמעט תושבים, אין בו כבישים או תשתיות אחרות, וגם שרשרת המזון בו שלמה, מהעשב הצומח ועד הנמר טורף העל. הקמה של גדר בלב המדבר תביא להכחדת מיני בעלי חיים וצמחים ייחודיים לו. חיות יאלצו להיפרד ממקורות המים שלהם ומחלק מבני מינם, צמצום שטחי המחייה שלהם יחשוף אותם לרעב מחד ולטורפים מאידך. פגיעה תיגרם גם לאוכלוסייתם של מיני צמחים רבים שזרעיהם מופצים בידי גמלים ומיני צאן אחרים.
בינתיים, הקפאת בניית גדר ההפרדה במדבר יהודה היא זמנית בלבד וקשה לנחש מה יילד יום. אין לדעת אילו לחצים יפעילו הצבא, קבלני הבנייה או תומכים אחרים בגדר, על מקבלי ההחלטות. וזאת מבלי להזכיר את מעמדו המעורער של שר הביטחון, שלו הסמכות להורות על המשך העבודות או הפסקתן. יש לקוות שההחלטה לא תשתנה, כדי שלא נצטרך לשחזר את הכתבה מהארכיב.
מידע לדרך
למרות שרמת מדבר יהודה היא אזור מדברי (כשמה), הטמפרטורה בה בחורף נמוכה מאוד בשל גובהה (כ-500 מ'), והמעילים המינימליים שהבאנו איתנו מהשפלה, לא סיפקו את הסחורה גם ביום שמש בהיר. למטיילים בעונה זו של השנה מומלץ איפוא להתלבש היטב. עם זאת, מיופיו ומייחודו של האזור ניתן ליהנות בכל ימות השנה, ואם יתמזל מזלכם, תצליחו לתפוס מבט על איזה צבי, יעל, שפן סלע ואולי גם על נמר.
לאזור הר חצרון ורמת מדבר יהודה ניתן להגיע גם בשני צירים אחרים: האחד, מכיוון דרום, מצומת תל-ערד ונסיעה צפונה על כביש 80 עד הצומת לאום-דרג'; השני, דרך מצוקי דרגות מצפון לעין גדי, ברכבי 4x4.
