אמנות או נמות: על ראשיתו של בצלאל
לפני למעלה ממאה שנה הקים בוריס שץ את האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", שהייתה למוסד הלאומי העברי הראשון בארץ ישראל ומקור ראשון בחשיבותו לאמנות העברית המתחדשת. רון פלד לוקח אתכם לסיור במבנה ההיסטורי ובסביבתו של המוסד, שעד שנות ה-60 שימש גם כמוזיאון הלאומי
לפני למעלה ממאה שנה הוקמה בירושלים האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", והיתה בכך למוסד הלאומי העברי הראשון בארץ ישראל (האוניברסיטה העברית נוסדה רק כ-20 שנה מאוחר יותר). בראשית ימיו שימש בצלאל כבית מדרש לאמנות, ועד הקמתו של מוזיאון ישראל באמצע שנות ה-60 גם כמוזיאון הלאומי.
מאחורי הרעיון, התכנון וההקמה של בצלאל עמד פרופ' בוריס שץ, ששאיפתו, יחד עם תלמידיו, היתה ליצור אמנות עברית חדשה, ודווקא בירושלים.
האב המייסד
עץ דרך התקרה
עם הקמתו שכן בצלאל בשכונת החבשים, הסמוכה למגרש הרוסים. בשנת 1908 שנה עבר המוסד לבית מספר 12 ברחוב שמואל הנגיד, בו יתחיל סיורנו.
בניין בצלאל ואוצרותיו
עם המורים והתלמידים בבצלאל נמנו אמנים ידועי שם, שחלק מעבודותיהם מעטרות את הבניין עד ימינו. נחום גוטמן היה מתלמידי המוסד, וכמוהו הצייר מרדכי ארדון, חתן פרס ישראל. אחד המורים היה זאב (רביצקי) רבן, שבנה במו ידיו את המנורה שעל גג המבנה שמולנו. מאידך, אגדה ישנה מספרת כי את המנורה הביאו בכלל חיילי הגדודים העבריים בהגיעם ממצרים. כך או כך, זוהי מנורת החשמל הראשונה שהודלקה בירושלים.
המוסד הלאומי העברי הראשון בארץ ישראל. בצלאל (צילומים: רון פלד)
אמן או לוחם
במבנה ששימש כבית הנכות הלאומי בצלאל ניתן להבחין בשתי דלתות הנחושת המקוריות, שעמדו בו עד שנת 1982. על אחת הדלתות נכתב "זה השער נעשה בבצלאל לזכר ליל ט"ז סיוון תרפ"ב".
לא על האמנות לבדה
אבל מה לעשות שאוטופיה ומציאות לא כל כך עבדו למען בצלאל. בעקבות קשיים כלכליים ובריחת אמנים לתל אביב המתפתחת, נאלץ פרופסור שץ לצאת למסע גיוס כספים בארה"ב (1932), במהלכו הלך לעולמו. הוא נטמן בבית הקברות של הר הזיתים, טרם ראה את חזונו, הקמת שכונת האמנים נווה בצלאל, קורם עור וגידים.
מי מכיר את האיש שבקיר?
נצא מחצר המבנה; על הקיר מולנו נראה כרזה גדולה, על בניין שמאכלס בין היתר מוזיאון פתוח (נחנך ב-2006), שאוצר את יצירותיה של משפחת שץ. מזמן לזמן מוחלפת הכרזה, בין יצירותיהם של שץ עצמו, או של ילדיו, לואיז וזהרה, שהיו אמנים בפני עצמם.
כרזות מתחלפות על הקיר של שץ
שכונות ישנן בירושלים
מרחוב שמואל הנגיד נפנה מערבה לרחוב מרדכי נרקיס, אף הוא שימש מורה בבצלאל. בפינת הרחובות נרקיס ואוסישקין נבחין במבנה שעובר שיפוצים. המבנה, המוכר כמסעדת "בסוגריים" (אוסישקין 46), הוקם בידי אליהו פראג'י שהיה איש יק"א. פראג'י עלה בשנת 1913 מקושטא וכיהן כאחד משני השופטים היהודיים הראשונים בשלטון העות'מאני בארץ. על הגג ניצבת פירמידה קטומה ועליה מרובעי נחושת.
נמשיך שמאלה באוסישקין עד לרחוב הגר"א, הנחצה על ידי רחוב הרשנברג. רחוב זה מהווה את לב לבה של שכונת נווה בצלאל, שתוכננה בידי פרופ' שץ. ב-1939 נערך בירושלים מפקד אוכלוסין, ממנו עלה שגרו כאן לא מעט מאנשי בית הספר לאמנות.
תודה לפרופ' יהושוע בן אריה שעזר בבחירת האתרים לכתבה, לגב' רותי צדקא מנהלת בית האמנים שחיה את המקום ולג'ימי לבינסון, נצר למשפחת שץ האחראי על העיזבון של המשפחה.
-
הסיור הבא: בעקבות "סינדרום ירושלים"
-
לאתר הבית של רון פלד בנושא ירושלים - לחצו כאן