מבצע שלושת הדחפורים
הנחת המטענים בגבול הצפון הייתה למעשה המבחן הראשון בו העמיד חיזבאללה את ישראל וצה"ל אחרי מלחמת לבנון השנייה. ממשלת אולמרט החליטה שלא לחכות ולפעול בנחרצות, אולם להקפיד שלא לחמם את הגזרה
ל"מבצע שלושת הדחפורים" בגבול הצפון יש שתי מטרות: האחת ביטחונית מדינית והאחרת צבאית טקטית. כניסת הדחפורים נועדה להמחיש לחיזבאללה שישראל אינה מוותרת על ריבונותה גם בשטחים שמעבר לגדר המערכת, כלומר אותם מאות מטרים רבועים של שטח שבין הגדר לקו הכחול.
אחרי הנסיגה מלבנון נהגה ישראל כאילו שטחים אלה אינם בריבונותה וחיזבאללה התבסס בהם. על השגיאה הזאת החליטה ממשלת אולמרט שלא לחזור. היא גם החליטה שלא לחכות מפני שהנחת המטענים הייתה למעשה המבחן הראשון שבו העמיד חיזבאללה את ממשלת ישראל וצה"ל אחרי מלחמת לבנון השנייה. בצה"ל הוחלט שלא להמתין עם התגובה אלא לפעול מהר ובנחרצות אבל בה בשעה להימנע מחימום הגזרה, ולכן הוחלט להכניס לשטח שלושה דחפורים ולא טנקים ונגמשי"ם.
הטנקים והנגמשי"ם נמצאים בשטח אבל בעמדות שמהן יוכלו לחפות באש ובשעת הצורך לחלץ את הדחפורים. הכוונה היא לשוות לפעולת הדחפורים אופי מקומי שקשור ישירות למטענים ולא לאפשר לחיזבאללה ולצבא לבנון להציג את זה כפלישה ישראלית לתוך שטח לבנון.
היעד הצבאי-טקטי של הדחפורים הוא לבצע מה שנקרא בצה"ל חישוף. הווה אומר, ליישר את חלקת הקרקע שבין ה"קו הכחול", קו הגבול הבינלאומי, לבין הגדר. החישוף הזה נעשה כדי שעל הקרקע לא יישארו סלעים גבוהים שביניהם אפשר להסוות "מטעני קלע" המסוגלים לפגוע ולחדור אפילו כלי רכב משוריינים.
מטענים מהסוג הזה צריכים להיות מוגבהים מהקרקע ולכן נוהגים בחיזבאללה להסוות אותם וגם את מטעני ה"כלי-מגור" בעטיפות פיברגלאס המעוצבות כסלע. את ההפעלה עושים מרחוק באמצעות תיל חשמלי, מנגנון הפעלה אלחוטי, או מנגנון הפעלה אחר מרחוק. ברגע שהדחפורים יישרו את פני הקרקע עדיין אפשר יהיה להניח בה מטענים אבל יהיה הרבה יותר קשה להסתיר אותם ולהסוות אותם ויהיה קשה להטמין שם "מטעני קלע" שהם המטענים המסוכנים ביותר שהסבו קורבנות לא מעטים לצה"ל.
אפשר לשער שהפעולה נעשית בלילה לא רק מפני שצה"ל רצה שלא להשתהות בתגובתו על פעולת חיזבאללה, אלא גם כדי להקטין את הסכנה הנשקפת לדחפורים אם יחליטו בצד הלבנוני לפתוח באש צלפים או טילים נגד טנקים. אפשר לשער שלאו"ם ולצבא לבנון לא יהיה מה להגיד במקרה זה כיוון שהפעולה מתבצעת כאמור רק בשטח ישראל, אחרי שהם לא הצליחו למנוע את הנחת המטענים.
חילופי האש שהתפתחו בעקבות כניסת הדחפורים מעידים על שני דברים: האחד - צבא לבנון מחפש לגיטימציה לא רק מממשלתו שהיא המפקדת שלו, אלא גם מחיזבאללה. לכן הוא נקט בגישה תמוהה האומרת כי גם אם ישראל נכנסת לשטחים שהם בריבונותה על פי החלטת האו"ם, הוא יפתח באש.
העובדה השניה היא שאם מדינת ישראל וצה"ל מפגינים נחישות ועקביות, התקריות אינן מתרחבות ואינן גוררות הסלמה. עם זאת, בעתיד תצטרך מדינת ישראל לדאוג שייגמרו האי-בהירויות. גם המובלעות שמעבר לגדר המערכת חייבות להיות מגודרות ומסומנות באופן שלא יותיר שום מקום לספק. כך גם צבא לבנון יהיה פטור מהפגנות נאמנות לחיזבאללה.
