ובפעם השנייה תתרכזו
ב"המבוך של פאן", סרטו של גיירמו דל טורו, הצופה נדרש לא רק להאמין לאירועים הפנטסטיים על המסך, אלא עליו גם לדעת לאן להסתכל וכיצד. אהרון קשלס על חוויה מאתגרת שתותיר בכם את הצורך לצפייה חוזרת
צפו בטריילר של הסרט
המשפט שחותם את יצירתו החדשה והמכושפת של גיירמו דל טורו, "המבוך של פאן", מספר לנו על גורלה של נסיכה אהובה ורכת לב, ואף מוסיף לדווח כי אחרי מותה זו האחרונה הותירה עקבות מביקורה בעולם הממשי. בעקבות הללו, מדגיש המספר, יבחינו רק אלה שיודעים לאן להביט.
מילים אלו חושפות כמובן את החוזה השקט עליו חותם כל קורא בצאתו למחוזות הפנטזיה. ברם, דומה כי בסרטו של דל טורו, הקהל נדרש להתמסרות תובענית עוד יותר. לא זאת בלבד שעליו להאמין לאירועים הפנטסטיים שישזפו את עיניו במהלכן של 119 דקות אלא שעליו גם לדעת לאן להסתכל וחשוב מכך, כיצד. מדובר אם כן בחוויה מאתגרת, שהושוותה לא אחת למבוך המקשט את שמה של היצירה, ומכאן שאין פלא אם תרגישו בסיום שאתם נדרשים לצפייה חוזרת.
ואמנם, במבט ראשון, ועל כך העידו לא מעט צופים עם סיום ההקרנה, מתעוררת לה תחושת מועקה חונקת כמעט. עושה רושם כי המפגש שבין הציפייה לאגדת ילדים אופטימית ומאשררת לבין האגרוף החשוף שדל טורו משלח לעבר החזה של הצופה בדמותה של עלילה אכזרית המתרחשת בימים שלאחר מלחמת האזרחים הספרדית, גבה מחיר דמים יקר לא רק מגיבוריה המיוסרים אלא גם מן הקהל המופתע. את ההפתעה, כפי שכבר נרמז, תמצאו בפער שקיים בין שני הסיפורים, וליתר דיוק, בין שני העולמות שהבמאי מבקש לשקף ביצירתו.
מחד, זהו סיפורה של ילדה (איוונה באקרו) העושה דרכה לצפון ספרד יחד עם אמה ההרה (אריאדנה גיל) כדי לפגוש את אביה החורג, קפטן וידאל (סרג'י לופז המצמרר), מפקד בצבאו של פרנקו האמון על מיגורו של כיס מתנגדים באזור. יקום זה נתון בשליטתו המוחלטת של הפטריארך הגדול, אותו אב סדיסט שמשכיל למצוא לכל חפץ מתכתי וחד שימוש קטלני. מאידך, זהו גם סיפורה של ילדה חולמנית וחובבת אגדות הפוגשת בפיאון המגלה לה שהיא בתו האבודה של מלך השייך לעולם שמתחת וכדי שהיא תוכל לשוב אליו עליה למלא שלוש משימות.
וכך, למן הדקה ה-15, סרטו של דל טורו מתחיל לזגזג בין העולמות השונים. רגע אחד אנו רואים את אביה החורג מנפץ בברוטאליות שלא הייתה מביישת אפילו את גספר נואה בקבוק זכוכית בעינו של איכר תמים ורגע לאחר מכן תלוו את אופליה, לבושה בקולקציית "אליס בארץ הפלאות", לקראת מפגש עם קרפד השוכן בשורשיו של עץ גוסס.
קולקציית "אליס בארץ הפלאות". מתוך הסרט
המציאות עולה על כל דמיון
בצפייה ראשונה מתגנבת לה עד מהרה ההרגשה שהמבנה המפותל והמתפצל שהתקין עבורנו דל טורו לא תמיד מצליח לשמור על איזון. אם בדרך כלל בסרטים המערבים את הפנטסטי והמציאותי זה לצד זה אמור להפסיד זה האחרון, הרי שב"המבוך של פאן" דווקא הרגעים שמתעדים את מעלליו המצמיתים והמבעיתים של אותו אב איום מאפילים על כל קטעי הדמיון גם יחד. המציאות, מלמדנו דל טורו בתיווכה של שרשרת דימויים מזוויעים, עולה על כל דמיון.אך אם זו כל התורה שהבמאי ביקש להעביר לנו מדוע הוא בכל זאת בחר להתקין עבורנו עולם אגדה אטום ועמוס סמלים, שלפרקים אף גורם לסרט לאבד מקצבו ומעוצמתו הדרמטית? את הפתרון לחידתו של טורו אנו מוצאים, כפי שהבטיח לנו המספר, כשאנו שבים ומתבוננים ביצירה מחדש. כשאנו מצוידים כבר בהנחת היסוד שעולם האגדה הוא זה שזקוק דווקא לפענוח.
וזוהי, אם תרצו, בשורתו התסריטאית המבריקה ביותר של היוצר המקסיקני. אם משחר ימיו האדם השתמש באגדות ובסיפורי מפלצות כדי להסביר את כל אותם אירועים החורגים מהבנתו את העולם, הרי שדל טורו הופך ב"המבוך של פאן" את היוצרות. בעולם שבו ההיסטוריה הרחוקה (מלחמת האזרחים) והקרובה (אירועי ה-11 בספטמבר שהותירו רושם עז על היוצר) מוכיחה שביקוריו של האדם במחוזות הרוע מפחידים יותר מכל יצור שנברא בדמיונם של מספרי הסיפורים, גם האגדות מתחילות לאבד מיכולתן לתרגם את הפחדים שאוחזים בלב האדם. ואם האגדה לא משכילה להאיר ולפשט עוד את פניה של המציאות הקשה והמייסרת, אולי אכן הגיעה השעה שיהיה זה דווקא הרקע הממשי, ההיסטורי, שיסביר את סיפור האגדה.
השנה היא 1944, חמש שנים חלפו מאז שנסתיימה מלחמת האזרחים ועיניהם של הרפובליקנים המובסים נשואות אל בעלות הברית. אלו השנים שבהן ספרד נכנסת לחלום בלהות פוליטי ממנו היא תקיץ רק באמצע שנות השבעים. בשנים אלו, ובעיקר בשנים שקדמו להן, אנשים שישבו זה לצד זה בשולחן הסועדים היו יכולים למצוא את עצמם עד מהרה מתעוררים למציאות בה הם נאלצים להילחם זה מול זה.
הקלות הבלתי נסבלת של ההתרחשות הזו, של מעשי הטבח הנוראיים, של הכמות הבלתי נתפשת של ההוצאות להורג ובעיקר של העלמת העין העולמית, היא שמכתיבה למעשה גם את אופיין של המשימות אליהן תידרש אופליה בסיפור הפנטזיה.
זהירות, ספויילרים!
משימות, כך לימדו אותנו האגדות והחיים, מטרתן לבחון את אופיו הצייתני של האדם. ואמנם, במשימתה הראשונה אופליה מוכיחה את נחישותה ומסירותה למטרה. לעומת זאת, כבר במשימתה השנייה היא כושלת. אופייה הסקרני והילדותי מוביל אותה להמרות את פיו של הפיאון.
מי שמכיר מעט את אופיים של היוצרים המקסיקניים ודאי יודע שאין דבר שאלה מעריכים ואוהבים יותר ממרי והתנגדות למוקדי כוח וסמכות. אך הבמאי, בתיווכו של הפיאון, בז למעשה המרד הזה ואף משלח לעבר הילדה התמימה יצור אימתני שעיניו בידיו. דל טורו סולד מפעולתה של אופליה משום שמבחינתו התנגדות ללא מחשבה על ההשלכות העתידיות (מותן של הפיות התמימות) הוא הקוטב המנוגד והלא פחות קטלני של הצייתנות העיוורת, וזו אגב תיבחן במשימה השלישית והאחרונה.
אפשרות הבחירה- ושימו לב גם להקבלה שנוצרת בין הילדה ובין מרסדס,מנהלת משק הבית- היא שעומדת ביסודה של יצירה קסומה זו, המענישה באורח בלתי מתפשר את כל אלה שממאנים להפנים את ערכה וחשיבותה ומאידך מהללת ומנציחה את דמותו של כל מי שמעז לשאול, לחקור ולהרהר בטרם ישפוך טיפה מדמו של אח, רע או חבר. אם תרצו אין זו אגדה.
לפנייה לכתב/ת 
