עמותת "ראשון אוהבת חיות" נאבקת בסכנת סגירה

בתקופה האחרונה קהילת אוהבי בעלי-חיים הישראלית סוערת: "ראשון אוהבת חיות", אחת העמותות המוערכות והפעילות בארץ למען הצלת כלבים וחתולים נטושים, עומדת בפני סכנת סגירה. חמש שנים לאחר שהוקמה בהתנדבות בידי עפרה רוזנשיין, אורלי נעמה-אלקריב וטרודי גמליאל, שרתמו אחריהן גרעין מתנדבים מצומצם אך מסור, הובילו סדרת מאבקים נשכניים והעניקו תקווה של ממש לבעלי-החיים באזור - העמותה הצעירה מתמודדת עם קשיים כלכליים המאיימים להכריע אותה.

"כשהקמנו את העמותה יצאנו מתוך נקודת הנחה שלא יתכן שרשות עירונית לא תיקח אחריות מוסרית על בעלי-החיים בתחומה, ושכדי לעורר את הרשות דרושה יוזמה מצד הציבור", משחזרת רוזנשיין (47) את ראשית הפעילות. ואכן, לאחר אינספור דיונים וישיבות עם קברניטי ראשון-לציון, הרשות התעוררה. בעידודו של ראש העירייה הועמד לרשות הפעילים מתקן בו מסרו לאימוץ כלבים שהוחזקו בכלביית אחיסמך הפרטית הסמוכה לעיר, המשמשת גם כהסגר. "גרעין המתנדבים שלנו מנה בסך-הכל עשרה אנשים, שעבדו קשה במשך שלוש שנים כדי למצוא בית חם לכלבים וחתולים, להעניק להם טיפול רפואי ומזון איכותי", רוזנשיין מעידה.

"לא יכולנו לעזוב עשרות כלבים וחתולים". אחיסמך (צילום: אסנת מוסקוביץ')

"לא יכולנו לטמון את הראש בחול" 

לפני כשנתיים נפתחה הכלביה העירונית בראשון-לציון והעמותה עמדה בפני התלבטות לא קלה. "היינו צריכים לבחור אם נפעל רק עם השירות הווטרינרי העירוני או שנישאר בכלביית אחיסמך, במטרה להציל כלבים שהגיעו אליה מרשויות אחרות שאין בהן פרויקט אימוץ", מסבירה רוזנשיין. להערכתה, אילולא העמותה היתה פועלת במקום רובם המוחלט של עשרות הכלבים והחתולים המגיעים לאחיסמך מדי חודש מ-15 רשויות באזור, היו מורדמים למוות.

"למרות הפיתוי הגדול לעבור לכלביה העירונית המפוארת, המתנדבים לא רצו לטמון את הראש בחול", היא מספרת בכאב. "השקענו באחיסמך את הלב שלנו, לא יכולנו לסגור את העיניים ולעזוב עשרות כלבים וחתולים המחכים לאימוץ, כשעוד מאות אמורים להגיע מדי שנה". במקביל להצלת חיי בעלי-החיים הנטושים, גם תנאי המחייה בהסגר שופרו לאין ערוך: מנורות חימום הותקנו בתאים, וטרינר וכלבן

מועסקים במקום, את שירותי העיקור והסירוס מספק בית החולים הווטרינרי בבית-דגן, וקבוצת וטרינרים פרטיים מסייעת בטיפולים הרפואיים.

אך המרחק הגדול בין כלביית אחיסמך לראשון-לציון גבה מהעמותה מחיר כלכלי כבד. "הרבה יותר זול להישאר בעיר אבל אנחנו בחרנו בדרך הקשה", מודה רוזנשיין. "הנסיעות יקרות וגוזלות זמן רב. נוצר מצב בו אנו מממנים כרגע כמות ניכרת מהוצאות הכלבייה, מרכישת טון מזון לחיות בחודש, דרך מימון טיפולים וטרינריים ועד עזרה במצבי חירום. כשכלב או חתול פצוע מגיעים אלינו, לא חשוב לנו אם הוא מרמת-גן או מרמלה, הוא יזכה לטיפול שמגיע לו". 

מחנכים את הדור הצעיר 

לצד מציאת בתים חדשים לחיות המחמד וארגון ימי אימוץ שבועיים, פעילי "ראשון אוהבת חיות" מתמקדים גם בפעילות חינוכית ובהסברה. הם מתארחים בבתי ספר ובגנים, מסבירים לילדים כיצד להתנהג עם בעלי-החיים, למנוע התעללויות בהם ולשמור על זכויותיהם. "כיום, הילדים בראשון-לציון, שרבים מהם מגיעים לימי האימוץ בכל שבוע, מבינים סוף-סוף על בשרם את האתגר הגדול הכרוך בהצלת כלבים וחתולים ואת הסבל הרב שלהם בכלביות", אומרת רוזנשיין בגאווה.

הישגים נוספים של העמותה הם המאבק המתוקשר שהובילה בשנה שעברה נגד חוק העזר העירוני המחייב מאכילי חתולי רחוב לעשות זאת בהיתר. בנוסף, תיווכה רוזנשיין בין משטרת ראשון-לציון לעמותת "משמר בעלי-החיים", שהניבה את הקמתה של יחידת המתנדבים המשטרתית הראשונה בישראל.

כעת רוזנשיין ושותפיה חוששים כי ללא עזרת הציבור, בקרוב לא יהיו ברשותם האמצעים להאכיל ולטפל בחיות שלקחו תחת חסותם. המשרד להגנת הסביבה, שתמך בעמותה בשנתיים האחרונות, הודיע לאחרונה על הפסקת הזרמת התקציב - וגם העירייה העניקה לה מימון חד-פעמי בלבד. "התרומות שמגיעות מאנשים פרטיים לא רבות, אבל מחממות את הלב", רוזנשיין אומרת. "ברור לנו שלא נוכל להציל את כל הכלבים והחתולים בישראל, אבל אנו מצליחים  להציל מאות על גבי מאות מדי שנה ורוצים להמשיך בכך, למרות הקשיים".

• לתמיכה בעמותת "ראשון אוהבת חיות" ואימוץ כלבים התקשרו 03-9562873 או לחצו כאן