מי מונע מתרופות חדשות להחליף ישנות בסל הבריאות?
מדי שנה יוצאות לשוק תרופות חדשות ויעילות יותר. חברות התרופות מציעות למשרד הבריאות להחליף את התרופות החדשות באלו הישנות ללא כל תוספת מחיר - לא למדינה ולא לאזרח. אלא שבשטח זה לא קורה בגלל ההתנהלות האיטית של משרד הבריאות
רבים ודאי נתקלו במקרה כזה. אדם נוטל תרופה מסוימת, ובשלב מסוים נודע לו כי לשוק יצאה תרופה טובה ויעילה יותר. סביר להניח כי רובנו נחפש לקנות אותה - אלא אם כן היא יקרה מדי לכיסנו כיוון שאיננה נכללת בסל הבריאות, גם כן משיקולי תקציב. אבל האם היא באמת חייבת להיות יקרה, עבור הסל ועבור הציבור?
בחודשים האחרונים הגישו מספר יצרני תרופות בקשה למשרד הבריאות להכליל בסל תרופות חדשות, מתקדמות ובטוחות יותר לטענתן, במקום או לצד תרופות ישנות. היצרנים הגישו תחשיבים כלכליים מהם עולה שהכנסת התרופות החדשות לסל הציבורי במקום הישנות לא תעלה למדינה ולו שקל אחד.
על פניו, במצב הקיים, כאשר מדי שנה נאבק משרד הבריאות על תקציבים עבור תרופות, זה נשמע כמו פתרון פלא. בפועל, עשרות תרופות ממתינות להיכנס לסל הציבורי מבלי שקיים תאריך יעד או נוהל ברור ומסודר להכנסתן. בתעשיית התרופות טוענים שמשרד הבריאות הפך את הנושא ל"סוד מדינה" למרות שלא תמיד יש צורך (כאמור, המרת תרופה חדשה בישנה ללא תוספת עלות), ובוועדת הסל דורשים שהדיון לגבי הכללת תרופות בסל יהיה שקוף יותר. בינתיים, במשרד הבריאות העניינים יגעים משהו, והם מבקשים עוד קצת זמן כדי לבחון את הנושא.
בתוך הסל או בחוץ? (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
להחזיר את האור לעיניים בלי לפרוץ את התקציב
אחת התרופות שציבור רחב ממתין להכנסתה לסל יכולה למנוע הידרדרות במצב הראייה של אלפי מטופלים ולהשיב לחלקם יכולת ראייה שאבדה. בין 150 אלף ל-180 אלף בני אדם סובלים מניוון של מרכז הראייה (AMD), הסיבה העיקרית הגורמת לליקויי ראייה בקרב בני 55 ומעלה. החולים בשלב המתקדם של המחלה, אלו שנמצאים בסכנה לאבדן ראייה, מקבלים "טיפול פוטודינמי", שעוצר את ההידרדרות ביכולת הראייה אצל 60 עד 70 אחוז מהמטופלים ונמצא בסל התרופות.אלא שלפני כשנה קיבלה תרופה חדשה בשם לוסנטיס אישור של ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני). מדובר בתרופה הניתנת בזריקה ומועילה ל-94-96 אחוז מהחולים ובנוסף אף מצליחה לשפר את יכולת הראייה אצל 40 אחוז מהמטופלים. מחירה של זריקה בודדת הוא 2,000 דולר ורק חולים מעטים רוכשים אותה בכספם. יצרנית התרופה הגישה למשרד הבריאות כבר לפני 8 חודשים תחשיב כלכלי שממנו עולה שהכנסת הלוסנטיס לסל לא תעלה למערכת הבריאות אף לא שקל נוסף כיוון שהתרופה החדשה תייתר את הטיפול הפוטודינמי.
עשרות תרופות כבר נכנסו לסל ללא תוספת עלות
כדי לזרז את התהליך בו מחליפות תרופות חדשות את הישנות ללא תוספת עלות, יכול המשרד לאשר הכנסת תרופות ללא כינוס ועדת הסל. ההחלטה נעשית על ידי ועדת משנה שבה נציגים של משרד הבריאות וקופות החולים. מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנסו עשרות תרופות לסל ללא תוספת עלות. בשנת 1999 נוספו באופן זה 20 תרופות לסל. בשנת 2000 נוספו 64 תרופות. בשנת 2005 הודיע שר הבריאות דאז דני נווה על הוספת 7 תרופות לסל ללא עלות, וב-2006 נוספו 16 תרופות ללא תוספת עלות.
יצרני התרופות לוחצים להכניס לסל מוצרים חדשים (צילום: מאיר אזולאי)
מתי ניתן להכניס תרופה לסל ללא תוספת עלות? תומר פפר, מנכ"ל פארמה, ארגון הגג של חברות התרופות, מסביר שבדרך כלל מדובר בתרופה שבה החומר הפעיל שּוּנה או ששולבו בה שני חומרים פעילים. לעתים שונתה רק שיטת מתן התרופה (למשל הזרקה בעט במקום הזרקה במזרק) אך עדיין התרופה נחשבת כחדשה לעומת זו הכלולה בסל, ועל משרד הבריאות לבחון אותה לפני שיאשר את ההמרה.
עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית וחברת ועדת סל התרופות, מסכימה כי "זה נושא שצריכים להיות לו כללים ברורים. אם מדובר בתרופות שהן ללא תוספת עלות, אין סיבה שהדיון יתקיים רק פעם בשנה. אני לא חושבת שהתהליך נעשה מתוך כוונה רעה, אבל זה צריך להיות דבר גלוי, מובן ושקוף".
פפר קיצוני אף יותר: "משרד הבריאות לא קבע תהליך מסודר. אין נהלים והכל ברמת השמועות. זה סוד מדינה כמה תרופות הוגשו להכללה ללא תוספת עלות. השמועות מדברות על עשרות תרופות שהוגשו, ומתוכן מתקיים במשרד הבריאות דיון על 6 או 7 תרופות בלבד". פפר פנה בכתב לד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש מינהל טכנולוגיות במשרד הבריאות, וביקש כי המשרד יגבש נוהל מסודר להכללת תרופות ללא תוספת עלות בסל הבריאות.
המדינה מסתירה מידע או מגלה אחריות? בינתיים הקופות חוגגות
הדיון בין חברות התרופות למשרד הבריאות הוא עוד צד בקונפליקט בין המדינה לשוק הפרטי. חברות התרופות מעוניינות כמובן לדחוף את מוצריהן לשוק, וסל הבריאות הוא כלי מצוין לשם כך. משרד הבריאות אמור לגונן על הציבור, כלומר לבחון מקרוב כל מוצר ומוצר. לעתים, כך טוענים היצרנים וכפי שקורה לא אחת במחוזותינו, תהליך הבדיקה מסורבל ואיטי. במצב כזה, לא רק היצרנים נפגעים אלא גם הציבור, שתרופות חדשות ויעילות אינן נגישות עבורו.
המפסידים העיקריים הם, כרגיל, החולים, שנאלצים לשלם מכספם על תרופות מתקדמות יותר. המרוויחות הן קופות החולים, שמקבלות תשלום עבור תרופה שהחולים אינם צורכים (חלקם מעדיפים לקנות את התרופות החדשות) והכסף נשאר למעשה בידיהן. מידד גיסין, יו"ר ארגון צב"י (צרכני בריאות ישראל) מסביר כי קופות החולים מתנגדות להכנסת התרופות החדשות ללא תמורה: "הן קיבלו כסף דרך הסל בשביל תרופה שלמעשה כבר לא ישתמשו בה וזה כדאי עבורן". לדברי פפר, "הפכו את קופות החולים לחלק מתהליך קבלת ההחלטות והן מושפעות משיקולים כלכליים".
ד"ר לוקסנבורג מסרה באמצעות דוברת משרד הבריאות את התגובה הבאה: "ב-15 במרץ השנה הסתיים מועד הגשת הבקשות לתהליך הסל הקרוב והתקבלו במשרד מעל 400 תרופות וטכנולוגיות אחרות. במסגרת ההערכות לסל, הוחל בבחינה של הטכנולוגיות על היבטיהן השונים כולל ההיבט האם ישנן תרופות שהכללתן מוגדרת כ'ללא תוספת עלות'. תהליך זה דורש עיבוד הן ברמת משרד הבריאות והן ברמת ועדות המשנה והועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות".
עוד צויין כי אין מכסה למספר התרופות שיכולות להיכנס לסל בסעיף זה ולא נמסר האם יש תאריך שבו אמורות התרופות להיכנס לסל.
