צה"ל: בעיית הקסאם - פונקציה של זמן ותקציב
גורמים במערכת הביטחון ובצה"ל מסבירים כי הכשלים שמנה מבקר המדינה בנוגע להתמודדות עם ירי הרקטות והמנהרות ברצועה, החלו לקבל מענה מאז סיום כתיבת הביקורת. עם זאת, תקציב נוסף הכרחי כדי להשלים את ההיערכות. השר פרץ: "לו היו בידינו האמצעים המתאימים, פני המערכה היו שונים"
במערכת הביטחון ובצה"ל קראו היום (ד') את ממצאי דו"ח מבקר המדינה שקבע כי היו כשלים רבים בהתמודדות עם ירי הקסאם והמנהרות התת-קרקעיות בעזה. לדברי גורמים ביטחוניים מאז שהסתיימה תקופת הביקורת בתחילת 2006 ועד היום, נעשו פעולות רבות שקידמו בצורה משמעותית את הטיפול בשתי הסוגיות המרכזיות. עם זאת הם מודים, היו מקרים של פערי זמן בביצוע אשר נבעו מבעיות תקציביות ומהעובדה שפתרונות טכנולוגיים מצריכים תקופה ממושכת עד אשר הם מבשילים לידי יכולת מבצעית.
גם שר הביטחון, עמיר פרץ, רמז כי תקציב נוסף למערכת הביטחון היה מקדם את פתרון הבעיה, כפי שהוא מתריע כבר זמן רב. "לו היו בידי ישראל אמצעים מתאימים לטיפול באיום הרקטות אין ספק שפני המערכה היו שונים לחלוטין", אמר השר, שהוסיף כי עוד לפני פרסום הדו"ח הוא הקים צוות שיבחן את המענה לבעיה.
עוד בדו"ח המבקר:
הליכוד השתלט על המועצות הדתיות
שפעת העופות: היערכות לקויה לטיפול במגיפה
מפעל הפיס חילק תרומות למקורבי הדירקטוריון
בביטוח הלאומי פועלים מאכערים תמורת שירותי מין
אין פיקוח על בנקי הזרע, תורמים לא נבדקים כראוי
לא תוקנו הליקויים בשמירת מידע אלקטרוני
המבקר מנה בדו"ח שפורסם היום את הכשלים בהתמודדות עם ירי רקטות הקסאם לעבר הנגב המערבי ומצא כי בצה"ל לא גובשה תוכנית עבודה כוללת לטיפול באיום זה על כלל מרכיביו, למרות שעד סוף שנת 2006 נורו לעבר ישראל 1,914 רקטות. הוא הוסיף כי לא היתה ראייה כוללת בעת בחינת אופן ההתמודדות עם האיום על כלל מרכיביו, ולא גובשו תורות לחימה ותפיסה מיבצעית כוללת מול האיום.
המבקר גם מצא כי בצה"ל לא גובשה תוכנית עבודה כוללת לטיפול באיום של ירי רקטות קסאם על כלל מרכיביו. מהדו"ח עולה כי לא היתה ראייה כוללת בעת בחינת אופן ההתמודדות עם האיום על כלל מרכיביו, ולא גובשו תורת לחימה ותפיסה מיבצעית כוללת מול האיום. עד דצמבר 2005, מציין המבקר, לא היתה בצה"ל יכולת מיבצעית ליירט רקטות קרקע-קרקע לרבות קסאם. בנוסף, עד אותו חודש צה"ל לא הפיץ דרישה מיבצעית למערכות יירוט רקטות קצרות טווח.
גורמים בצה"ל ציינו כי בימים אלו מרוכזת עבודת מטה המטפלת גם בנושא הקסאמים, שעלה לכותרות בשבוע האחרון בעקבות התגברות ירי הרקטות אל ישראל. עבודה זו אמורה להסתיים עד סוף 2007. במקביל גובשה תוכנית להתמודדות של צה"ל ומשרד הביטחון שאמורה לתת מענה בעתיד ליירוט רקטות. התוכנית - "כיפת ברזל" שמה - אמורה בסופו של דבר לאפשר יירוט רקטות במעופן.
במערכת הביטחון רמזו היום כי מימושה של "כיפת ברזל" מותנה בתקצוב נוסף שיכול להגיע להיקפים של כ-100-300 מיליון דולר וגם כאשר יגיע הכסף יידרשו כשנתיים וחצי עד אשר תוצב המערכת בגזרות. גורמים בצה"ל ציינו כי בעבר כבר היו מקרים בהם היעדר תקציב מנע בחינת מספר שיטות מבצעיות והדבר מביא לעיכוב הצבת מערכות בשטח.
במקביל אומרים בצה"ל כי בקיץ 2004 הוקם בפיקוד הדרום חמ"ל מיוחד שתפקידו הוא לשלב את כל הגורמים המבצעיים על מנת להתמודד עם איום הקסאמים, כולל הפעלת חיל האוויר. כאשר נכתב דו"ח מבקר המדינה הנוכחי טרם הבשיל החמ"ל לקראת פעילות מבצעית, אולם בסוף 2006 ניתן היה לראות כי בעשרת החודשים בהם פעל, בוצעו מעל ל-100 תקיפות של חוליות משגרי קסאם בזמן אמת, באחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
בנושא המנהרות אומרים במערכת הביטחון כי במהלך השנים האחרונות נבחנו מספר פתרונות, חלקם נמצאו לא מתאימים מבחינה מבצעית. קצין בכיר בצה"ל ציין כי מדובר באיום חדש שאינו מוכר בעולם וצה"ל נאלץ להתמודד איתו תוך כדי לחימה.
לדבריו, הביקורת המופיעה בדו"ח מטעה משום שמצד אחד היא מעלה ביקורת על כך שלא נמצאו ונבחנו מערכות רלוונטיות והדבר נמשך זמן רב. מצד שני, כאשר הוחלט ליישם בשטח מערכת מסוימת, טענה הביקורת כי לא הושלמו די ניסויים על מנת להחליט איזו מערכת היא המתאימה. המערכת שעודכנה בשטח, הוא מסביר, מספקת את הסחורה גם אם רק בשמונים אחוזי הצלחה. יש ביכולתה למנוע פיגועים ומצב זה עדיף מאשר להמתין ולבצע בחינות נוספות שיימשכו זמן רב.
מערכת הביטחון, הוסיף אותו קצין, נמצאת בעיצומה של פריסת המערכת ברצועת עזה בעלות כוללת של 30 מיליון שקל והשלמת התהליך תיארך שנה עד שנה וחצי. הוא ציין כי לא ניתן להבטיח 100 אחוז של הצלחה, אך בהחלט מדובר במערכת שתיתן מענה ראוי לנושא המנהרות.
