אלפי ישראלים סובלים מצרבת, תופעה הגורמת לגירוי מקומי ותחושת כאב. התחושה הזו מתגברת בעת התכופפות, שכיבה, או אכילה. לעתים התחושה כה מטרידה עד כי היא דומה ללחץ בחזה המאפיין התקף לב. אז למה יש לנו צרבת? הנה כל הפרטים.
חזרת תוכן קיבה אל הוושט,
הקרויה בשפה הרפואית רפלוקס גסטרו-אזופגיאלי או בקצרה GERD, היא על פי רוב הגורם לצרבת.
במקרים אחרים, נגרמת צרבת בשל עווית של הוושט (ספאזם
אזופגיאלי).
חזרת תוכן הקיבה שכיחה במיוחד אצל אנשים כבדי משקל, בתקופת ההריון, במקרים של בקע סרעפתי (כאשר
הסרעפת נחלשת והקיבה לוחצת עליה), לאחר הקאות חוזרות האופייניות לבולמיה ולאלכוהוליזם, לאחר שתיית קפה מופרזת או אכילת מזון שמן וגם בעקבות עישון.
למניעת צרבת, מומלץ לא לעשן ולא לשתות אלכוהול (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
צרבת עלולה לגרום לדלקת בוושט,
לצרידות, להתכווצות דרכי הנשימה ולקשיי נשימה, וכן לפגיעה ריאתית בשל חדירת חומצה לקנה הנשימה. התקפים מרובים עלולים לגרום גם לפגיעה של החומצה ברירית הוושט ולכיבים. לעתים נדירות חלים בעקבות זאת שינויים ברירית הוושט, הקשורים לשכיחות יתר של סרטן בלוטי בוושט.
אבחון הצרבת מתבסס תחילה על סמך תלונות החולה. הרופא עשוי לשלוח את המטופל לצילום רנטגן עם חומר ניגוד המדגים את תנועת המזון דרך הוושט. אולם דרך האבחון הטובה ביותר היא באמצעות גסטרוסקופיה.
המדובר בצינור דק וגמיש שבקצהו מצלמת וידאו, המאפשר לצלם את הוושט באיכות גבוהה. הבדיקה מיועדת בעיקר לאבחון או שלילת סיבוכי הצרבת ובהן דלקות, היצרות, גידולים ממאירים או שפירים. במהלך הבדיקה יכול הרופא גם ליטול דגימות לבדיקה מעבדתית תחת המיקרוסקופ (ביופסיה).
קפה. מעורר את הצרבת מרבצה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
בחלק מהמקרים ניתן לבדוק את חומציות הוושט במשך 24 שעות באמצעות אלקטרודה זעירה המחוברת דרך האף למכשיר רישום. ניתן ללות את הבדיקה בעזר נוסף – מנומטריה. זוהי בדיקה פיזיולוגית של תנועת הוושט הבודקת את פעולתו של השסתום המצוי במעבר בין הוושט לקיבה.
הדרך הטובה ביותר למנוע את הצרבת היא להימנע מגורמי הסיכון המחמירים את התקפיה, ואת תדירותם.
- רדו במשקל כדי להפחית את הלחץ על הקיבה.
- המעיטו באכילת מזונות שמנים ומשקאות ומזונות עתירי קפאין - כל אלה מגבירים את ייצור החומצה הפוגעת ברפיון הקיבה ומאפשרת לתוכנה לעלות
למעלה ולפגום בשסתום הוושט.
- מומלץ להימנע גם מעישון ומאלכוהול, המורידים את הלחץ בשסתום הוושט ומחמירים את עליית תוכן הקיבה החומצי.
- בנוגע להרגלי האכילה האחרים, מומלץ להימנע משכיבה כשלוש שעות לאחר האכילה, ואם גם זה לא מונע את הצרבת הלילית, שכבו כשראשכם מוגבה מעט.
אם נקיטת פעולות אלה אינה מועילה, התייעצו עם הרופא, שכן ייתכן שתרופות שאתם נוטלים גורמות בעצמן לצרבת. הרופא עשוי להמליץ על נטילת נוגדי חומצה, כמו אלקה זלצר, טאמס, סילאין ג'ל.
כאשר הם אינם מועילים יוכל הרופא לרשום עבורכם תרופות מסוג "חסמי קולטן היסטמין 2", כמו פאמוטידין
(גסטרו), ראניטידין
(זנטק, זנטב) וסימטידין.
התרופות הללו מעכבות את הפרשת מיצי הקיבה ומונעות את הצרבת ואת הנזק העתידי שהחומציות המוגברת גורמת לרירית הוושט. תרופות אחרות ממשפחת
האומפראזול (דוגמת לוסק אומפרדקס-Z) מפחיתות אף הן את הפרשת החומציות המוגברת.
מי שזקוק לטיפול התרופתי בקביעות, יכול לשקול התערבות כירורגית בהתאם לגורם הבעיה (הרחבת השסתום התחתון של הוושט, טיפול בבקע הסרעפתי וכו') באמצעות ניתוח שגרתי, לפרוסקופיה
(ניתוח המבוצע דרך נקבים זעירים בבטן) או אנדוסקופיה
(ניתוח דרך הוושט).
עם זאת, יעילותם של ניתוחים אלה דומה לזו של התרופות. הם מתאימים, כאמור, רק לחולים שהטיפול התרופתי הועיל להם, ומהמידע שהצטבר בשנים האחרונות עולה, שחלק גדול מהמנותחים חוזרים ליטול תרופות נגד צרבת בתוך שנים מעטות, כך שיעילות הניתוחים לטווח ארוך מוטלת בספק.
- יש לכם עוד שאלות על תופעות שכיחות בגוף האדם? כתבו לנו.
השאלות הנפוצות ייענו במדורים הקרובים.
