לרגל הרגל: עשרת הדיברות של האופנה
תקופת החגים השנייה עומדת להסתיים בקרוב, עם הגעתו של חג מתן תורה. לכבוד חג השבועות, המדור נכנס לעובי הקורה והוציא משם פרשנות מחודשת לעשרת הדיברות. לפניך המדריך שילמד אותך איך להתלבש נכון, בלי לעבור על "לא תרצח"
אז די. לרגל שבועות "קצת צניעות" החליט שלא ללכת אחרי העדר (ע"ע מעלי גירה וכו') ולכן הוא מגיש ברוח חג מתן תורה את עשרת הדיברות למתלבשת.
כידוע, הקשר בין בגדים למתן תורה הוא הדוק במיוחד. הרי כבר כש-12 השבטים קיבלו הזמנה חגיגית למעמד הר סיני הם התבקשו ללכת ולכבס את שמלותיהם. ומכאן גם למדנו שלכל מעמד יש להגיע בבגדים ראויים. ומהו הבגד הראוי? הרי לפניכן. לגזור, לשמור ולשנן בין התפילות:
אנוכי השם. כפי שזלדה כבר שוררה ודפי זהב הוכיחו, אכן לכל איש יש שם. אבל אנחנו כאן אנחנו כאן בגלל השמות הגדולים של עולם האופנה - דונטלה ורסאצ'ה, דונה קארן, ז'אן פול גוטיה ואחרים. לא מדובר פה בשם שנתנו להם ההורים, מדובר פה בשם שעולה הרבה מאוד כסף.
_wa.jpg)
עושים כבוד לפסיכודליה בדיבר החמישי (צילום: דנה קופל)
על הבגדים בבוטיקים של מעצבי אופנה מהשורה הראשונה מוצמדים מספרים שמתחילים בשלוש ספרות (לגרביים), ומעלה. ארבעה וחצי הפריטים שתלויים בחנות, נמצאים במרווח של שני דונם זה מזה, כשיחד הם יכולים לעלות כמו מלתחה שלמה לך ולכל חברותייך. אז אם יצא לך ללבוש אפילו שם אחד, את מוזמנת להיות חברה שלי. אם לא, לא נותר לי אלא לנחם אותך בנוסח יהדות פולין - העיקר הבריאות.
לא תעשה לך פסל או מסכה. הדפסת פרצופם של אנשים שונים על גבי חולצות/ גופיות ושאר פריטי לבוש היא תופעה שאין לה שום הצדקה, בטח שלא אופנתית. למה שאדם מן השורה יצא בבוקר את ביתו כשמרלין מונרו מתנוססת לרוחב חזהו? למה את צריכה תמונה של צ'ה גווארה בארון? אם את צריכה בגד לעשות איתו כלים ואבק, מה רע בחולצת טריקו שכתוב עליה "פרס יחלק את ירושלים"? תמונות של אנשים מקומם באלבומים.
עם זאת, כן מותר הדפסים של דמויות מצוירות: מיקי מאוס, בטי בם, פו הדב וסאות'פארק. אוי אלוהים, הם הרגו את קני!
לא תשא. המשמעות היא כמובן של נשיאה: מה אסור לך לקחת מהחנות. באופן כללי, להחליט מה יהיה לך בארון זה מאוד קל. הקושי הגדול הוא במה לא יהיה לך, אפילו לא מוחבא במגירת הגרביים. מדובר בפריטים שלבישתם לא תוסבר בשום תירוץ. גם לא "הרגע הגעתי מאי בודד ששהיתי בו 29 שנים".
הדפסים גיאומטריים. מומלץ על פי הדיבר הרביעי (צילום: דנה קופל)
על מנת להקל עליכן אמנה את מה שנמצא בראש הרשימה, מעל כולם: לא תהיה לך שמלה/ חצאית שכל כולה עשויה פייטים, משל היית דג כשר עם קשקשים. זה לא יהיה לך בארון, גם לא מוחבא בסוף מאחורי שמלת החתונה של סבתא שלך. ואם כבר חטאת (בשוגג) ויש לך משהו כזה, מצאי לך חוג תפירה שילמדו אותך להפוך את זה לכרית.
זכור את יום השבת לקדשו. שמירת השבת על שלל ל"ט אבות המלאכה ועוד עשרות קרובי משפחותיהם כוללת גם את כיבוד השבת. וכיבוד השבת, כידוע, נוגע לשני דברים עיקרים: אוכל ולבוש. אוכל זה בערוץ אחר של ynet, לבוש זה כאן.
לאור האמור, ברור שישנה הצדקה הלכתית ומוסרית להוציא נתחים עסיסיים מחשבון הבנק על מנת לכבד את השבת בבגדים שתואמים את הטרנד החם של העונה. הקיץ מה שהולך הם הבגדים שעשויים בטכניקת סריגת הקרושה, שמופיעה פתאום בכל דבר, כולל נעליים. מי שלא מתחברת לזה יכולה לנסות את האלטרנטיבות הבאות, שפופולריות לא פחות: בגדים בגזרת טרפז, שמלות עם הדפסים גיאומטריים ונעליים שקופות.
כבד את אביך ואת אימך. קצת כמו ההיסטוריה, גם האופנה חוזרת. אחת לעשור נתקפת האופנה בפרץ נוסטלגיה וחוזרת בצהלה על טעויות העבר. החולשה הזו יכולה לשרת אתכן היטב בכל הנוגע לדיבר החמישי, כי כיבוד הורים לא כולל רק להוריד מהשולחן, אלא גם לעשות כבוד לשמלות עם הדוגמאות הפסיכודליות שהאמהות שלנו לבשו.
_wa.jpg)
בטי בם, אוהבת את כולם. מותר לפי הדיבר השני (צילום: דנה קופל)
אם נצטרך לדרג את עשרת הדיברות שלנו, הרי שזו הקלה ביותר. העובדה שעברנו לאחרונה למאה חדשה רק החריפה את תופעת הרטרו, כך שבחמש השנים האחרונות דילגנו בין שנות ה-80, ה-60 וה-20-30. העובדה שרובנו עדין שייכים לאותה מאה קודמת, לא פוגמת כהוא זה בתחושה שאנו נופחים נשמה בעבר הרחוק, משל היה לפחות תקופת הפרעונים.
הדבר הנפלא הוא שכמעט בכל שנה תוכלי למצוא בחנויות דגמים מהעשורים בהם אמא שלך חשבה שהיא תשנה את העולם. השנה היא שנתה היפה של שנות ה-70, שמככבות על כל קולב חולף. בשביל האותנטיות את יכולה לצאת לקניון עם ההשראה עצמה, ולהזמין את אמא שלך לחנות.
לא תרצח. מאחר שבאמת לא חסרים לנו כאן חומרי גלם לעבוד איתם, החל מחומרים סינטטיים ועד בדי משי - אין שום סיבה בעולם שנהרוג בעלי חיים כדי להתעטף בפרוותם, במיוחד שהפעמים היחידות שאנחנו חווים על בשרנו קור אמיתי זה שבע השניות שלוקח לאוטו שלנו להתחמם בבוקר.
_wa.jpg)
לבן. בכל זאת, אי אפשר בלי. הדיבר העודף (צילום: דנה קופל)
לא תנאף. יש כאלה שחושבות שבלילה במיטה מותר להן לעשות מה שהן רוצות. זו טעות נפוצה שאופיינית לכל הגילאים. הבעיה עם השנתונים הנמוכים היא שבנות חושבות שמה שטוב לבני זוגם בשדה הקרב טוב גם להן במיטה, והן הולכות לישון ללא בושה יחידות צבאיות שלמות על חולצותיהן. כך יוצא שמישהי הולכת לישון מדי לילה עם "הטובים לטיס", או לא פחות גרוע עם "גדוד 890. אחרי לצנחנים".
שלא תטעי לחשוב, גם ממש בחושך אף אחד לא יחשוב שאת מסיירת שקד. שימי על עצמך פיג'מה, פתאום תשימי לב שבחלומות מפסיק להופיע לך הרמטכ"ל.
לא תגנוב. אין חשש שמישהי מבין הקוראות מתכוונת להיכנס לחנות הקרובה ולקחת משקפי שמש בלי לשלם. הדיבר הזה מכוון יותר לגניבה יצירתית. אם לואי ויטון עיצב דגם של תיק נסיעות קטן ואופנתי שמחירו זהה למשכנתא שלכם, זו עדיין לא סיבה מוצדקת לקנות בשוק ב-50 שקל את אותו הדגם, תחת השם לוי ביטון.
לא תחמוד. בדומה לצניחה חופשית זה נשמע פשוט (תקפצי מהמטוס ותמשכי בחוט, המצנח כבר יפתח), אבל קשה לביצוע (למה יש פה יותר מחוט אחד? מה יקרה אם אני אמשוך בחוט האדום?).
בסך הכל מאוד נוח לקנות משהו שחברתך כבר ניסתה והוכיחה שהוא נראה יפה. יותר מזה, היא גם חסכה לך את השיטוט לחינם בחנויות שונות. כמה נוח לכאורה לגשת לחנות שבה היא היתה ולקנות בדיוק את אותו הדבר, ואולי בינתיים התחילו מכירות סוף עונה ואת תקני את זה ב-40 אחוז פחות. אבל כשתיפגשו בעוד שבוע בחתונה ושתיכן עם אותה חולצה, את עלולה לגלות מהו זעמה של אשה (בעלך כבר יודע).
לא תענה. לעניין אופנה, הדיבר הזה נקרא עם שווא נע מתחת ל-"ת". לדחוף ערב שלם את הבטן לתוך הגב רק כי קנית שמלה במידה אחת קטנה יותר זה לא מחזק את שרירי הבטן, זה פשוט כואב. גם לך וגם לנו.
עודפים
אם לא הסתדרת עם עשרת הדיברות ואת מאוד מתלבטת או שאין לך מה ללבוש, תמיד את יכולה פשוט ללכת על לבן (טוב נו, זה שבועות, הייתי חייבת לדחוף את זה איכשהו).
ביגוד: חגורת כסף - בוניטה, מרכז עזריאלי. צמידי כסף - ג'אמפ, מרכז עזריאלי. סנדלים שחורות/ לבן - קליגולה, מרכז עזריאלי. שמלה עם הדפסים ירוק וחום, שמלת פייטים כסופה, תיק כסוף, סנדלים כסופים, חולצת כסף עם רוכסן, טי-שירט עם הדפס - מנגו, מרכז עזריאלי. שמלה לבנה - אליאן סטולרו, דיזנגוף 253. שרשרת אבנים לבנות - אלמביקה, אבן גבירול 87.
- הצילומים נערכו ביקבי כרמל, ראשון לציון.
עוד בסדרה:
_a.jpg "צילום: דנה קופל")
