|
| "נופי מכורה איזה נוף קדומים! מעפר באנו ואל הזבל נשוב" (צילום: ערוץ 1) |
ב-1995 הבמאי אשר טללים הכין כתבה מיוחדת ל"מבט" עם יאצק, הדמות הפארודית שגילם שלמה בראבא. יאצק היה חלוץ ופטריוט, ציוני יותר מכל הרמטכ"לים גם יחד ועבות שפם לא פחות מעמיר פרץ, שנהג להתרוצץ ברחבי המולדת כשהוא חבוש בכובע טמבל, לבוש במכנסי חאקי קצרים, חמוש בעיטורי גבורה ואחוז באקורדיון. בפינה בהגשתו ב"זהו זה" הוא נהג לספר בחרוזים על אתרים היסטוריים בארץ ולקשר אותם לתולדות הציונות. הפינה השתרבבה גם לתוכנית "שביל באמצע שביל בצד" בהגשת בכיר טיילי ישראל ספי בן-יוסף. אם כך, לא היה מתאים מיאצק להנהיג סיור מתוסרט ב"צור מחצבתנו וסלע קיומנו" - מזבלת חירייה.
"כאן התגשם חזונו של הזקן. כור ההיתוך הושלם!" מכריז יאצק ממרומי הר האשפה האימתני. בתוכנית ליוותה אותו עז בשיטוטיו, כאן הוא מסתפק בציפורים, או "יתושים ענקיים", כפי שהוא מכנה אותן.
משמעות המלה "חירייה" בערבית היא "טובה" במובן של "ברכה". הכפר שעל שטחו הוקמה המדמנה, נכבש לראשונה על ידי לוחמי הפלמ"ח במסגרת מבצע "חמץ". ב-1952 הוחכר לעיריית ת"א על-ידי מנהל מקרקעי ישראל והופעל כאתר הטמנת פסולת על-ידי "איגוד ערים אזור גוש דן לתברואה" עבור 13 רשויות מקומיות ובסיסי צה"ל.
במשך 46 שנים פונתה כל אשפת גוש דן אל מתחם חירייה ובשיא פעילותו הוזרמו 3,000 טונות של אשפה ביום לשטח שהתשתרע בין רמת גן, תל אביב, חולון, אזור וכביש גהה. האשפה נערמה לגובה של 60 מטרים, וברבות השנים האתר הוליד הר. צחנה עזה, סכנת התמוטטות, עופות שנקלעו לנתיבי טיסה, זיהום אקוויפר החוף - אלה רק כמה מהרעות החולות שנוצרו בעקבות האתר.
בשנת 1998 הופסק שינוע הפסולת אל ההר, והוחלט לשקם את האזור ולהפוך אותו למרכז מחזור, לפארק ולריאה ירוקה בת 8,000 דונמים. תהליך השיקום המתוכנן אמור להסתיים בשנת 2009. צפו בקטע מתוך "כך היה", רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1 בהגשת יגאל רביד (א'-ד' 18:00, המיטב ביום ו' 19:00) ובו הוא נפגש עם פוקדי ההר הקבועים - פועלי הזבל והציפורים ועם אורחים לרגע - חתן וכלה למשל. כציוני אופטימיסט יאצק משער שאפשר לרתום את הגבעה הריחנית להגנת ישראל ולשגר ממנה סקאדים בעלי ראש חץ אורגני. עם השטחת ההר, תוכניותיו הצבאיות לא יצאו ככל הנראה אל הפועל, אבל "לא לדאוג לעולם, יאצק תמיד נופל וקם. זה טוב!".
