שתף קטע נבחר

  • מרושתים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם חוק עשוי למנוע השמצות בטוקבקים?
    האם עונשים על עברייני נהיגה מונעים נהיגה עבריינית? האם הם מפחיתים תאונות דרכים? האם חוקים מונעים מכירת סמים או שימוש בהם? האם חוק מונע רצח או אונס? זוהי תמימות לחשוב כך, ודרך המאפיינת כאלו שמציעים פתרון קל ופורמאלי לבעיות חברתיות קשות

    הפסיקה שהתקבלה השבוע בבית המשפט המחוזי בנוגע להחלת חוק איסור לשון הרע לגבי טוקבקים אנונימיים קבעה לראשונה כללים בדבר הסרת האנונימיות של המשמיצים ברשת.

     

    בהקשר זה, כותרת הידיעה ב"קפטן אינטרנט" בעניין פסיקה זו ("סוף עונת ההשמצות ברשת?") משכה את תשומת לבי. אין ספק כי חוק הוא דבר נדרש בחברה מתוקנת. חוק קובע את "כללי המשחק", את גבולות המותר והאסור ואת הענישה לעוברים עליו.

     

    בעצם, חוק מנסח בלשון משפטית את הערכים לפיהם חברה רוצה להתנהל. מבחינה זו, מערכת חוקים

    היא אפיון הכרחי לכל סביבה חברתית, שמטרתה למנוע פגיעה ונזק, ומאפשרת לאנשים באותה סביבה להתנהל ביתר ביטחון ושקט נפשי, בהנחה שהחוק נשמר והעוברים עליו ייענשו. העונש מהווה גורם מרתיע, לפי תפיסה זו, ולכן ניתן להניח שאנשים שפויים, המכירים את החוק, יימנעו מלעבור על החוק.

     

    עד כאן "ההיגיון המשפטי". אבל גישה זו נשענת על כמה וכמה אקסיומות בדבר טבע האדם והחברה שלצערנו לא מתקיימות במציאות, או לפחות מתקיימות בצורה חלקית למדי.

     

    למה חוק לא קובע התנהגות?

    הנחה סמויה אחת בבסיס הגישה המשפטית ל"עשיית סדר חברתי" הינה שאנשים מכירים, מודעים ומבינים את החוק. לצערנו, חלק נכבד מחוקי המדינה או חוקים וכללים רלוונטיים אחרים) אינו מוכר לרוב האנשים, ואם הוא מוכר – זה בצורה כללית למדי ואפילו שגויה.

     

    יתר על כן, אנשים מתנהגים, בדרך-כלל, ממניעים שונים ומשונים, כשהמודעות לחוק אינה מהווה דווקא אחד מהמניעים העיקריים או החשובים שבהם. גם הבנת החוק – במיוחד החוקים הסבוכים, בעלי המינוח המשפטי וההתפתלויות הפסיקתיות והמשפטיות הרבות הקשורות בו – היא נכס של משפטנים, בעיקר. והרי קשה לצפות שכל אדם יהיה מלווה בעורך-דין צמוד שייעץ לו לגבי התנהגויות שונות שלו.

     

    הנחה סמויה אחרת – שהפסיכולוגיה כבר מראה שנים רבות שהיא רחוקה מלהיות גורם משמעותי – נוגעת להשפעת הענישה על הרתעה ומניעת התנהגויות אסורות. זוהי אשליה להאמין שאם נאיים בענישה, אפילו כבדה, על עוברים על חוק – הרי שהם ימנעו מביצוע התנהגות עבריינית, כשיש להם מניעים משלהם לבצע אותה.

     

    מחשבה תמימה

    האם עונשים על עברייני נהיגה מונעים נהיגה עבריינית? האם הם מפחיתים תאונות דרכים? האם חוקים מונעים מכירת סמים או שימוש בהם? האם חוק מונע רצח או אונס? זוהי תמימות לחשוב כך, ודרך המאפיינת כאלו

    שמציעים פתרון קל ופורמלי לבעיות חברתיות קשות.

     

    הנחה שלישית הוא שאנשים הם רציונליים בהתנהגותם. צר לי לאכזב, אך המציאות של כולנו, כמו גם המחקר המדעי, מלמדים שלרוב אנשים פועלים ממניעים רגשיים, מגורמי אישיות הטבועים בהם, מגורמים גופניים-ביולוגיים, או בתגובות רפלקסיביות-אוטומטיות למדי. אילו בני-אדם היו פועלים ממניעים רציונליים בלבד, כולל ציות לחוקים וכללים רלוונטיים, נראה שעולמנו היה שונה לגמרי, בכל תחום ותחום.

     

    הנחה רביעית, המוכרת לכולנו היטב, מתייחסת לסיכויי הענישה של עבריינים. כידוע, לא רק שרוב העבריינים, כמעט בכל נושאי העבריינות והפשע, לא נתפסים, אלא שבוודאי שאינם נענשים. סיכויים נמוכים אלו, הידועים לכל אדם, במודע או שלא במודע, בוודאי שמשפיעים על אי-ציות לחוק.

     

    אז איך מונעים השמצות בטוקבקים?

    כדי להביא לשינוי התנהגותי, כולל בהתנהגותם של טוקבקיסטים משמיצים, יש לנקוט בדרכים שונות לחלוטין מאשר ניסוח של חוק או פרסום פסיקה משפטית. לא שאלו לא חשובים – ולו בשל הערך הסמלי והמסר החינוכי שבהם – אך כדאי להימנע מהאשליה שהם כשלעצמם יביאו לשינוי בהתנהגות אנשים.

     

    שינוי אורח התנהגות יכול לבוא עם חינוך והסברה, כגורמים מונעים ו/או מתקנים, במסגרת חברתית ואנושית רלוונטית – במשפחה, בבית-ספר, בתנועת נוער, במקומות עבודה. ברור שחינוך יכול, ולפעמים חייב, להיעזר בענישה. אך הדגש הוא על השפעה על אדם לשנות התנהגותו כך שתהיה עקבית יותר עם סטנדרטים חברתיים רצויים, ולא בהתנסחויות ופרסומים משפטיים שמביאים סיפוק ופרנסה לרבים, אך רחוקים מהשגת המטרה שלמענה, כביכול, נוצרו.

     

    מרושתים, לבלוג המלא  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האם חוק עשוי למנוע השמצות בטוקבקים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים