המרד האמריקני נגד הג'אנק פוד בהילוך גבוה

אבל בשנה האחרונה האמריקאים החליטו להתחבר לקיבתם. הם החלו לפשפש בטבלת הרכיבים התזונתיים ולהתחקות אחר מקורות האוכל. מדינת אילינוי הייתה הראשונה לאסור מכירת כבד אווז (ומדינות רבות בדרך לחקיקה דומה‭.(‬ למסעדות בניו־יורק אסור להשתמש בשומן טראנס (המהווה מצרך של כבוד במטבחי מסעדות המזון המהיר‭.(‬ חרם צרכנים הוטל על רשת סופרמרקטים שמציגה לראווה אקווריומים עמוסי לובסטרים, ורשת טאקו־בל, שבסניפיה נמצאו עלי תרד מעוטרים בחיידקי קולי, צונחת במדרון תלול יחד עם טבלת ההכנסות.

יש בעיה באמריקה: 60% סובלים מהשמנת יתר                  (צילום: רויטרס)

בעוד שיש מי שמקללים את אותם מגדלי חסה ותרד על שסיפקו בשנה האחרונה את שתי הרעלות המזון המרכזיות בארה"ב, רבים אחרים רואים בכך סימן חיובי. ההרעלות הללו, הם אומרים, גרמו לאמריקאים להתחיל לחשוב מה הם מכניסים לפה ומאין מגיע המזון. כך הפכו כל המורעלים לגיבורים, שבחייהם ובמותם ציוו על האמריקאים ללמוד את הלקח ולא לפתוח את הפה לכל מאכל. עתה משתמשים האמריקאים בכלי הנשק האכזרי מכולם - הארנק - על מנת להביע את דעתם על מזון ללא פיקוח ועל רשתות מזון שאינן מקפידות על התוצרת שהן משווקות.

‭60%‬ סובלים מהשמנת יתר

ארה"ב הגיעה לפי תהום בכל הקשור לתזונה בריאה: ‭63%‬ מ־300 מיליון תושבי ארה"ב סובלים מהשמנת יתר, ולפחות מחצית מהם הביאו את גופם למצב שמסכן את בריאותם ואת חייהם. לא בכדי הפך הביטוח הרפואי לנושא אקוטי שכבר תפס לעצמו מקום של כבוד באג׳נדת הבחירות הבאות לנשיאות: עלויות הטיפולים הרפואיים במחלות הנגרמות כתוצאה מהשמנה הרקיעו שחקים. רבים מהאנשים הסובלים ממשקל עודף לא מסוגלים לטפל בבעיות, וחמור מכך לא יכולים להרשות לעצמם לצרוך מזון בריא.

לא סתם הפכו מקדונלד׳ס ושאר מסעדות המזון המהיר לבחירה הקולינרית של האמריקאים: ארוחה מלאה במסעדות הללו עולה רק שלושה דולרים ומספקת לגוף אלפי קלוריות ואת כל תצרוכת השומן היומית המומלצת. סלט, לשם השוואה, עולה כפול. כך דווקא אלה שצריכים להיגמל מארוחות ביג־מק, מוצאים עצמם צורכים אותן שוב ושוב, מפני שזה מה שארנקם המדולדל מאפשר להם.

אבל מנהיגי המדינות לא ממתינים לצעדים המתבקשים מממשל בוש. דווקא ביל קלינטון, שבתקופת נשיאותו נחרת בתודעה כשפוט של ביג־מק וקוקה־קולה, היה מי שהצליח לשכנע את חברות המשקאות והמזון להפסיק לשווק מאכלים ומשקאות מזיקים לבתי־הספר. החינוך לתזונה לקויה, מתברר, מתחיל כבר בשלב מוקדם: הילדים ניזונים מארוחות הנשענות על סוכר, שומן ופחמימות תעשייתיות. כשהם רוצים לשבור את שגרת האוכל המוגש בקפיטריה של בית־הספר, הם עושים זאת באמצעות מכונות מזון ושתייה המציעות משקאות עמוסי סוכר, ממתקים וחטיפים מלוחים שערכם התזונתי אפסי.

כמו תמיד, ועד ההורים לא התעורר בזמן, אלא הגיב לתוצאות, אחרי שנודע כי ‭12%‬ מהילדים האמריקאים סובלים מהשמנת יתר חמורה, ושליש מהילדים בדרך להיות מבוגרים שמנים. בלחץ ההורים, בגיבוי מושלי מדינות רבים ובתיווך מר קלינטון, הוסרו המאכלים המזיקים מהתפריט, ואל בתי־הספר הוכנסו מכונות אוטומטיות המציעות מיצי פירות, חטיפי גרנולה ודגני בוקר בריאים.

מתחיל דיון ציבורי

כמו בכל מדינה מתוקנת, גם בארה"ב רק התפרצות המונית של מחלה הביאה את כלל הציבור לפתח מודעות, לנקוט משנה זהירות ולשאול שאלות. בחודש ספטמבר האחרון התרחשה כאמור הרעלה המונית של חיידקי אי־קולי, שהקימו להם מאחזים בלתי חוקיים בין עלי התרד אשר יצאו מאחת החוות הגדולות בקליפורניה. מהר מאוד התברר שאנשי השיווק המיומנים של החווה משווקים את התרד החינני לכל מקום בארה"ב, וכך יכלו האמריקאים להרגיש שותפי גורל בתקרית ההרעלה ההמונית.

שלושה בני־אדם מצאו את מותם כתוצאה מאכילת התרד הבקטריאלי, 20 נוספים אושפזו, ומאות אנשים ברחבי המדינה התהלכו ימים ולילות עם כאבי בטן קשים. מובן שההרעלה העלתה שאלות נוקבות, דרשה ועדות חקירה נחושות ודחקה את התרד אל מחוץ למקרר הפירות והירקות בסופרמרקטים (עם צניחה של ‭60%‬ במכירות‭.(‬ למשך כמה שבועות, מסעדות אמריקה המירו את תוספת התרד המסורתית במנת ברוקולי חף מחיידקים ונקי מאשמה. אך ככל שנקפו הימים, נשכחה ההרעלה ואנשים שבו לסורם.

עד שבאה רשת המזון המקסיקני המהיר טאקו־בל והעניקה את חסותה למקרה הרעלה המונית נוסף. בחודש דצמבר התגלו חיידקי אי־קולי במזון שהוגש ב־13 מתוך ‭5,800‬ הסניפים של טאקו־בל. זה הספיק למרבית האמריקאים לוותר על הבוריטו השבועי. חקירה נוקבת גילתה כי הבצל הירוק בו משתמשת טאקו־בל מגיע – הפתעה הפתעה – מאותן חוות שמהן יצא התרד המורעל שלושה חודשים לפני כן. מיותר לציין כי מכירות טאקו־בל צנחו מטה בקצב הסלסה, אבל הפעם כבר החלה להתגבש תנועה של אזרחים, שתובעים לדעת מאיפה מגיע האוכל שהם מכניסים לפיהם.

בכל רחבי ארה"ב החל דיון ציבורי אודות מקורות המזון. לפתע, וכאילו לא הייתה גלובליזציה מעולם, גילו האמריקאים כי מזון רב נוחת על צלחתם לאחר שהופק באמצעות ניצול ציני של פועלים קשי יום ממדינות זרות. רשתות רבות של מסעדות (ולא בהכרח של מזון מהיר) הודו כי מנות רבות ו"טריות" מורכבות למעשה ממזון קפוא שהופשר. אפילו תושבי הפרברים, שבדרך־כלל לא מטרידים את מוחם בשאלות תזונה נוקבות, החלו לפתח מודעות בכל הקשור למקורות האוכל.

התנועה שהחלה להתגבש בארה"ב דרשה מזון מקומי, שמיוצר בסביבה בה הוא משווק תחת פיקוח של רשויות המדינה, ומגיע לשווקים כשהוא טרי. אחרי הכל, לא מדובר בדרישה מוגזמת, שכן הנתונים הסטטיסטיים, שלא איחרו לבוא, לא סייעו להדחקת טראומת האי־קולי: 76 מיליון בני־אדם (כל אדם רביעי בארה"ב) נתקפים מדי שנה במחלה הקשורה במזון מקולקל. ‭5,000‬ אנשים מתים כתוצאה מהמחלות הללו, ו־325 אלף אחרים מתאשפזים בבתי־חולים לצורך טיפול מקיף. רופאים סיפרו שבמקרים רבים מתגלה דבר המחלה חודשים רבים אחרי שהיא כבר החלה לקנן בגוף, ולעתים לגמרי במקרה. בדיקות דם שגרתיות עשויות לחשוף כי אדם נדבק בצהבת זיהומית או בחיידק כלשהו, מבלי שהוא יודע על הדבר.

הולכים על אורגני (צילום: יעל גרטי)

וול-מארט הולכת על אורגני

כצפוי, הפיכתו של כל עלה תרד לרעל פוטנציאלי העלתה את קרנו של המזון האורגני, שהשנה, יותר מתמיד, תפס מקום מרכזי בשיח התזונה הבריאה. אבל בניגוד לשנים קודמות, שבהן מזון אורגני היה עניינם של תושבי הערים הגדולות והמפותחות, בשנה האחרונה חל מפנה שהביא את המזון האורגני גם לפרברים.

וול־מארט, הקמעונאית הגדולה בעולם שגם נחשבת לרשת המזון של השכבות הנמוכות בארה"ב, הגדילה את השטח המוקדש למזון ולביגוד אורגני בסניפיה. בוול־מארט, בניגוד לרשתות המזון האורגני, לא מחייבים את הלקוחות לשדוד בנק על מנת לממן את התענוג, והרשת היא הראשונה להציע מזון אורגני במחירים שווים לכל כיס. עם זאת, מצרכי מזון רבים, שהתגלגלו אל מדפיה ואל מדפיהן של רשתות אחרות, "נתפסו על חם" כשהתגלה כי הם מכילים רק ‭15%‬ רכיבים אורגניים ו־‭85%‬ של רכיבים שאינם כאלה. התגלית פתחה צוהר רחב לנושא נוסף, שניקז אליו תשומת לב והמולה ציבורית רבה: מה זה אורגני?

רשות המזון האמריקאית כבר הודיעה כי תפעל כדי ליצור מערכת סימון נפרדת למוצרים אורגניים, חצי־אורגניים או כאלה שהיו רוצים להיות אורגניים. בשוק האדיר הזה, שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה, כל אחד רוצה למכור מזון אורגני. מוצר אורגני נמכר במחיר הגבוה ב־‭50%‬ עד ‭100%‬ יותר ממוצר שאינו אורגני, אבל בעוד כל היצרנים רוצים להשתתף במסיבה, חלקם נחשבים לאורחים בלתי רצויים.

גם להן מגיעה איכות חיים (צילום: איי פי) 

כך מתברר כי יש יצרנים המשווקים כותנה שמכילה רק ‭15%‬ תוצרת אורגנית, או פירות וירקות ששאלת האורגניות שלהם אינה פתורה. בגזרת החלב והבשר אירעה שערורייה של ממש, כשהתגלה כי חלק מהפרות המספקות בשר וחלב אורגניים חיות בתנאים מאוד לא אורגניים. הפרות אולי זוכות לאכול חיטה אורגנית, אבל תנאי המחיה שלהן מחרידים, והן מבלות את ימיהן בחוות סגורות, ללא פיסה אחת של דשא וללא אפשרות למנצ׳ס גבעול או שניים. השאלות הללו עלו לדיון ציבורי והגיעו גם לגבעת הקפיטול, שם פועלים לביצוע חקיקה מסודרת בנושא.

דיור נאות ללובסטרים

אבל נראה שיותר מכל, הייתה זו פרשת הפואה־גרה שטיפסה לכותרות וסימנה את חזרתו של המצפון האנושי. מדינת אילינוי העבירה בחודש אפריל חוק, האוסר על הגשה ומכירה של כבד אווז במסעדות שבתחומה. בהתחשב בעובדה שהעיר שיקאגו נמצאת בתחום מדינת אילינוי ונחשבת לאחת מבירות המסעדות של ארה"ב, החוק לא עבר בשקט. שפים של מסעדות רבות מחו כנגד החוק ועתה הם מנסים לעתור נגד אכיפתו, אבל ההיסטוריה כבר נקבעה: אילינוי הייתה המדינה הראשונה שאסרה על מכירת מאכל, שאופן הכנתו מערב עינוי חסר רחמים של בעלי חיים.

פרשת הפואה־גרה אף סייעה לשדרג את הארגונים הלוחמים למען זכויות בעלי חיים ולהעבירם מהשוליים החשוכים בהם בילו בשנים האחרונות אל לב הקונצנזוס המואר. הארגונים הללו ניצלו את מהומת הפואה־גרה והפעילו לחץ עיקש על רשת הסופרמרקטים האורגניים המצליחה וול־ פודס, על מנת שתחדול משיווק המאכל. בוול־פודס הלכו צעד נוסף קדימה והחליטו לגדוע את הקשרים המסחריים עם חברה לשיווק בשר, שבשעות הפנאי גם מפטמת אווזים למוות ומוכרת את כבדיהם התפוחים לרשתות אחרות.

בכלל, השנה האחרונה הייתה מכוננת בחייה של וול־פודס, שנחשבת לאחת מרשתות המזון המצליחות בארה"ב. מרד צרכנים שהוכרז עליה אילץ אותה לבטל את ממכר הלובסטרים החיים, עד שיימצא פתרון לבעלי החיים הימיים האלה: ברשת – ולא רק בה – מוכרים לובסטרים חיים שנשלפים מתוך אקווריום, בו הם דרים בצפיפות מחניקה עד שהם נגאלים מייסוריהם לטובת מותם הבלתי נמנע. אבל לא מות הלובסטרים מטריד את הצרכנים (אחרי הכל, הם באמת טעימים כשהם מוגשים בלוויית הרוטב הנכון‭,(‬ אלא העובדה שהלובסטרים נאלצים לבלות את ימי חייהם האחרונים כשהם שוכבים זה על גבי זה, בערימות צפופות שלא מאפשרות להם לזוז בתוך האקווריום.

הלובסטרים יעדיפו להצטופף מאשר לעבור לאקווריום הזה (צילום: איי פי)

לאור העובדה כי וול־פודס משווקת עצמה כרשת אורגנית של מזון בריא, איימו צרכנים רבים בלוס־אנג׳לס ובניו־יורק, כי אם לא ישופרו תנאי המחיה של הלובסטרים, הם לא יבקרו יותר בסניפי הרשת. האיום עשה את שלו ועתה וול־פודס מטכסת עצה כיצד לשווק את הלובסטרים האומללים באופן יותר פוטוגני. אפשרות אחת שנשקלת ברצינות: אקווריום רב־קומות, שבכל אחת מקומותיו יגורו רק מספר מצומצם של לובסטרים. אולי יקראו לשיכון הצמרת הזה רמת לובסטר הירוקה ג׳.

גורמה עם סימון תזונתי

השנה האחרונה הייתה שנה שחורה עבור רשתות המזון המהיר. אם לא די בכך שהרשתות נדרשו להתגמש ולשווק יותר מאכלים בריאים, עתה הן נדרשות להסתדר ללא שומן טראנס, המשמש לטיגון מרבית המאכלים המהירים. הדבר אירע כשבניו־יורק נכנסו לטראנס והחילו חוק האוסר על שימוש בשומן טראנס.

 תרומתו של השומן הזה מתמקדת בסתימת עורקים, אבל בעוד שהנתון הזה היה ידוע במשך שנים, רק עתה החלו האמריקאים להתייחס אליו ברצינות.

רשתות המזון המהיר קיבלו ארכה של חצי שנה להסתגל לחוק. אם לוקחים בחשבון את העובדה שניו־יורק היא מובילת הטרנדים הבריאותיים, הרי שחוק שומן הטראנס צפוי לראות אור במדינות נוספות רבות (מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, כבר הודיע שישקול החלת חוק דומה במדינתו‭.( ‬

עתה ממשיכים בניו־יורק במסע הצלב נגד תסמיני התזונה הלקויה: בשנה הבאה ייכנס לתוקפו חוק שיחייב את כל המסעדות במדינת ניו־יורק לציין בתפריט את הערך הקלורי של כל אחת מהמנות המוצעות. אמנם לא ברור כיצד מתכוונות הרשויות לאכוף את החוק ואת אמיתות הנתונים שיופיעו בתפריט, אבל החוק החדש מצטרף לשורה של חוקים אחרים, שמתעקשים להשיב את התושבים למסלול החיים הבריא.

לצד כל השבחים על מושלי המדינות, שנוטלים יוזמות ומקדמים חקיקות שיזינו את תושביהם באורח חיים בריא, אי־אפשר להתעלם מהמשבצת החסרה בתמונה – הממשל האמריקאי. בעולם פוליטי מלא אינטרסים כלכליים וקשרים אישיים, נראה כי אי־אפשר לסמוך על כך שהממשל יעשה הרבה למען הציבור. אחרי הכל, כל אדם חמישי בארה"ב חי ללא ביטוח בריאות, ולא נראה שזה מזיז למישהו. רבים במפלגה הרפובליקנית מסבירים זאת בעובדה כי ארה"ב שקועה עד צוואר בבוץ העיראקי, ומטבע הדברים המלחמה גובה את מלוא תשומת הלב. אבל השנה התברר כי גורלם של החיילים בחזית אינו שונה בהרבה: התפריט הקולינרי שלהם מלא בסטייקים, פנקייקים ושאר מזונות מזיקים. נו, לפחות כך כולם מאוחדים.