Windows היא מערכת ההפעלה הנפוצה בעולם, ובישראל אף יותר ממדינות אחרות. בניגוד לארה"ב, בה פועל מיעוט חזק של משתמשי מקינטוש, בגלל השוק המצומצם יחסית בארץ, משקלם הסגולי של משתמשים אלה אינו מורגש כאן, וכך גם לגבי קהילת הלינוקס המקומית.
העקרון המנחה את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות הוא כי מצב של תחרות בריא לשוק וטוב לצרכנים. תנאי בסיסי לתחרות היא אפשרות בחירה. אך בתחום מערכות ההפעלה למחשבים אישיים לא מתקיימת כל תחרות ולצרכן אין אפשרות בחירה במקום בו היא מתבקשת - חנויות המחשבים.
נכון, צרכנים המבקשים להרכיב לעצמם מחשב יכולים להזמין מערכת עם מפרט טכני הכולל מערכת הפעלה אלטרנטיבית, אך אפשרות זו חבויה מן העין ומיועדת למקצוענים. האם לצרכן בישראל יש יכולת אמיתית לבחור אם לרכוש מערכת הפעלה? כאשר מדובר במחשבים שלמים הנמכרים בשם מותג מסוים או במחשבים ניידים – התשובה תהיה לא.
בדיקת ynet מגלה כי האפשרות לוותר על עותק Windows המותקן מראש במרבית מחשבי המותג כמעט אינה קיימת. הדבר נכון לגבי מחשבים נייחים (שולחניים), אך המצב חמור במיוחד בשוק המחשבים הניידים.
יש לדעת כי ככל שמחשבים אישיים הופכים יותר ויותר לפריט אופנתי ובידורי - הנוכח בסלון, במטבח ובדרכים - ולא רק כלי עבודה - סביר להניח שמשקלם של מחשבי המותג רק ילך ויגדל (כמו כן, צמיחת המחשבים הניידים עולה על זו של הנייחים - גם בישראל).
השורה התחתונה היא כי חופש הבחירה עלול להצטמצם עוד ועוד.
OEM (או בראשי תיבות Original Equipment Manufacturer) הוא כינוי בענף המחשבים למצב בו יצרן אחד מייצר את הציוד ומוכר אותו ליצרן אחר, המוכר אותו לצרכן תחת המותג שלו. במקרה שלנו, מדובר בעותק של Windows אשר נרכש
ממיקרוסופט על ידי יצרן חומרה, ומותקן במחשב מראש.
לרוב מדובר ברישיון בלבד, הבא לידי ביטוי במדבקה המודבקת על המחשב. הוא אינו כולל תקליטור, חוברות הסבר ואריזה – אותם מקבל הצרכן הרוכש את Windows מהמדף בחנות.
לרוב, מבחינה טכנית, יהיה זה עותק מוגבל שהותאם ספציפית לחומרה שבאותו דגם. לצרכן הסופי של המחשב, אין למשל אפשרות לאתחל (לפרמט) את המחשב לחלוטין והוא חייב להיעזר בתוכנות השחזור המובנות של יצרן החומרה. אלה, מונעות למשל, שינויים במחיצות הדיסק הקשיח ופשוט מחזירות את המחשב למצב המקורי בו נרכש בחנות.
היתרון ליצרן החומרה ולצרכן הוא עלות מופחתת של רישוי מערכת ההפעלה, מכח הסכמי הרכישה עליהם חתומים יצרני החומרה הגדולים דוגמת HP ו-Dell. אלא שאליה וקוץ בה: עלות רישיון ה-OEM של Windows מתווסף למחיר החומרה, ומייקר את עלות המחשב בעוד ששה עד עשרה אחוזים לערך, תלוי במחיר המחשב.
לצרכן, כאמור, אין אפשרות להיפטר מהגיבנת – והוא חייב לשלם כמה מאות שקלים נוספים על עותק Windows שבחלק מהמקרים כלל אין לו צורך! אם להביא כמה דוגמאות: אנשי הקוד הפתוח והתוכנה החופשית, אשר מתקינים את מערכת ההפעלה הפתוחה (ובחינם) לינוקס על המחשב שלהם, מי שכבר יש ברשותו מערכת הפעלה מלאה (כזו שבאה על תקליטור) או בעלי מקצוע בעלי צרכים מיוחדים, המתקינים מערכות הפעלה ייעודיות על החומרה שלהם.
על פי נתוני IDC, בשנת 2007, ימכרו בישראל
יותר מחצי מיליון מחשבים נייחים. החברות המובילות במכירות השנה, היו חברות המותג, HP ו-Lenovo. בשוק הנייחים הבחירה היחסית העומדת לרשות הצרכן אם להתקין מערכת הפעלה על המחשב שרכש (ואיזו), היא יותר גדולה.
המותגים המקומיים מאפשרים בקלות, במעמד הקנייה, שלא לרכוש עותק של Windows (שעלותו נאמדת בכ-450 שקלים). אך כשמדובר במחשבי המותג הבינלאומיים, דוגמת HP ו-Dell, מדובר במלאכה יותר קשה.
Dell אומנם מוכרת מבחר מצומצם של מחשבים נייחים כמו ה-OptiPlex 170, אשר מגיעים ללא Windows או עם מערכת ההפעלה החופשית FreeDos. יצויין שמדובר במחשבים הפונים לשוק העסקי, חלקם בתצורות חלשות. אך בדגמים אחרים,
| ניצחון צרכני |
|
| תקדים בבריטניה: לא התקין Windows וקיבל פיצוי / ניב ליליאן, קטעי קישור |
|
פעיל קוד פתוח מאנגליה, שסירב לעשות שימוש ב-Windows המותקן מראש במחשב הנייד שרכש, דרש את כספו בחזרה מ-Dell |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
במחשבי HP, המצב אקוטי אף יותר – מחשבים לשוק הפרטי נמכרים רק עם מערכת הפעלה Windows. בכל החנויות שבהן התעניינו לגבי רכישת מחשב נאמר לנו במפורש כי אין אפשרות להסיר את מערכת ההפעלה. הלקוח הפשוט, שאינו מודע לאפשרויות הבחירה שלו ולא יתעקש – יפול בפח.
שני המותגים הבינלאומיים שלגביהם התעניינו וקבלנו תשובות מיידיות וחיוביות לגבי אפשרות רכישה של מחשב ללא מערכת הפעלה, היו Lenovo ו-Asus.
אם במחשבים נייחים עוד היה מרחב תמרון כלשהו, וניתן היה לאתר, תוך מאמץ, דגמי מחשבים הנמכרים ללא מערכת הפעלה, הרי שבמחשבים ניידים המצב משול לסגר כמעט מוחלט.
מאז שבדקנו את הנושא
לפני כשנה, לא חל כל שיפור משמעותי בבחירה שעומדת לרשות הצרכן. למעט Lenovo (לשעבר מותג Thinkpad של IBM), לא ניתן היה לרכוש שום מותג מוכר של מחשבים ניידים ללא Windows, כאשר המשווקים התעקשו באוזנינו שאין כל אפשרות אחרת. יוצאי דופן נוספים הם רשת אייבורי, אשר מציעים את דגמי הניידים של MSI – עם או בלי מערכת הפעלה, לבחירת הלקוח.
המקרה של Lenovo הוא מקרה מעניין. Lenovo משווקת בעולם את דגם T60 מסדרת ThinkPad, עם אפשרות בחירה בין Windows לבין הפצת הלינוקס SuSe, אשר נרכשה לפני כשנתיים לערך על ידי נובל. המשווק איתו שוחחנו, הרהיב עוז וטען באוזנינו כי נאסר לייבא את הדגם עם הלינוקס לישראל. בבירור שערכנו אחר-כך עם אנשי Lenovo - הטענה הזו הוכחשה.
ה-T60 משווק בישראל לחברות טכנולוגיה ולאקדמיה, אשר זקוקים למערכות הפעלה לינוקס לצרכים מיוחדים. לפי נובל ישראל, גם אנשים פרטיים יכולים בהחלט לפנות למשווק של נובל, ולקבל את ה-ThinkPad T60 עם רישיון למערכת ההפעלה SuSe. הדבר דורש אמנם הזמנה מיוחדת, אך ניתן למימוש.
בקשנו את תגובת יצרניות החומרה הגדולות, HP, Lenovo ו-Dell למצב הקיים בשוק.
HP - "בקו המוצרים העסקיים של HP (הכולל מחשבים שולחניים ומחשבים ניידים מסדרת HP Compaq), החברה מציעה ללקוחותיה את האפשרות לבחור בין כל האופציות של מערכות ההפעלה, קרי: לינוקס, Free Dos או Windows.
"עבור קהל הלקוחות הפרטיים, הרוכשים מוצרים ברשתות השיווק השונות, אנו מוכרים מחשבים מבוססי מערכת הפעלה Windows מתוך החלטה שיווקית, הנעוצה בעובדה שרב המשתמשים הביתיים עובדים עם מערכת הפעלה של מיקרוסופט.
ללקוחות HP היכולת לבחור בין שני קווי המוצרים - במידה ולקוח פרטי מעוניין לקבל אפשרות בחירה, הוא יכול לרכוש מחשב מהקו העסקי".
Lenovo - "מחשבי Lenovo כוללים ( ללא עלות נוספת ללקוח) תוכנות ותכונות נוספות המאפשרות למשתמש לנצל את יתרונות המחשב הנייד ולהעצים את חוויית המשתמש. מערכת ההפעלה הינה הכרחית על מנת לממש את התכונות והתוכנות הללו.
"נוסף על כך, התקנת מערכת הפעלה על מחשב נייד דורשת מומחיות ומיומנות (בניגוד למחשב נייח) ולכן, על מנת למנוע תקלות וקשיים בעת התקנת מערכת ההפעלה, כל המחשבים הניידים של לנובו מגיעים מותקנים מראש.
"לגבי מחשבים נייחים - לנובו מוכרת מחשבים נייחים ללא מערכת הפעלה, אותם ניתן להשיג אצל כל המשווקים שלנו”.
Dell - "ניתן לרכוש את כל המחשבים מתוצרת Dell - ניידים, נייחים ושרתים - ללא מערכת הפעלה, ובחלקם גם עם לינוקס."
חרף הטענות של חלק מהיצרניות, המענה והתשובות שמקבל הלקוח אצל המשווקים הסופיים, שונים. לצרכן פרטי, שמעוניין לרכוש מחשב ממותג, יוצג עותק של Windows כעובדה מוגמרת שאין עליה ערעור. בשיחות שנהלנו, טענו המשווקים כי המחשבים מגיעים כך מחו"ל, והאשימו את היצרניות והיבואניות.
היבואניות מצדן מאשימות את המשווקים. רענן ביבר, מנכ"ל Dell ישראל, אומר שהדרישה למחשבים הכוללים מערכת
| תחרות אמיתית? |
|
| IBM, אינטל ו-HP: ברית משותפת למען לינוקס / אהוד קינן |
|
שלוש החברות הקימו קרן לקידום השימוש במערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח, לינוקס, ותקבע תקנים עבורה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הפעלה Windows "באה מהשטח".
בין כל חילופי ההאשמות האלה, מי שניטלת ממנו זכות הבחירה – הוא הצרכן. המשווקים מצדם, מטעמים של שטח מדף ולוגיסטיקה, מעדיפים למכור רק מערכות עם Windows.
הלקוח הפשוט, שאינו נוהג להתווכח עם "מי שמבין", מקבל את העובדה שמערכת הפעלה מתוצרת מיקרוסופט היא חלק בלתי נפרד מהמחשב, בלי לדעת כלל שקיימת אלטרנטיבה.
וכך, נוצר מעגל קסמים של "מה קדם למה", והמונופול דה פקטו של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה בישראל – מונצח. חשוב לציין, כי מיקרוסופט עצמה אינה כופה דבר על היצרניות, והסכמי ה-OEM נחתמים עימה משיקולים של עלות ותועלת. אבל כפי שנוכחנו לדעת – מיקרוסופט אינה צריכה לאיים. שליטתה בשוק מונצחת גם ללא התערבות מצדה.
מי שאמור להגן על הצרכן מפני מצבים כאלה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים במשרד התמ"ת. לפני כשנתיים, שקל דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, להכריז על מיקרוסופט
כמונופול בשוק מערכות ההפעלה. מיקרוסופט התחייבה בזמנו לקחת על עצמה את כל המגבלות שהושתו עליה באירופה ובארצות הברית, בתמורה לכך שלא תוכרז כמונופול בישראל.
אלא שמ-2005, זרמו הרבה מים בנהרות ומחשבים רבים נמכרו והמשיכו להימכר. הפיקוח בארצות הברית על מיקרוסופט ספג ביקורת קשה
על יעילותו, והממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי קנסה את מיקרוסופט
בסכום עתק - על אי ציות לפסיקת בית הדין האירופי. כך שלא ברור, עד כמה מיקרוסופט מקיימת בפועל את אותן ההתחייבויות.
בתגובה לפניית ynet, נמסר ממשרדה של רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, כי הנושא נבחן. 
