שתף קטע נבחר

  • מרושתים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הימנעות פסיכולוגים מהאינטרנט: טכנופוביה או שמרנות?
    בכל פעם כשאני נתקל בדברי פסיכולוג התוקף את השימוש באמצעים מקוונים לצרכים מקצועיים אני שואל את עצמי: האם הוא טכנופוב, ודבריו בעצם משקפים את החרדה האישית שלו מכלים ממוחשבים? או אולי הוא בור וחסר ידע והבנה בעולם החדש והשונה בו אנו חיים כיום, כולל בהיבטיו המקצועיים? או שמא הוא פשוט שמרן להחריד, ודבריו משקפים לא יותר מאשר את אישיותו ואופיו, ללא קשר לסוגיות המקצועיות לכשעצמן?

    אתחיל ואדגיש שיש לי כבוד והערכה רבים לרוב אנשי המקצוע אליו אני משתייך – פסיכולוגיה. אני שייך למקצוע זה כבר עשרות שנים, עובד ומשתף פעולה עם פסיכולוגים רבים, ולקחתי חלק פעיל בהכשרתם של רבים מהם. עם זאת, כשמגיע העניין לשימוש בטכנולוגיות עכשוויות (למעט מה שקשור לפיזיולוגיה) אני תוהה על הבריחה וההימנעות של פסיכולוגים רבים מנושא זה כחלק בלתי נפרד מהכלים והשימושים המקצועיים שלהם.

     

    אני גם מאוכזב מההימנעות של המחלקות לפסיכולוגיה בארץ לכלול את הנושאים הרלוונטיים הקשורים לטכנולוגיות חדשות כחלק בלתי-נפרד ומהותי בתוכניות

    הלימודים ברמות השונות. 

     

    בכל פעם כשאני נתקל בדברי פסיכולוג התוקף את השימוש באמצעים מקוונים לצרכים מקצועיים אני שואל את עצמי: הוא טכנופוב, ודבריו בעצם משקפים את החרדה האישית שלו מכלים ממוחשבים? או אולי הוא בור וחסר ידע והבנה בעולם החדש והשונה בו אנו חיים כיום, כולל בהיבטיו המקצועיים? או שמא הוא פשוט שמרן להחריד, ודבריו משקפים לא יותר מאשר את אישיותו ואופיו, ללא קשר לסוגיות המקצועיות לכשעצמן? 

     

    טיפול פסיכולוגי באמצעות (או בעזרת) האינטרנט כדוגמה 

    טיפול פסיכולוגי הנעזר במחשב ובאינטרנט, או אפילו מתבסס על אלו, אינו דבר חדש. עד היום נעזרו וטופלו בשיטות כאלו מאות אלפי אנשים בעולם במגוון רחב מאד של בעיות נפשיות והתנהגותיות, מדיכאון ועד לאימפוטנציה, מביישנות ועד להורדת משקל, מפחדים ועד להפסקת עישון. התמונה הכוללת היא שרוב המטופלים מרוצים מהטיפול שקיבלו ואף משבחים את הטכנולוגיה המתקדמת כאמצעי שהקל עליהם, או אפילו אפשר להם, בקבלת הטיפול. 

     

    טיפול באמצעות (או בעזרת) המחשב והאינטרנט מתבצע בשלוש דרכים עיקריות: טיפול-עצמי בעזרת אתר, טיפול שיחתי בתקשורת (סינכרונית או א-סינכרונית) עם מטפל, וטיפול מקוון אל מול תוכנה בעלת תובנה מלאכותית (יש גם שיטות נוספות, כמו שימוש בהדמיה ממוחשבת של מציאות, אך אלה הנפוצות יותר). כל שלוש הדרכים פותחו, בשיטות ובגירסאות רבות ושונות, במאמץ רב ובמשך זמן ממושך, על-ידי אנשי מקצוע הבקיאים ומנוסים בטיפול, אשר בדרך-כלל ליוו את הפיתוח במחקר ובמעקב אינטנסיביים.  

     

    טיפול-עצמי בעזרת אתר 

    טיפול עצמי בעזרת אתר מיועד למטופלים המודעים לבעייתם הקונקרטית ואשר יש להם המחויבות, המוטיבציה, האמינות, והמיומנויות הנדרשות לטיפול מסוג זה. הטיפול מתבצע באמצעות אתר שפותח ספציפית לשם כך, ואשר מציע יישום שיטה פסיכולוגית מסוימת (בדרך-כלל בגישה קוגניטיבית-התנהגותית) באמצעות הנחיות, שאלות, הוראות, הפעלות, תרגילים, סימולציות, מבחנים ומידע – כולם כאלו שנמצאים בשימוש בטיפול פנים-אל-פנים מסורתי אך עברו הסבה והתאמה למצב הממוחשב וההפעלה מרחוק.

     

    מבלי להיכנס לשפע הפרטים המעניינים והחשובים לגבי טיפול מסוג זה, ולתהליכים הטיפוליים שחווים המטופלים, אפשר לומר דבר אחד בבירור: הטיפול מצליח! זו אמנם הכללה מעבר לסוג המצוקה, תכונות המטופל, אפיוני האתר, והמרכיבים הפסיכולוגים הספציפיים של טיפול זה או אחר – אך זו עובדה ידועה למתמצאים בתחום, לאור תוצאות מחקרים רבים שנערכו ברחבי העולם.

     

    יתר על כן, המחקר מלמד כי מידת הצלחתו של טיפול כזה לא נופלת מהצלחת טיפול מקביל בקשר פנים אל פנים, ולעיתים קרובות אף עולה עליו, כפי שמלמדים ניסויים פסיכולוגיים מבוקרים ומוקפדים.

     

    טיפול אל מול מטפל בתקשורת מקוונת 

    טיפול כזה מתבצע באמצעות שיחה עם מטפל, שאינה מתקיימת במרחב הפיזי ואינה פנים-אל-פנים אלא באמצעות תקשורת מקוונת, סינכרונית (צ'ט או תוכנת מסרים מיידיים) או א-סינכרונית (אימייל). קיימת האפשרות, כמובן, להשתמש בתקשורת מדוברת או במצלמת רשת, ומטפלים שונים מציעים אופציות אלו, אך הניסיון מלמד שרוב המטופלים נמנעים מכך ומעדיפים את התקשורת הכתובה (מסיבות שנראות לי מובנות מאד). 

     

    העיקרון של הטיפול שמתבצע כך פשוט מאד: המטפל משתמש באותה גישה בה הוא נוקט בטיפול שיחתי של פנים-אל-פנים (דינאמית, קוגניטיבית, רוג'ריאנית וכד') אך התקשורת עם המטופל מתבצעת באמצעות כתיבה.

     

    גם כאן, הניסיון והמחקר מלמדים כי טיפול מסוג זה הינו מוצלח ביותר למטופלים רבים, במגוון של בעיות פסיכולוגיות. עובדה לא-מפתיעה היא שמטופלים רבים בחרו בדרך תקשורת זו עם מטפל, וזכו לקבלת טיפול פסיכולוגי טוב, לאחר שנמנעו (מסיבות שונות) מטיפול פסיכולוגי קונבנציונלי.

     

    טיפול בעזרת תוכנה טיפולית רובוטית 

    ניסיונות רבים התבצעו במהלך השנים ליצור תוכנה בעלת בינה מלאכותית אשר תחקה בצורה מושלמת פסיכולוג. מטופלים יוכלו לתקשר איתה ללא התערבות אדם – אולי במחיר זול מאד, בזמינות ובנגישות מושלמות, ואל מול "מטפל" שאינו טועה, אינו סובייקטיבי ואינו מושפע ממצבי-רוח – ובכך לזכות בטיפול פסיכולוגי מעולה.

     

    למרות שפותחו תוכנות רבות כאלו, נראה שלעת עתה אנחנו עדיין רחוקים מהצלחה בתחום זה, ואולי הדבר אף לא יתאפשר לעולם. עם זאת, המאמץ לפתח תוכנות רובוטיות כאלו נמשך ואף הולך ומשתכלל, אם כי הניסיון והמחקר לא מלמדים עדיין על הצלחתן כאלטרנטיבה טיפולית.

     

    היבטים מקצועיים ואתיים של טיפול בעזרת אינטרנט 

    אין ספק שדרך חדשה ומהפכנית זו של היצע של טיפול וייעוץ פסיכולוגי זקוקה לחשיבה רעננה ואחראית בכל הקשור לכללים מקצועיים ואתיים. הטענות השכיחות של המתנגדים נוגעות, בדרך כלל, בעניינים אלה. אך מה שאותם מתנגדים אינם יודעים, או מסרבים לקבל, שנושאים אלו טופלו לעומקם אצל מאות צוותי חשיבה מקצועיים בעולם, והנהלים וכללי העבודה שגובשו, כמו גם הדרישות הטכנולוגיות, עונים בצורה מצוינת לחששותיהם של רבים. 

     

    אפילו אעז ואומר כי כללים אלו שומרים טוב יותר על מקצועיות הטיפול ורווחת המטופלים מאשר כללים עמומים ומיושנים של הטיפול הפסיכולוגי האורתודוכסי. 

     

    לדוגמה, נושא שמירת הסודיות – שאין ספק לגבי חשיבותו בהקשר לטיפול נפשי. הכללים והדרישות שהוגדרו ופותחו בנושא זה בשנים האחרונות בקרב אותם גופים מקצועיים העוסקים בטיפול פסיכולוגי בעזרת האינטרנט, כמו גם ההכשרה והחינוך הניתנים למטפלים והיועצים הרציניים בתחום, מציעים פתרונות מצוינים לשמירת הסודיות, פתרונות טובים בהרבה מאלו שמציעים פסיכולוגים המטפלים פנים אל פנים (שניתן לחטט בניירת של רבים מהם בפריצה פשוטה למשרדם, לצותת לשיחות טלפון שלהם וכד').

     

    שיטות ההצפנה והאבטחה שמטפלים מקוונים מקצועיים נוקטים בהן מבטיחות רמה גבוהה מאד של שמירת הסודיות והפרטיות של המטופלים – אך המתנגדים ממשיכים לטעון את ההפך.

     

    דוגמה אחרת: התחזות ושרלטנות, מה שקיים ובקלות יכול להתקיים באינטרנט. כללי האתיקה והנהלים על-פיהם מתקיים טיפול נפשי מקוון מקצועי מחייב את המטפל למסור את פרטיו המקצועיים המלאים, כולל פרטים לגבי הכשרתו (הכללית בטיפול והספציפית לגבי טיפול מקוון), זהותו ועוד.

     

    מטפלים רבים ברשת מאפשרים לפונים אליהם גם לאמת את הפרטים בדרכים שונות. יתר על כן, גופים וארגונים מקצועיים שונים מספקים היום מידע שמאפשר אימות זהותו ומקצועיותו של מטפל באינטרנט. אך המתנגדים ממשיכים לנגן את התקליט השבור והמזייף בדבר העדר אימות זהות הפסיכולוג המקוון – בהתעלמות מהפרקטיקה המקצועית האחראית המתפתחת בתחום.

     

    הממסד הפסיכולוגי תקוע 

    כשאני קורא או מאזין לדברי פסיכולוגים המייצגים את הממסד הפסיכולוגי לא נותר לי אלא להשתומם לנוכח חוסר הידיעה, העדר ההבנה, והעמדות השליליות חסרות הבסיס שהם מגלים כנגד טיפול פסיכולוגי באמצעות האינטרנט או בעזרתה.

     

    ברור לי שהבורות רבה שם וכי טענותיהם נסתרות אחת לאחת לאור הנתונים האמפיריים והפרקטיקה המקצועית האחראית. אין לי ספק שלטכנופוביה יש תפקיד נכבד ביצירת ההתנגדות הכביכול-מקצועית שלהם כי אני מזהה אצלם סימנים של חששות וחוסר ביטחון שאין להם ולא כלום עם המעשה התרפויטי המקוון. נראה לי גם שלשמרנות לכשעצמה יש חלק ניכר בהתנגדות – ומי כמוהם הפסיכולוגים שיכולים לזהות גורמים סמויים בעצמם לדינאמיקה של התנגדות. 

     

    אך הבעיה היא אינה בכך שהממסד הפסיכולוגי תקוע. הדבר לא מפריע בהכרח לתפקודם של מטפלים בתחום ולהיעזרות של נזקקים רבים בטיפול המקוון. הבעיה היא בכך שהם מוציאים שם רע לנושא חדשני ומצליח זה ובכך – במפורש או במשתמע – מוציאים דיבתם של העוסקים בו. הם משפיעים על מוסדות ותהליכים שלא לאמץ שימושים פסיכולוגיים מוצלחים מתקדמים.

     

    הם מפריעים לאוניברסיטאות – או לפחות לא מעודדים אותן – לכלול הכשרה ספציפית ביישומים מקצועיים חדשניים אלו. הם מתערבים ומקלקלים במה שקשור לתקציבים ולמענקי מחקר. הם מנציחים מצב של העדר כללים אתיים ומשפטיים מתקדמים, מקובלים וברורים, ובכך נותנים בעצם יד לשרירותיות ולשרלטנות.

     

    אחת הבעיות העיקריות הן, לדעתי, שאותם אנשי הממסד הפסיכולוגי לא מתעדכנים בספרות המקצועית המתפתחת בנושא. לכל היותר הם נתקלים בכתבה ב-ynet או במקום אחר, או בחומר מיושן או לא מקצועי, במקום להיות קשובים לחומרים האחראיים, כפי שאני חוזר וטוען כבר כמה שנים. 

     

    אינני יודע להצביע על הסיבה העיקרית להתנגדות – טכנופוביה, בורות, או שמרנות – אך נראה לי שלמידה מעמיקה ואחראית של הנושא על בוריו תתרום להתקדמות תחום חשוב ותורם זה גם בארצנו, ואולי תביא גם להגבלתם של השרלטנים המנצלים לרעה את חוסר ההכרה של הממסד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הימנעות פסיכולוגים מהאינטרנט: טכנופוביה או שמרנות?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים