אתרי צפרות מיוחדים ותופעות מעופפות
איזו אישיות יש לזנבן ולמה כל כך מסריח לראות את הדיות? מתי הכי שווה להגיע לעכו ולמה הפלמינגו לא מפחדים מהמלח? לפעמים צריך לדעת מה מחפשים ואיפה. שעור שלישי ואחרון בצפרות למתחילים ומתקדמים
פעם היו הרבה מאוד זרזירים חורפים בארץ. מיליוני זרזירים הגיעו בכל שנה מאירופה לישראל, והטבעות על רגליהם העידו שהגיעו מרוסיה. בשנים האחרונות הם נעלמו מסיבה לא ברורה. “יש מי שחושב שזה בגלל האסון בצ’רנוביל’, אומר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, וממחברי מדריך כרטא לאתרי הצפרות בישראל, "אבל אני מטיל בזה ספק". הבשורה הטובה לחובבי הציפורים היא שבשנה שעברה הזרזירים החלו לחזור.
תמירון על המים (צילום: גילי סופר)
המרשים ביותר בציפור השחרחורת אלה תמרוני התעופה הקבוצתיים שלה. לפני הלינה נוהג הזרזיר להתאסף בקבוצות של אלפי פרטים. הלהקה הצפופה והגדולה פונה בתאום מושלם מפה לשם, ויוצרת באוויר צורות של כדור המתחלפות במשפך, וכיוצא באלה. כל זאת בצפיפות גמורה אבל מבלי להיתקל אלה באלה. “רואים את המסכים האלה שמשתולילים באוויר, זה פשוט מטרף”, מעיד אלון.
פעם היו ענני ענק של זרזירים מכסים את השמיים, בינתיים מדברים על להקות של 25 אלף פרטים בלבד, אותם ניתן לראות בעיקר באגמון החולה, בלינה גדולה באלי-עד שבגולן, ובאתר דודאים. יש דיווחים גם על זרזירים בתל אביב ובירושלים, ועוד לינה גדולה של זרזירים יש ליד בית יד לבנים במרכז באר שבע.
פלמינגו בבריכות המלח
מפתיע כל פעם מחדש אבל בישראל יש פלמינגו. הריכוז הגדול ביותר של העוף המפורסם הוא בבריכות המלח שמצפון לאילת, שם יש כעת, לדברי נועם וייס מהמרכז הבינלאומי לצפרות באילת, כ-800 פרטים של פלמינגו שהגיעו לחורף מאיזמיר שבטורקיה.
פלמינגו חובבי מלח (צילום: גילי סופר)
סיפורם המלא של הפלמינגו בדרום סופר כאן כבר לפני חמש שנים. בנוסף לבריכות הללו צפונית לאילת, לחברת המלח יש בריכות גם בעתלית וגם שם חי לו בנחת הוורוד הוורוד הזה. חוץ מפלמיגו יש בבריכות בעתלית הרבה חופמאים, ברווזים, וקצת שחפים ואנפות. “היופי שם, הוא שזה פשוט מקום יפה לציפורים”, אומר אלון, ומציין שזהו אחד המקומות בהם רואים טדורנות (מין של ברווז) שלא רואים במקומות אחרים, “הם אוהבים את בריכות המלח”.
מבלי שהוא יודע לציין מה הסיבה לכך, מספר אלון כי באופן יחסי, בריכות המלח בעתלית הן מקום בו הציפורים לא מפחדות. הבעיה היחידה היא הנגישות: יש לתאם ביקור במקום עם מזכירות מפעל המלח.
נשרים בגמלא
את אוכלוסיית הנשרים הגדולה בישראל ניתן למצוא במצוקי שמורת גמלא בהם מקננים עשרות זוגות של מלך העופות. בחודש שעבר חנכה רשות הטבע והגנים מצפור נשרים בשמורת גמלא, ששוקם לזכרה לזכרה של אורנה אשד, ביולוגית בשמורה שנפטרה לפני כשנה.
נשר בשמי גמלא (צילום: לע"מ)
בשמורה שביל מעגלי, מותאם לעגלות נכים, בן כמה מאות מטרים המוביל למצפור גמלא, הצופה אל גמלא העתיקה, וגם למצפור הנשרים הצופה אל קניון נחל גמלא, ממנו ניתן לראות נשרים בקינון ובתעופה.
מערכת מצלמות הטלוויזיה והמסכים, המאפשרת למבקר להציץ מקרוב בנשרים ובפעילותם, משודרגת בימים אלה, ובעוד כחודשיים צפוייה המערכת החדשנית להיכנס לפעולה. בשמורה שבילים מסומנים ומשולטים למשפחת ולמיטיבי לכת, וכן תחנת האכלה לנשרים.
קורמורנים בחפציבה
חוות חפציבה, השוכנת ליד חדרה, הוקמה כחוות מטעים לפני כמאה שנה על גדת נחל חדרה. במקום נותרו שרידי החווה (שער הכניסה, מבני משק, בתי פועלים ומחסנים) ששוקמו, וכן בית המשאבות המשוחזר בו ניתן לבקר ולשמוע את סיפור המקום.
רבים מאיתנו זוכרים את נחל חדרה מאותה ירידה של כביש החוף אל תוך
הסירחון, ממש לפנ הירידה לכיוון ואדי ערה. אלא שכיום הריח כבר עבר: הנחל, כמו אחדים מאחיו, מנוקה בשנים האחרונות והחייים לאורכו מתחדשים.
כמות הקורמורנים המגיעים לכאן מדי שנה מוערכת ב-10 אלפים פרטים. אפילו בקיץ, כשהם לא כאן, עצי האיקליפטוס המשמשים להם ללינה הקבוצתית, לבנים מלשלשת. יש הממליצים לבוא בבוקר, לראות אותם יוצאים במבנה חץ ליום של דיג, ויש שיגידו שעדיף לראות אותם מתארגנים לשינה. דבר אחד ברור: מאז שחפציבה שוקמה, שוחזרה, והייתה לפארק, הרבה יותר נעים לבוא. הקורמורנים הגדולים אינם העופות היחידים כאן, ואפשר לראות בין היתר אנפות אפורות, שלדגים, פרפורים, סופיות, וברכיות.
החברה להגנת הטבע מציעה בשבתות אחר הצהריים טיול מכוניות פרטיות תחת הכותרת "קורמורנים לצד הנחל". הטיול מתחיל בצפיה בשחפים, חופמאים וברווזים בבבריכות הדגים של מעגן מיכאל ובחוף הים, ומסתיים בתצפית על הקורמורנים הנאספים ללינת הלילה בחפציבה. 75 שקל, (51 לחבר). פרטים והרשמה: טלטבע 03-6388688, 057-2003030.
זנבנים בחצבה
הזנבן הערבי היא ציפור שיר החיה בערבה, ששמה ניתן לה בשל זנבה הארוך. הזנבנים הן הציפורים היחידות בישראל החיות בקבוצות. למשל, כל חברי הקבוצה עוזרים בגידול הצאצאים, גם אם אינם שלהם. בשמורת חולות שיזף, בין חצבה לעין-יהב, חיים הזנבנים ב-25 קבוצות שונות, ומתנהל שם מחקר על האקולוגיה של הזנבן, התנהגותו, חיי החברה הייחודים שלו ואפילו מחקר על, אכן כן, אישיותו.
מי שחוקרת את אישיות הזנבן היא אורית ברינקר, מאסטרנטית לפסיכולוגיה, שמעבירה את חלק מההדרכות במקום. ברינקר מציינת כי בנוסף לזנבן ניתן למצוא במרכז מספר מיני ציפורים "מורגלות", בהן שחורי זנב, בולבולים, חנקנים ואחרים שיבואו לאכול מכף ידכם.
סייפנים בארוחת צהריים (צילומים: גילי סופר)
מחקר הזנבנים הניח תשתית למחקרים נוספים של צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות, והוקם במקום מרכז “חם בערבה” המיועד כולו ללימודי מדבר. התלמידים לוקחים חלק במעבדות השדה, והקהל הרחב מוזמן לסייר במקום ולצפות בזנבנים בעזרת מדריכים. תצפית הבוקר מתחילה עם אור ראשון ונמשכת כשעתיים-שלוש. אפשר גם להשתתף בתצפית אחר צהריים המסתיימת עם חשיכה. נושאי התצפית תלויים בהתנהגות הזנבנים ומשתנים יום-יום.
המרכז, יחד עם בית ספר שדה חצבה, מציע גם סיור בשמורת שיזף, טיולים באזור, והרצאות על חיי החברה של הזנבנים. 35 שקל לאדם לתצפית, 60 שקל להרצאה ולתצפית. טלפון: 6581546־08.
פולשים בירקון
המבקשים לראות ציפורים מבלי לצאת מהעיר הגדולה יכולים לעשות את זה באיזור 7 טחנות ובכל איזור פארק הירקון, שם ניתן לראות, מה שאלון מגדיר: “הפשע של המינים הפולשים”. הכוונה במין פולש היא למין שמסלק ציפורים אחרות, מקומיות, ומשתלט - ואלה בעיקר כמה מינים של מיינות, של זרזירים אפריקאים ושל דררות, שאינם מינים מקומיים. “אין להם אויבים טבעיים, והם מתרבות בקצב מטורף בשנים בודדות”.
דררות פולשות בירקון
מינים פולשים הם הסיבה הגדולה ביותר להיכחדות מינים לאחר הרס בתי גידול, מציין אלון. “זה פשע לא נורמלי ההימצאות שלהן שם, זה הכל מינים פולשים שברחו מהצפארי. זה נעשה מחוסר אחריות, מישהו שיחרר אותן, והיום אנחנו מוצפים בהן”.
מלבד הפולשים, עוד נותרו בצפון תל אביב שלדגים משני המינים, פרפורים, קורמורנים, מגלנים, ומי שמגיע עם משקפת, מגדיר, וסבלנות יכול לראות גם המון סוגים של ציפורי שיר: עלוויות, אדומי חזה, חכליליות, קיכלים, ירגזים שחרורים ואחרים. אפשרות נחמדה היא לשוט עם המשקפת בנחת לאורך הנחל, מה שמאפשר הצצה לא רעה על עופות המים.
אוכלי זרעים בשפלה
שפלת יהודה משמשת אף היא כר נרחב לחובבי הציפורים. בכל קרחות היער של השפלה ניתן למצוא אוכלי זרעים רבים: חוחיות, תפוחיות, בזבוזים אירופיים, קיכלים ופרושי הרים. באיזור יש מעל ל-20 מאגרי מים המושכים את הציפורים ואת האנשים עם המשקפות.
עמק צרעה הוא אחד המוקדים הפופולריים יותר באיזור. בעמק יש קבוצת מאגרים של מי הביוב המטוהרים של ירושלים, ובהם ניתן לפגוש עופות מים, ברווזים, שלדגים, עיייטים, עקבים, נחליאלים, ובשדות האספסת זרונים תכולים (עוף דורס).
העמק, מספר עמיר בלבן, מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים, משמש גם אתר לינה ללהקה בת 15 אלף תפוחיות, ציפור קטנה שהחזה האדום והתפוח שלה נתן לה את שמה, שמי שמגיע לקראת חשכה יכול לראות אותן מתכנסות במאגר ועפות לישון באחד מהפרדסים באיזור. הכי נוח להגיע מכיון קיבוץ צרעה, אחרי הכניסה לקיבוץ לפנות שמאלה ולעבור את נחל שורק אחרי המאגר השלישי (אפשר גם להמשיך את הטיול לאורך דרך הנוף המובילה עד לטל שחר).
לא רחוק משם, במאגר חולדה, נמצא אחד מריכוזי הברווזים היפים בארץ. בין היתר ניתן לראות שם את הצחראש - ברווז נדיר בסכנת הכחדה. אך מאגר חולדה אינו נגיש במיוחד ונגישים יותר הם מאגרי המים של מט”ש איילון הסמוך למפעל המלט של נשר, ומאגר לטרון שמול מיני ישראל, שגם בהם אפשר למצוא ברווזים לרוב.
הולכים לישון בעכו
“החוף של עכו הוא חוף יפהפה עם המון חופמאים, והמון שחפים”, אומר דן אלון ומציין כי זהו אחד המקומות היחידים בהם אפשר לראות מהחוף יסעורים, ציפור שבדרך כלל נמצאת עמוק בים. בשמורת עין אפק, הסמוכה לעכו, וכן בבריכות הדגים של עין המפרץ וכפר מסריק (כניסה בתיאום בלבד), יש הרבה עופות מים. “אני מאוד אוהב לעמוד סתם על החומות של עכו, יש שם הרבה שחפים”.
יש עוד כמה מיני עופות שהתקבצותם לעת ערב מושכת חובבי ציפורים, אחת מהם היא הדיה, הדורס הכי נפוץ בארץ בחורף. בשמורת כרי נעמן, קצת צפונית לעין אפק, יש לינה של 11-12 אלף דיות. “ההגעה לשם קצת מעצבנת, זה בין המוסכים של מפרץ חיפה”, אומר אלון, אבל המחזה מדהים. “מי שיגיע בשלוש, יקלל שהגיע לשם, אבל החל מחצי שעה לפני חושך מתחילה החגיגה. חשוב להגיע בזמן, קצת לפני השקיעה, ולחכות. הדיות, ציפורים שמפוזרות באופן שווה במזבלות הארץ, מגיעות באלפיהן, מרחפות מעל לעצי האקליפטוס, ואחר כך נכנסות לישון בתוך העצים. זה מדהים ויפהפה לראות”.
גם לשם מוציאה החברה להגנת הטבע סיורי מכוניות פרטיות בתשלום. הסיור מתחיל בתצפית בציפורים בשמורת עין אפק, ממשיך לחוף עכו לתצפית על ציפורי חוף עכו ומסתיים “בלינת הדיות הגדולה בעולם”. (10.2.07, 24.2.07), 102 שקל (69 לחבר. כולל דמי הכניסה לשמורה). החברה להגנת הטבע: 03-6388688, 057-2003030.
דיות בדרום
לינה נוספת של דיות יש ליד פנימיית אשל הנשיא, בצפון הנגב. אם באים מכיוון צומת להבים, פונים שמאלה בצומת הנשיא ומיד אחרי הגדר של אשל הנשיא יש חורשה קטנה ומעליה אלפי דיות. יש דיווחים על דיות שמגיעות ללון, אך רבות מהן סועדות את לבן במשך היום במזבלה, כלומר באתר הפסולת דודאים הסמוך. בכלל, אתרי פסולת, בדומה למאגרי מים או שפכים, הם תמיד אתרי צפרות מעניינים (אם כי לא ריחניים). אתר דודאים הוא גם כאמור אחד המקומות בהם ניתן לראות את מעופם המרהיב של הזרזירים.
לפנייה לכתב/ת 
