היא לא נולדה לסטוצים, היא נולדה לסטייל (אמיליה - 1)

אמיליה היתה רקדנית, עלתה ארצה רק כמה חודשים קודם לכן עם ההורים וגרה איתם. היא התעקשה שאעלה לקפה, אז עליתי. היה מוזר מאוד, רק הכרתי אותה והנה אני יושב עם ההורים שלה במטבח, שותה תה, עונה לשאלות ורוצה להיעלם. בשלב מסוים הרגשתי כמו משרד הקליטה, מה שעזר לי לפחות להרגיש חיוני.

היא יזמה את הנשיקה

אמיליה לקחה אותי "לראות את החדר" שלה, והיה לי עוד יותר לא נעים. ההורים שלה היו נחמדים, היא סגרה את הדלת, ישבנו ודיברנו קצת. היא סיפרה לי על כמה קשה להתחיל בארץ, על הלהקה שקיבלה אותה. לפני שיצאתי התנשקנו. היא יזמה את הנשיקה, ואני הרגשתי כל כך לא במקום. קבענו שאולי נצא ביום שישי.

הפעם הראשונה שיצאנו היתה לבית קפה. הסתבר לי שמאז שהגיעה ארצה, זו היתה הפעם הראשונה שהיא יצאה עם מישהו. זה היה בית קפה, כי לא יכולתי לראות אותה בעיני רוחי בשום מקום אחר. היא עשתה עלי רושם של אחת שפאב, למשל, היה גורם לה הלם תרבותי. אני, מצידי, ניסיתי לעשות רושם של מתורבת, אחד שריקודים, מוזיקה קלאסית ואגם הברבורים הם טבע שני שלו. כמעט עשיתי טעות ואמרתי ש"פעם אפילו הייתי בקונצרט", אבל תפסתי את עצמי ברגע האחרון.

סיפרתי לה על הארץ. רק דברים טובים. נמנעתי מסיפורים על צבא וביטחון, כדי חס וחלילה לא לזעזע אותה. לא סיפרתי  שום דבר שיכול לעשות רושם לא טוב. לעומת זאת, נתתי לה סקירה תרבותית ממצה על מקומות בילוי תרבותיים, תיאטראות ואולמות קונצרטים. כאילו אני גם נציג של משרד התיירות.

ככל שדיברתי יותר, הרגשתי יותר שאנחנו אולי לא על אותו תדר. כאילו אני די פרא אדם, יחסית אליה. אני יוצא, מבלה, מזיין, שותה, ישן וחוזר חלילה. והיא? היא רקדנית, עולה חדשה, מין בובת חרסינה כזאת, יושבת זקוף עם שמלה. ואני לא יצאתי אף פעם עם נשים עם שמלות. אבל לאט לאט לתוך הלילה התקרבנו, ואיכשהו הקסם של השוני עבד על שנינו. לפנות בוקר כבר הלכנו מחובקים על שפת הים, כשאני שולט בעצמי ולא שולח שום יד לשום חלק לא חשוף.

עשינו את זה בפעם הראשונה אחרי שלושה שבועות

כך היינו יחד כמה שבועות. היא היתה מקסימה, אינטליגנטית, יפה, ועם גוף של רקדנית כנתון מובן מאליו. הפעם ראשונה שעשינו את זה היתה אחרי שלושה שבועות, ואחרי שיצאנו יחד יותר מעשר פעמים. כלומר, אמיליה לא היתה בדיוק הטיפוס שאתה מגדיר כחתולת מין סוערת.

למען האמת, גם אני די פחדתי לעשות משהו שאולי איכשהו לא יעבור טוב. מה אני מבין ברקדניות, ועוד עולות חדשות? כשכבר כן עשינו את זה, הכל היה מאוד רומנטי. איטי, שקט, עם הרבה לשון ורגשות. בקיצור, לפי התיאורים הפלסטיים, עשינו אהבה הרבה יותר מאשר הזדיינו. וזה היה לנו בסדר. השתדלתי להיות מאוד תרבותי גם במיטה, כי היה לי ברור שאמיליה לא נולדה לזיונים. היא נולדה לסטייל.

אנחנו במיטה, מתפנקים תחת הפוך