"לא חשבנו שדווקא כאן יהיה קשה למצוא אוכל"
עולה מאתיופיה ואב לשמונה מספר על הקושי להאכיל את ילדיו ולקנות להם בגדים ב-2,000 שקל. משפחתו - שעלתה לישראל עם תקוות רבות שנתבדו - לא אכלה בשר זה זמן רב, והיא רק חלק קטן מהסטטיסטיקה הקשה שפירסם היום בנק ישראל בנוגע לעולי אתיופיה והשתלבותם בארץ
"רוב הממשלות לא תמכו בנו, אבל הממשלה הנוכחית היא נגד יוצאי אתיופיה במיוחד" - כך אומר ל-ynet אברהם נגוסה, יו"ר ארגון הגג של ארגוני יוצאי אתיופיה בישראל. נגוסה התייחס לפרק בדו"ח שפירסם היום (ד') בנק ישראל המתייחס לשוק העבודה. על פי הדו"ח, האבטלה בקרב העולים מאתיופיה גבוהה פי שניים מהממוצע במשק, וכשני שלישים מהילדים בעדה נמצאים מתחת לקו העוני.
הבנק המליץ על פיזורם של העולים מאתיופיה ביישובים מבוססים והרחבת ההעדפה המתקנת שלהם. "על כל הדברים האלה התרענו מזמן, אבל לממשלה לא אכפת", אמר נגוסה.
משפחת מ' מבית-שמש, כמו רבות אחרות, נכללת בסטטיסטיקה של אלו החיות מתחת לקו העוני. ההורים, בני 54 ו-53, עלו מאתיופיה ב-2000 וחיו במרכז קליטה עד שעברו לדיור קבע בבית-שמש. שניהם לא עובדים ומתקיימים מדמי הביטוח הלאומי. לאחר כל ההוצאות נשארים להם כ-2,000 שקלים לקיים את שמונת ילדיהם.
"בהתחלה עוד חיפשתי עבודה אבל לא הצלחתי", מספר אב המשפחה במרמור. "אז התחילו בעיות בריאות. לפני שעלינו לארץ קיווינו שיהיה טוב בישראל. לא חשבנו שדווקא כאן יהיה קשה לפעמים למצוא אוכל. חלמנו שיהיה טוב יותר, אבל מצאנו את עצמנו מתמודדים עם הרבה בעיות".
במשפחת מ' לא קונים בגדים לילדים שלומדים בתיכון וביסודי. הילדים לבושים בבגדים שהוריהם קיבלו כתרומות. גם ארוחות בשריות לא אכלו זה זמן רב. "אני מצליח להאכיל את המשפחה רק מהמוצרים הכי זולים שאני קונה. אני רוכש גם שקים של קמח שמביאים מאתיופיה וככה לילדים יש מה לאכול", סיפר האב. הקמח המיובא מאתיופיה משמש להכנת פיתות מיוחדות וזול יותר מהקמח המיוצר בישראל.
נגוסה מעריך כי יותר מ-80 אחוז מעולי אתיופיה אינם מצליחים לקיים עצמם. לדבריו, גם כשבני העדה עובדים, הם מוּפלים על ידי מעסיקיהם ולא מקבלים את השכר המגיע להם. "המעסיקים מפלים את האתיופים לעומת אזרחים אחרים. לפעמים אני מרגיש שמפלים אותנו במתכוון. יש הרבה דוגמאות של אנשים שעבדו 12-10 שעות ובסופו של דבר קיבלו שכר עבור הרבה פחות שעות. במיוחד מופלים בעסקים פרטיים וחברות כוח-אדם. זו פשוט עבדות".
לדברי נגוסה, גם מי שבוחר לרכוש השכלה אקדמאית לא מצליח להשתלב בשוק העבודה. "יש המון אקדמאים שלא מצליחים להתקבל לעבודה ועובדים בשמירה או בניקיון. זה מוריד מוטיבציה לדור הצעיר לנסות ולהתקדם. אבל לממשלה לא איכפת, כי אנחנו לא כוח פוליטי. אין לנו שרים וחברי כנסת. הממשלה מטפלת רק במי שיש לו פה".
בתוך כך, בכנסת ישראל כבר יש מי שמנסה להזיז דברים בעקבות פרסום הממצאים. יושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת, ח"כ משה כחלון, וחבר הכנסת מיכאל איתן (ליכוד), יוזמים דיון פגרה מיוחד במליאת הכנסת בנושא נתוני הדו"ח השנתי של בנק ישראל.
ח"כ איתן אמר כי "מחדלי הקליטה של העדה האתיופית בישראל מבטאים פשיטת רגל מוסרית של התנועה הציונית וליקוי מאורות חברתי". ח"כ כחלון אמר: "ממשלת ישראל מחויבת שלא לחזור על טעויות העבר ולהרבות בתשומת לב מיוחדת ובתקציבים הדרושים לטובת עולי אתיופיה".
לפנייה לכתב/ת 
