שתף קטע נבחר

מאות בני-נוער מחו: "תנו למוגבלים לגור בשכונה"

אמש התייצבו מאות חניכי תנועות נוער מול עיריית כפר-סבא, כדי להזדהות עם דיירי הוסטל לאנשים עם פיגור שתושבי שכונת אליעזר בעיר מתנגדים להקמתו. "הדחייה נובעת מבורות איומה ודעות קדומות - אבל אנחנו לא מתכוונים לשתוק", מוחים היוזמים

האם ערך הנדל"ן שוב מאפיל על ערך הדאגה לחוליות החלשות בחברה? אם לשפוט על-פי עמדתם של תושבי שכונת אליעזר בכפר-סבא, המתנגדים להקמת נוסף הוסטל לאנשים עם מוגבלויות בשכונתם - ייתכן שכן. לאחרונה הדיירים שלחו מכתב לחברי מועצת העיר, בו הם מתלוננים על מספר ההוסטלים הפועלים בקרבת ביתם ועל חשש מרעש והפרעות עתידיות. "לנגד עינינו עוברת השכונה שינוי אשר אינו לדעת ורצון התושבים", הם כתבו. "שיכון חוסים מכל הארץ על-ידי קבלן תמורת בצע כסף אינה תואמת את השכל הישר. יש לקבל את החלש, במשורה, ביחס לאזור ולגודלו". 

 

גם הפעם, כמו בפעמים נוספות בתקופה האחרונה, הראשונים למחות כנגד עמדת התושבים הם בני-הנוער, שארגנו אמש (ג') עצרת הזדהות עם 24 תושבי ההוסטל העתידיים מול עיריית כפר-סבא. מאות מחניכי בני עקיבא, הצופים, השומר הצעיר והנוער העובד והלומד התייצבו אלה לצד אלה, במטרה לתמוך

בחוסים העתידיים ובבני משפחותיהם. "זוהי עצרת הזדהות בסימן חיובי ולא הפגנה נגד תושבי השכונה", ממהר להסביר יוזם העצרת הרב מוטי דשא, המשמש כראש בית המדרש "תורה" בעיר.

 

"חלק מהתושבים מתנגדים להקמת ההוסטל, ואני שייך לקבוצה אחרת של אנשים שמרגישים ששתיקה תתפרש כהסכמה", הוא ממשיך. "אינני חושב שמדובר באנשים רעים או במפלצות, מדובר בדעות קדומות ובפחד". עם זאת, לא כולם מסכימים עם האבחנה. בועז לוי, הזוכה במכרז להקמת ההוסטל ואחד ממובילי המאבק, סבור שהמניע להתנגדות חומרי יותר: "בלב-ליבה של הפרשה נטוע בעיקר סכסוך נדל"ני. התושבים פשוט חוששים מירידת ערך הדירות שלהם", הוא פוסק.

"אמרו בפירוש: לא רוצים כאן מפגרים". עצרת המחאה (צילום: איתי סולהג'ו)  

 

 

"הם לא אנשים רעים - הם פשוט טועים"

"אנחנו לא נגד - אנחנו בעד", מצהיר יוסף נישלוס, אחד התושבים המתנגדים להקמת ההוסטל. "מה שמפריע לנו זה לא הנדל"ן ולא הכסף, אלא הרעש של הדיירים והעובדה שמביאים את כל החוסים לאותו אזור ופוגעים במרקם החברתי". לדבריו, "הקמת מעונות לבעלי מוגבלויות היא פעולה מבורכת, בתנאי שלא מדובר ביותר מדי חוסים במקום אחד". נישלוס, שיחד עם תושבים נוספים התייצב אתמול (ג') בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, מתקומם על החלטתה להמשיך בהקמת ההוסטל. "זה דבר שלא ייעשה", הוא מוחה. "יו"ר הוועדה ח"כ משה שרוני החל לסכם את הישיבה בטרם סיימתי את דבריי. הכל היה כתוב מראש, וממילא המחוקק כלל לא מתייחס למצב הקיים באזורנו".

  

"על איזה רעש מדובר? הם יהיו השכנים הכי שקטים בעולם", מתקומם לוי בתגובה. "מדובר באנשים הסובלים מפיגור קל, רובם תושבי העיר שעובדים בבקרים. מדוע שיהיה רעש? התושבים מוכנים ללכת רחוק מאוד בהתנגדותם,

אבל התמונה ברורה. הם אמרו לי מפורשות: 'אנחנו לא רוצים מפגרים לידינו', וזה כל הסיפור. כל מי שרואה באילו הוסטלים מדובר מיד משנה את דעתו". 

 

חבר מועצת כפר-סבא אמיר גבע, מסכים עם לוי. "בתחילת הפרשה צידדתי בתושבים,  והסכמתי עם הטענות העקרוניות בנוגע למספר החוסים, הצפיפות והרעש. אך ביקור אחד בהוסטל השני הפועל בשכונה שינה את דעתי. הוא נראה נהדר, הכל מטופח מאוד, נקי ומסודר, והחוסים הם אנשים מקסימים ושקטים. הבעיה היא שבחוק הישראלי אין הגבלה על מספר החוסים הגרים בשכונה אחת, ואני יכול להבין את חששם של התושבים".

  

"ההתנגדות להוסטל נובעת מבורות איומה ובגלל סיבה שאיש לא מעז לומר אותה - החשש מירידת ערך הדירות", מסכם בצער מנכ"ל אגודת "אקים" יוסי מלכה, המתאר את התופעה המכונה not in my back yard (לא בחצר האחורית שלי). מלכה שולל מכל וכל את טענות התושבים ומבקש לשגר אליהם מסר חד-משמעי: "נילחם בכל כוחנו ובכל הכלים העומדים לרשותנו בגורמים המנסים למנוע את הקמת ההוסטל". הרב דשא, שנכח בעצרת, נוקט בנימה פייסנית יותר. "אין לי שום דבר אישי נגד האנשים האלה. הם לא מפלצות, אבל הם פשוט טועים".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"שתיקה כהסכמה". מוחים
"שתיקה כהסכמה". מוחים
צילום: איתי סולהג'ו
מומלצים