ביקורות סרטים
מתוך "אין ברירה אחרת"
"אין ברירה אחרת" הוא תזכורת חשובה לזה שגם אדם ממוצע יכול להידחק לאלימות
הסרט הדרום-קוריאני של פארק צ'אן-ווק ובכיכובו לי ביונג-הון ("משחק הדיונון"), הוא סאטירה שחורה על אדם רגיל שמאבד את עבודתו ומוכן לעשות הכול כדי לחזור לשוק העבודה, גם במחיר של אלימות. דרך הומור קודר ומצבים אבסורדיים, הסרט מראה איך מערכת כלכלית אטומה דוחפת אנשים נורמטיביים לפינות קיצוניות, ומעלה שאלות על ערך העבודה והעתיד המקצועי בעידן של חוסר ודאות
ארז דבורה | 10.02.26
מתוך "תמות, אהובי"
עירום, התעללות, טירוף: ג'ניפר לורנס נותנת הכול בסרט הזה. אפילו יותר מדי
"תמות, אהובי", סרטה החדש של הבמאית הייחודית לין רמזי, לוקחת את הגיבורה שלה למקום אפל, חונק וחסר-נחמה - ויחד איתה גם את הצופים. ג’ניפר לורנס מתמסרת לחלוטין לדמות של אם מתפרקת, בהופעה חשופה, פיזית ונפשית. התוצאה מאתגרת ומעוררת מחשבה אך גם סובלת מהקצנת-יתר, במיוחד בכל הנוגע להופעתה של לורנס, ויוצרת חווית צפייה שלא לגמרי מצדיקה את עצמה
ארז דבורה | 09.02.26
מתוך "חשבונות שמיים"
האם טרגדיה נוראית היא גזירה אלוהית? הסרט הזה תוהה - אבל לא מצליח לענות
אירוע אישי כואב מטלטל דוחף זוג חרדי צעיר לשני כיוונים מנוגדים: הוא מקצין בשם האל, היא מתחילה לשאול שאלות על מקומה בעולם. "חשבונות שמיים", סרטה של הבמאית החרדית אסתי שושן, מציע מבט נדיר על שבר, אשמה והתמודדות - אך חוטא בדברנות-יתר ומתקשה לתרגם את הדיון המרתק לדרמה קולנועית חדה
שמוליק דובדבני | 08.02.26
מתוך "צוות ההרס"
גברי, קולני ומוגזם: הסרט של ג'ייסון מומואה ודייב בטיסטה עושה את העבודה
"צוות ההרס" שעלה באמזון הוא עוד קומדיית אקשן עתירת מאצ'ואיזם ואלימות, שמפגישה בין צמד השרירנים בסיפור על אחים-למחצה מהוואי שמתעבים זה את זה - אך נאלצים לשתף פעולה לאחר שאביהם נרצח. הכימיה ביניהם היא שמצדיקה את הצפייה, וטוב שכך כי חוץ ממנה, הכול פה צפוי וקלישאתי. מנגד, מי שמחפש אלימות קיצונית למדי בהחלט יבוא על סיפוקו
ארז דבורה | 04.02.26
מתוך "כריסטי"
לא רק בלונדינית: כולם ירדו על הסרט הזה - אבל סידני סוויני מצוינת בו
הסרט הביוגרפי על אודות אלופת האגרוף מבקש להפוך את סיפורה לדרמה גדולה מהחיים, אך מתפשר על נרטיב מוכר וזהיר מדי. סידני סוויני משקיעה את הגוף והנשמה, אך הקרבות שלה - בזירה ומחוצה לה - נותרים נטולי עוצמה אמיתית. וחבל, כי זהו סיפור סוחף שהגיע לו קצת יותר מזה
שמוליק דובדבני | 03.02.26
מתוך "המגן"
הסרט החדש של ג'ייסון סטיית'ם צולם באי של אורי גלר - וזה הדבר הכי מעניין בו
"המגן" איננו גרוע במיוחד, רק שכבר צפיתם בו בעבר. או ליתר דיוק, בשכמותו. סטיית'ם מגלם בו סוכן לשעבר שגר בדד באי סקוטי נידח, עד שהצרות חוזרות לרדוף אותו. נו, אתם כבר מכירים את השטנץ. אבל מי שבעניין הסטנדרטי הזה יבוא פה על מבוקשו: זה בסך הכל עוד סרט אקשן של סטיית'ם עבור קהל שאינו מחפש גאולה או חזון, תעוזה או חדשנות, אלא שעה-שעתיים של ודאות. בימים אלו, אנחנו לגמרי מבינים את הסנטימנט
ארז דבורה | 02.02.26
מתוך "אישה יפה"
"הצילו": בסרט הזה יש ריר, קיא וחזיר בר רצחני, ועדיין הוא לא מטורלל מספיק
אחרי שורה של בלוקבאסטרים, במאי הקאלט סם ריימי חוזר למקורות שלו ומביא קומדיית אימה שחורה על אישה והבוס הבלתי שלה, שמוצאים את עצמם תקועים על אי בודד. היא מומחית להישרדות; הוא, כאמור בלתי - וזה ייגמר בדם. הבעיה היא שלמרות ההגעלות, ריימי לא הולך מספיק עד הסוף, והסיפור קצת רחב ומיושן מדי.  מה שכן, למרות אלה ועוד, באמת שזה סרט חמוד נורא
בנימין טוביאס | 01.02.26
מתוך "על כלבים ואנשים"
"על כלבים ואנשים" מחפש דרך להתמודד עם זוועת 7 באוקטובר. הוא לא באמת מוצא
כחודש אחרי טבח 7 באוקטובר יצא הבמאי דני רוזנברג לצלם בעוטף עזה סרט שנולד מתוך חוסר יכולת לעמוד מן הצד. התוצאה היא יצירה שיש בה אומץ, רגישות ומשמעות, אך גם בלבול נרטיבי ואסתטי. זהו סרט שהוא עצמו חיפוש - אחר עדות, אחר צורה, ואחר הדרך לספר את מה שעדיין מסרב להתעצב לכדי סיפור. כשהאחראים עדיין מסרבים לקחת אחריות על 7 באוקטובר, הצפייה בזה היא בעלת משמעות מוסרית
שמוליק דובדבני | 31.01.26
מתוך "הנאשם"
"הנאשם": גרסת ה-Temu לסרט מוצלח בהרבה של ספילברג
 סרט המתח העתידני החדש בכיכובו של כריס פראט עוסק בבלש משטרה שמואשם ברצח אשתו - ונאלץ להוכיח את חפותו מול מערכת AI שמשמשת כשופט ותליין. אך הניסיון לדון באופן ראוי בטכנולוגיה חדשה ומשמעותית מחייב עומק ומקוריות שגדולה בכמה מספרים על הסרט הזה. מאחר והוא מגיע מבית היוצר של "מלחמת העולמות" הנלעג שיצא בשנה שעברה, אנחנו לא באמת מופתעים
ארז דבורה | 23.01.26
מתוך "המנט"
כולם מהמרים שכוכבת "המנט" תזכה באוסקר. עכשיו כבר ברור למה
סרטה החדש של קלואי ז'או מציג פנטזיה היסטורית שבה דמותו של ויליאם שייקספיר נדחקת לשוליים, והמרכז עובר לאשתו אגנס - בגילומה של ג'סי באקלי. כשהוא עוסק באבל על מות הבן של השניים ובפער בין חוויה רגשית בלתי ניתנת לעיבוד לבין הפיכתה ליצירה תיאטרונית, "המנט" הוא דיוקן פיוטי על מקור האמנות ולא על המיתוס של הגאון עצמו
שמוליק דובדבני | 22.01.26
מתוך "המכה"
אין בסרט הזה שום דבר חדש. אבל יש את מאט דיימון ובן אפלק, וזה מספיק
"המכה", מותחן פעולה שטיפס חיש-מהר לראש רשימת הצפיות בנטפליקס, עוסק בשוטרים במיאמי שנתקלים בערימת מזומנים אימתנית המסבכת אותם עם קרטל גדול - ובעיקר זה עם זה, מכיוון שעם כסף גדול מגיעים חשדות הדדיים ודם רע למכביר. אין פה חידושים, וכולם כל הזמן מסבירים את העלילה, אבל מה לעשות שהכימיה בין דיימון ואפלק עדיין עושה את שלה
בנימין טוביאס | 21.01.26
מתוך "28 שנים אחרי: מקדש העצמות"
"28 שנים אחרי: מקדש העצמות" מטריד, אלים - ולגמרי שווה צפייה אם אתם אמיצים
אלימות קיצונית, פולחן שטני ועולם שבו הגבול בין אדם למפלצת נמחק לחלוטין: "מקדש העצמות" הוא הפרק האפל, המטלטל והמלוטש ביותר עד כה בטרילוגיית הזומבים "28 שנים אחרי". עם הופעות משחק מעולות של רייף פיינס וג'ק אוקונול, הבמאית ניה דאקוסטה לוקחת את הפרנצ'ייז למחוזות מעוררי מחשבה שבהם אפילו שירים של דוראן דוראן מקבלים ממד פוסט-אפוקליפטי
ארז דבורה | 19.01.26
מתוך "הסוכן החשאי"
זה סרט ריגול? מערבון? אימה? לא ברור - אבל אתם חייבים לצפות ב"הסוכן החשאי"
ב"הסוכן החשאי", שכבר זיכה אותו בשלל שבחים ופרסים, הבמאי הברזילאי קלבר מנדונסה פיליו חוזר לימי הדיקטטורה הצבאית בברזיל ובורא סרט ריגול פרוע ורב-שכבתי שנע ללא מאמץ בין ז'אנרים שונים ומשונים, בסיפור על זהות בדויה וטראומה לאומית. זהו קולנוע מהנה, מסעיר, גדוש ומשוכלל
שמוליק דובדבני | 17.01.26
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
כולם בחו"ל ורק אתם על הספה? הסרט הזה הוא פיצוי מושלם
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה" לא מתיימר להיות מופת קולנועי, אלא קומדיה רומנטית מבית נטפליקס שפועלת לפי החוקים, מגובה בפסקול מוצלח ומייצרת חשק עז לעלות על מטוס. עם קאסט של פליטי "הלוטוס הלבן" ומבנה צפוי אך מהנה, מדובר באסקפיזם טהור לימים קרים
עומר טסל | 14.01.26
מתוך "בלה"
הסרט הזה מתעסק בכיבוש, יונים ומחסומים אבל פוחד ללכת עד הקצה
"בלה", שיתוף הפעולה של זהר שחר וג'מאל ח'לאילה, שולח זוג ישראלים לשטחים במרדף אחרי ירושה עם כנפיים, אבל למרות הסיטואציות הטעונות והפקתם של האחים דארדן, הסרט נותר נעים מדי וחסר שנינות. בניסיון להפוך נושא מורכב לאפיזודה אופטימית וקלילה, הוא מחמיץ את ההזדמנות לנשוך או להגיד משהו חדש על הזהות הישראלית והפלסטינית
שמוליק דובדבני | 13.01.26
מתוך "מפלצות אמיתיות"
"מפלצות אמיתיות" הוא סרט מרשים מאוד, אבל זה פשוט לא מספיק
בסרט הביכורים שלו, בריאן פולר ("חניבעל") הופך פחד ילדות ממפלצת שמסתתרת בבית לאגדה שמחברת בין ילדה ומתנקש. נדמה שבמעבר מהטלוויזיה לקולנוע הבמאי איבד את הכיוון, כשבמקום לקבל סרט נוגע ללב השפע הוויזואלי שמזוהה איתו חונק את הדרמה
ארז דבורה | 12.01.26
מתוך "שיר מריר מתוק"
"שיר מריר מתוק" הוא מיוזיקל קטן על לוזרים גדולים. והוא מתוק ממה שהעזנו לקוות
אחרי שאלביס, קווין ודילן כבר קיבלו את שלהם, הוליווד יורדת ליגה בביוגרפיות המוזיקליות - ומגלה דווקא שם סיפור אנושי מפתיע. "שיר מריר מתוק" עוקב אחרי צמד זמרי קאברים מזדקנים שלא יהיו כוכבים - אבל כן רוצים רגע של חסד. קייט הדסון נפלאה, יו ג’קמן פחות, והסרט מתנדנד בין חן אמיתי לסנטימנטליות מסוכנת - ויוצא בסוף בצד של החן 
בנימין טוביאס | 11.01.26
מתוך "קוף הדם"
הסרט הזה עוסק בקוף שהורג באכזריות חבורת צעירים דוחים. אנחנו בצד שלו
"קוף הדם" הוא סרט אימה עם שימפנזה מוכה-כלבת, אלימות קיצונית ולא הרבה יותר מזה. הבעיה הגדולה שלו איננה דווקא הסיפור הנוסחתי או הדמויות הסופר-מעצבנות, אלא זה שלוקח לקוף הנ"ל יותר מדי זמן לחסל את כולם. תוסיפו לזה את בני הנוער הרועשים שללא ספק יארחו לכם חברה בקולנוע, והרי לכם מתכון לערב שייתכן ותעדיפו לא לחוות
ארז דבורה | 10.01.26
מתוך "12 שעות באוקטובר"
"12 שעות באוקטובר": סרט בינלאומי מביך על הטבח שיכול לגרום ליותר נזק מתועלת
כוונות טובות אינן תחליף לאמנות, ובוודאי לא למוסר. סרטו של הבמאי דני איי (אביכזר), שעלה באפל TV פלוס, מנסה לשחזר את הטראומה הלאומית אבל נופל לבימוי גס, תסריט תעמולתי ודימויים מזויפים, שלא מעבדים כאב - אלא ממחזרים אותו ברשלנות ובחובבנות. עצם ההצגה של מעשי הטבח אינה מספיקה כדי להקנות לסרט ערך
ארז דבורה | 08.01.26
מתוך "מתוך האדמה"
סרט הזומבים הזה מנסה למצוא רגש בין כל הדם. ייתכן שזו משימה קשה מדי
"מתוך האדמה" מבקש לבחון את חוסר הוודאות של החיים שנותרו מאחור אחרי אסון - ומגלה עד כמה קשה לאזן בין עומק רגשי לנוסחאות הקבועות של הז'אנר שבו הוא פועל. נו, אתם יודעים, זה שבו מתים-חיים רצחניים דולקים אחרי הגיבורים במטרה לנשנש. זה לא אומר שמדובר בסרט רע - אבל זה גם לא אומר שמדובר בסרט טוב במיוחד
ארז דבורה | 06.01.26
מתוך "אימהות צעירות"
אימוץ, גמילה ואלימות: "אימהות צעירות" הוא סרט על נטישה, אבל גם על מה זו הורות
הסרט של האחים דארדן הוא דרמה חברתית, העוקבת אחר חמש נערות-אימהות ממעמד הפועלים שמתמודדות עם הורות טרייה, נטישה. אבל למרות הנושאים הקשים, זו אחת היצירות המוארות והאנושיות ביותר שיצרו, כשהוא מסרב להפוך את גיבורותיו לטרגדיה ומסתיים במחווה מפתיעה של תקווה
שמוליק דובדבני | 05.01.26
מתוך "עוזרת הבית"
"עוזרת הבית" הוא סרט ממש מטומטם - אבל מי שנהנה לצפות בסידני סוויני יאהב
עם עלילה צפויה וטוויסטים שנראים מקילומטרים, "עוזרת הבית" - שאמור להיות מותחן אימה רומנטי - לא מצליח להיות מפחיד, מצחיק, רומנטי או מחרמן במיוחד, ובעיקר לא מחדש דבר. הבמאי פול פייג חוזר למעשה על אותו סיפור שכבר סיפר טוב יותר בעבר. ניכר שהסרט משתוקק להיות הגרסה הנשית של "נעלמת" של דיוויד פינצ'ר, אך ללא הצלחה
בנימין טוביאס | 03.01.26
מתוך "כן"
הסרט הזה מציג ישראל נהנתנית, פאשיסטית, גרוטסקית וחולה. אין רלוונטי ממנו
ב"כן", סרטו החדש וחסר-המעצורים, נדב לפיד הופך את מילת ההסכמה לסיסמה פוליטית טעונה, ומשרטט דיוקן מטריד של אמן שמוכן להיכנע, לשתף פעולה ולמכור את נשמתו. זהו מסע מסחרר בין נהנתנות, טירוף ואשמה שמובא בחסות קולנוע צעקני, גופני וזועם - כזה שמגיב ישירות לרגע הישראלי הנוכחי ושואל עד כמה סירוב הוא עדיין אופציה
שמוליק דובדבני | 31.12.25
מתוך "צליל של נפילה"
"צליל של נפילה": הסרט המאתגר הזה יהדהד בכם ימים רבים אחרי שתצפו בו
סרטה השני של הבמאית הגרמנייה מאשה שילינסקי מציע מסע קולנועי בתוך המאה ה‑20 דרך ארבע דמויות נשיות, כאשר העבר וההווה שזורים זה בזה והבית שבו הכל מתרחש מתגלה כמעט כדמות חיה. זוהי יצירה רפלקסיבית, לא-פשוטה אך סוחפת, שעוסקת במבט הנשי דרך קולנוע וזיכרון, ומצליחה להקנות חוויה חזותית-רגשית עשירה ובלתי נשכחת
שמוליק דובדבני | 30.12.25
מתוך "מרטי סופרים"
"מרטי סופרים" המעולה עוד עשוי להביא לטימותי שאלאמה אוסקר ראשון - ומוצדק
עם תועפות של כריזמה וביטחון עצמי ללא מעצורים, השחקן המוכשר מגיש את אחת מהופעות השיא של הקריירה שלו כשחקן פינג-פונג שאפתן בסרטו הקדחתני, עתיר-התנופה והמופרע של ג'וש ספדי. זהו טור-דה-פורס קולנועי עם סיכויי אוסקר ממשיים - זאת אומרת, במידה והאקדמיה תשכח שממש לא מזמן נתנה שלל פסלונים ל"אנורה", שדי מזכיר אותו
ארז דבורה | 28.12.25
מתוך הסרט "חמצן"
מיקי זוהר כנראה לא היה רוצה שיצלמו את "חמצן". אבל הוא הסרט הנכון בזמן הנכון
סרטה של נטעלי בראון עוקב אחר ענת (דאנה איבגי), אם יחידנית שמסרבת להשלים עם הבשורה שבנה עומד לצאת למלחמה. דרך אינטימיות מטרידה לפרקים וחרדה אימהית, "חמצן" בוחן את הקשר בין אימהות לגבריות צבאית ואת האשמה הכרוכה בהיענות לציווי הלאומי. יציאתו לאקרנים אחרי 7 באוקטובר, כשרבים חרדים על ההווה והעתיד, מעניקה לו מטען אקטואלי והופכת אותו ליצירה פוליטית נוקבת
שמוליק דובדבני | 27.12.25
מתוך "אנקונדה"
כשיצא בשנות ה-90 "אנקונדה" היה סרט נלעג. הגרסה החדשה מביכה אפילו יותר
ההפקה החדשה של "אנקונדה" מנסה להחיות את מותג האימה המפוקפק במהלך של מטא־קולנוע, כשחבורה בהנהגת ג'ק בלאק ופול ראד יוצאת להפיק רימייק דל-תקציב לסרט משנות ה-90. אלא שהמודעות העצמית והבדיחות על עצם העשייה אינן מיתרגמות טוב להומור, מתח או אימה, והתוצאה היא סרט חסר אפקט שפחות מהנה אפילו מהמקור העלוב
ארז דבורה | 25.12.25
מתוך "בובספוג הסרט: מחפשים את מכנסמרובע"
זה לא משנה אם אתם הורים מילניאליים או ילדים בני 10 ומטה - "בובספוג" שוב נחלץ לעזרתכם
"בובספוג הסרט: מחפשים את מכנסמרובע" מציע מפלט קליל מהחדשות, עם הרפתקת פיראטים פשוטה וממוקדת. אף שהוא פחות שנון ואירוני מהסדרה כשהייתה בשיאה, הוא פשוט סרט משפחתי מהנה גם לקטנים וגם לגדולים
ארז דבורה | 20.12.25
מתוך: "אווטאר: אש ואפר"
ממוחזר, נמתח ומאתגר ישבנים: "אווטאר" החדש חייב לנו שלוש שעות ורבע מהחיים
החלק השלישי בסאגת המד"ב מדגים שפנדורה כבר לא מסעירה כמו פעם. ג’יימס קמרון עדיין יודע לבנות עולמות, אבל הוא מספר שוב את אותו סיפור - ארוך יותר, רועש יותר ובעיקר מתיש יותר. גם מי שבא בשביל החוויה הוויזואלית עלול לגלות שהאתגר האמיתי הוא להחזיק מעמד עד הכתוביות, וגם הוא עתיד לשאול את עצמו: "רגע, לא ראינו בדיוק אותו דבר בפעם הקודמת?"
בנימין טוביאס | 18.12.25
מתוך "סיפורם של שני פרקליטים"
הסרט הזה עוסק בטרור מדינתי ובירוקרטיה מצמררת. מוכר לכם מאיפשהו?
"סיפורם של שני פרקליטים" הוא אלגוריה קפקאית על תמימות, אחריות ואשליית שלטון החוק בימי סטלין - סרט איטי ומדויק שבו ההיסטוריה אינה עבר רחוק, אלא אזהרה מהדהדת להווה. הבמאי סרגיי לוזניצה מנצל אותו כדי לבחון כיצד אידיאליזם מוסרי הופך לשותפות עיוורת, וכיצד החוק עצמו נעשה כלי של אלימות שלטונית. אם עולות לכן בראש הקבלות עכשוויות מקומיות, ובכן, זה לא במקרה
שמוליק דובדבני | 16.12.25
מתוך "בנות כמונו"
עם שחקניות בלי ניסיון במרכז, "בנות שכמונו" עושה צעד אמיץ - אבל משתלם
"בנות כמונו" הוא דרמה רגשית ואינטימית שבמרכזה קשר הנרקם בין שחר, נערה מבת-ים הנושאת לבדה את עול משפחתה, לבין פרי, מורה-חיילת שמגיעה לפנימייה שלה ומציעה לה מבט אחר על החיים. הסרט, שמבוסס על ניסיון אישי של התסריטאית בת אל מוסרי ושמבצעיו הם ברובן שחקניות לא מקצועיות, נבנה מרגעים קטנים ופיוטיים שמשרטטים עולם של כאב, הישרדות וחסד
שמוליק דובדבני | 12.12.25
מתוך "אהבה"
"אהבה": מצאנו את הסרט ששווה להגניב בשבילו כוס שוקו וכרבולית לקולנוע
יצירתו של הבמאי הנורבגי דאג יוהאן האוגרוד, חלק מטרילוגיית "סקס–אהבה–חלומות", מציעה מבט יומיומי, אינטימי ומפתיע על קשרים אנושיים בעיר אוסלו - ומזכירה למה כדאי לצפות בכל שלושת הסרטים, אבל גם למה "אהבה" עומד לבדו כסרט מרגש, כן ומקסים. ממש כמונו, גם אתם עלולים להתאהב בו
שמוליק דובדבני | 10.12.25
מתוך "נצח נצחים"
הסרט הזה לא חמוד ומרגש - הוא מערכון ב"זהו זה"
"לנצח נצחים", קומדיה רומנטית על החיים שלאחר המוות, נופלת לקלישאות, למחזוריות ולדמיון דל - ומותירה תחושה של סרט קטן ומנומנם שלא מצליח להצדיק את הרעיון המסקרן שמאחוריו. מה שכן, זה סרט "שלישי בשלייקעס" סביר בהחלט, אז היי, גם זה משהו
בנימין טוביאס | 09.12.25
מתוך "יה. איזה. כיף"
מישל פייפר היא יפהפייה נצחית, ומגיע לה יותר מאשר סרט חג המולד העייף הזה
"יה. איזה. כיף" שעלה באמזון פריים מנסה להעניק לצופיו סרט כריסמס קצת אחר, ולהאיר דווקא את עולמן של האמהות בחגים. אלא שהניסיון הזה הופך במהרה למסע גנרי שממחזר את כל הקלישאות, כמו סיטקום טלוויזיוני גנרי. העלילה מחליפה טון בקצב מסחרר אבל לא מצליחה לייצר רגע זכור אחד באמת - וגם אם תמצאו סרטי חג-מולד גרועים ממנו השנה, זה לא יהיה בהרבה
ארז דבורה | 08.12.25
מתוך "חמישה לילות אצל פרדי 2"
"חמישה לילות אצל פרדי 2" הוא סרט אימה לילדים בלבד - וגם זה בקושי
ההמשך ללהיט הענק מ-2023 חוזר עם בובות אנימטרוניות, עלילה מחוררת ובדיחות שמתאימות בעיקר לתלמידי יסודי. מי שלא שיחק במשחק המחשב שעליו מבוסס הסרט ימצא כאן מעט מאוד עניין, בין דמויות שנעלמות בלי הסבר, היגיון תסריטאי מקרטע ו"הבהלות" במקום אימה אמיתית. נקודת אור? בבקשה: הסרט מהווה ניצחון פמיניסטי, מכיוון שסופסוף אישה (הבמאית, אמה תמי) פרצה את דלת מועדון ה"חסרי כישרון שממשיכים לעבוד"
ארז דבורה | 07.12.25
מתוך "רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת"
"רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת" - היה צריך להיות כתוב טוב יותר
סדרת "רצח כתוב היטב" של ריאן ג'ונסון ממשיכה לשלב מסתורין, הומור וסאטירה, אך גם בסרט השלישי "התעורר, איש מת" הפער בין שאפתנות ההפקה לבין כשלים תסריטאיים בולט. כשהוא עוסק בסוגיות של של אמונה, כוח ושחיתות, התוצאה היא יצירה מהנה לפרקים אך עמוסה, שמרגישה כאילו נזקקה להידוק עלילתי נוסף
ארז דבורה | 30.11.25
מתוך 'נאנדאורי'
"נאנדאורי" נראה כמו סרט זר, ודווקא זה מעורר שאלות עמוקות גם על ישראל
הסרט, בכיכובה של נטע ריסקין, עוסק במסע של עורכת דין ישראלית ממוצא גאורגי החוזרת לכפר הולדתה ונאלצת להתמודד מחדש עם זהותה, שפתה ושורשיה. כשכמעט כולו מצולם בחו"ל בשפה זרה ונע בין מסע ביורוקרטי לסיפור אישי טעון, "נאנדאורי" חושף בעדינות וביופי קשרים של כמיהה, אובדן ופערים בין מסורתי למודרני
שמוליק דובדבני | 28.11.25
מתוך: זוטרופוליס 2"
חיכינו כמעט עשור ל"זוטרופוליס 2". זה היה שווה את זה
המשכון האנימציה של דיסני חוזר לעלילותיהם של ג'ודי הופס הארנבת וניק וויילד השועל - עכשיו שוטרים מן המניין במשטרת זוטרופוליס, שעמלים על פענוח פרשת שחיתות קונספירטיבית. וגם אם לא הכל מושלם, זה לגמרי בסדר כי העיצוב מתפקע מיצירתיות, הדיאלוגים שנונים וגם הרגש לא חסר. כנראה שתידרש לכם יותר מצפייה אחת - והסרט הזה הולך לעשות המון כסף
ארז דבורה | 27.11.25
מתוך "חלומות רכבת"
כמו "פורסט גאמפ", רק באיטי: את הסרט הזה תתקשו לשכוח
"חלומות רכבת" עטור-השבחים שעלה בנטפליקס עוקב אחר אדם, חוטב-עצים, לאורך כשמונה עשורים מחייו. זהו אפוס מצומצם שמתאר את התבססותה של אמריקה על חשבון הטבע שהולך ונכנע לקדמה, והשפעתו של טרנס מאליק ניכרת עליו. גם אם הדימויים מעט מוכרים מדי, והסכנה של קלישאתיות קיימת, הסרט הזה ימשיך להדהד בזיכרונכם ימים אחרי הצפייה  
שמוליק דובדבני | 25.11.25
ג'ורג' קלוני מתוך "ג'יי קלי"
כוכב נופל: האם ג'ורג' קלוני מגלם ב"ג'יי קלי" את עצמו?
סרטו החדש של נואה באומבך עוסק בסופרסטאר הוליוודי (קלוני) שבא בחשבון עם בחירותיו ושגיאותיו, על רקע מסע באירופה ויחסיו עם בני משפחתו ומנהלו האישי המסור, שאותו מגלם (בכישרון) אדם סנדלר. זה בהחלט לא סרט רע, אבל המהלך העלילתי מפוזר מדי, הסיפור חותר לקליימקס מעט מניפולטיבי, ובעיקר - הוא עושה הנחות לגיבורו ולכוכב שמגלם אותו
ארז דבורה | 23.11.25
credit logocredit logocredit logocredit logoUX\UI עיצוב ופיתוח