שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תכירו: ה-FIV - האיידס של החתולים
    נגיף ה-FIV, המוכר יותר כ"איידס של חתולים", גורם סבל רב לחתול, חושף אותו למחלות וזיהומים קשים ובלי הטיפול המתאים עלול להוביל למוות. כיצד מועברת המחלה, איך ניתן לאבחן ולטפל בה ומדוע בני האדם לא צריכים לחשוש מפני חתול נשא

    למרפאת אגודת "צער בעלי חיים" מגיעים, מדי שבוע, חתולים עם דלקות בפה ובעיות חניכיים קשות. לכאורה, ייתכן שמדובר בחתולים שפשוט זקוקים לניקוי שיניים.

    אולם, פעמים רבות דלקת חניכיים במיוחד בחתולים חסרי בית, עלולה להעיד על בעיה חמורה הרבה יותר - נגיף ה-FIV, שמוכר יותר כ"איידס של חתולים".

     

    ה-FIV  מועבר בין חתולים בלבד ואינו מדבק לבני אדם או בעלי חיים שאינם חתוליים. הוא נפוץ בעיקר בחתולים חסרי בית, זכרים, מעל גיל 5 שנים.
    בדומה לנגיף ה-HIV הפוגע בבני האדם וגורם למחלת האיידס, ה-FIV מועבר בין החתולים בעיקר דרך נשיכות, מגע דם, רוק, חלב ומגע מיני. ההדבקה יכולה גם להיות מאמא נגועה לגורים שלה.

     

    שלבי המחלה

    כאשר החתול נדבק בוירוס, הוא לא מיד מראה סימני מחלה. בתחילה, הוירוס מגיע אל בלוטות הלימפה שם הוא מתרבה בתוך תאי מערכת החיסון. תוך 4-6 שבועות מתפתחים סימנים כללים של חום, דיכאון, ירידה בתיאבון והגדלה של קשרי הלימפה. רוב בעלי החתולים לא שמים לב לסימנים אלו, משום שהחתול נראה "בריא". למרות החזות החיצונית, גופו של החתול מגיב לווירוס - בדמו נוצרים נוגדנים, ובמקביל הנגיף ממשיך להתרבות ולהרוס את תאי מערכת החיסון.

     

    התהליך הזה הוא איטי ויכול לקחת חודשים עד שנים. בשלב מסוים, מערכת החיסון של החתול נחלשת מאוד ואינה מצליחה להגן על החתול מפני הידבקות בזיהומים שחתול ללא הוירוס חסין בפניהם. מדובר בדרך כלל בדלקות כרוניות קשות בפה, בעור, במערכת הנשימה והעיכול, המלוות בזיהום חיידקי ולעתים אף התפתחות של גידולים סרטניים. בשלב זה החתול חולה מאוד, מדוכא, מפתח חום, ירידה בתיאבון, אבדן משקל, שלשולים, דלקות עיניים ופגיעות עצביות. מחלות חמורות אלו יכולות לגרום, בחלק ניכר מהמקרים וללא טיפול מתאים, למותו של החתול.

     

    אבחון

    ניתן לבצע בדיקת דם לחתול החשוד כנגוע בוירוס כדי למצוא נוגדנים, שנוצרו עם פלישת הוירוס לגוף. בדיקת הדם לא תמיד מעידה באופן מוחלט על כך שהחתול נגוע ב- FIV, כיון שקיים חיסון לוירוס שיוצר גם הוא את אותם הנוגדנים. בנוסף, בשלבים הסופיים של המחלה ייתכן שלא יתגלו בדם נוגדנים בכלל והבדיקה תהיה שלילית למרות שהחתול חולה מאוד. לעיתים יש לחזור על הבדיקה כעבור מספר שבועות כי רק אז רמת הנוגדנים בדם מספיק גבוהה לשם אבחון.

     

    טיפול

    הטיפול ב-FIV הוא בדרך כלל טיפול תומך:
    • אנטיביוטיקה כנגד הזיהומים המשניים
    • ויטמינים, נוזלים ומזון בעל ערכים תזונתיים גבוהים - לתמיכה בתאי מערכת החיסון

     

    על מנת לעצור את התפשטות המחלה, יש למנוע הדבקה של חתולים נוספים בוירוס FIV, וזאת על ידי הפרדה בין חתולים בריאים לחתולים חולים ומניעת מגע או מריבות עם חתולים אחרים, החזקת החתולים הנגועים בבית וחיסון החתולים הבריאים נגד המחלה אחת לשנה.

     

    עוד על חתולים:

     

    הכותבת היא וטרינרית באגודת צער בע"ח בישראל, ת"א
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תכירו: ה-FIV - האיידס של החתולים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים שוורצנברג, צער בעלי חיים ת"א
    שיגעון של חתול
    צילום: חיים שוורצנברג, צער בעלי חיים ת"א
    מומלצים