מדרפור - לאילת: חייהם החדשים של פליטי סודן

אם הייתם שואלים את דפנה בר לפני חצי שנה היכן נמצא חבל דרפור, היא היתה זוקפת גבה ומשיבה שאין לה מושג. אבל היום תשובתה של בר, חברת קיבוץ אילות הדרומי ובימי שגרה רכזת פרויקט קליטת עולים צעירים מחבר העמים בקיבוצה, היתה שונה לגמרי. שכן מחודש ספטמבר האחרון היא אמונה על שלומם של כ-17 פליטים סודנים, רובם ככולם נמלטו מאימת הטבח המתחולל בחבל דרפור, שהגיעו לקיבוץ - ומאז עובדים בענפיו השונים. "לא ידעתי כמעט דבר על סודן, אולי רק היכן היא ממוקמת על המפה, אבל כשהם הגיעו לכאן מיד החלטתי להתנדב ולסייע בקליטתם", בר מחייכת, ומתארת כיצד מקץ חודשים ספורים חייה נקשרו בחייהם.

17 הפליטים שעל קליטתם בר אמונה הפכו בשבועיים האחרונים לכ-170 פליטים, רובם הגיעו לאילות שעות או ימים ספורים לאחר שהסתננו לישראל ממצרים. לקיבוץ הם נשלחו ישירות על-ידי צה"ל או משמר הגבול לאחר שנתפסו חוצים את הגבול, וכאן ראיינו אותם אנשי נציבות הפליטים של האו"ם שגם סיפקו להם מעמד רשמי של פליטים המאפשר להם לעבוד. לפליטים סודנים אחרים הקיבוץ משמש כחלופת מעצר לאחר ששהו פרק זמן ארוך, לעתים למעלה משנה, בבתי כלא בישראל.  

"בית חם - וכוח עבודה חרוץ". פליטים סודנים בבאר-שבע (צילום: הרצל יוסף)

משרד קליטה מאולתר

בתקופה האחרונה בר לא נחה לרגע. רק השבוע דאגה שאוטובוס ייקח את כל ילדי הפליטים לבדיקות בתחנת טיפת חלב באילת. משרד הבריאות, היא מספרת, השתתף אף הוא במבצע, ופתח את התחנה במיוחד עבורם. על האוטובוס היא העלתה גם את הנשים ההרות שנשלחו לבדיקות אולטרא-סאונד בבית החולים יוספטל בעיר. "כולם כבר קוראים לי 'זאת עם הסודנים' בבית החולים", בר מחייכת.

40 ילדים מגיל ינקות עד גיל בית הספר, וכמה נשים הרות, נמנים עם עשרות הפליטים המתגוררים כיום באילות. בהיעדר התייחסות רשמית של המדינה לבעיית הפליטים, הקיבוץ ורשת מלונות פתאל המפעילה במקום כפר נופש, משמשים עבורם כמשרד קליטה מאולתר. הרשת, למשל, תורמת את כל צורכי הפליטים עד שיחלו לקבל תשלום עבור עבודתם ויוכלו לעמוד ברשות עצמם. שלוש פעמים

ביום רכב של הרשת פורק בחדר האוכל של הקיבוץ מגשי ארוחות חמות, מעדני חלב לילדים, וגם אריזות חיתולים חד-פעמיים ותחליפי חלב אם.

"הקיבוץ מתכנן לקלוט עוד כ-40 פליטים ולשכן אותם בכפר הנופש המושבת שלנו", מרחיבה בר. "ממש עכשיו הוא אמור לעבור שיפוץ מסיבי ובהמשך לשמש למגורי משפחות הפליטים, ובינתיים אנחנו מארחים אותם באכסניה שלנו". קליטתם של הדיירים יוצאי הדופן, היא מוסיפה, והעובדה כי חברי אילות נרתמים לסייע להם, ממלאת אותה סיפוק רב. "מראה הילדים הסודנים המאושרים, מחייכים ומשחקים ביחד, אולי מובן מאליו למתבונן מהצד", היא מעידה. "אבל צריך לזכור שמדובר בילדים שחצו עם הוריהם את הגבול מדרפור למצרים ומשם לישראל בדרך-לא-דרך. חלקם הגיעו אלינו עם פציעות וחבלות קשות המעידות על המסע המפרך שהם עברו".

מסעם המפרך לישראל הסתיים, בינתיים לפחות, עם קליטתם לעבודה. "מניסיוני בשנה האחרונה, מהעסקת הפליטים הסודנים במלונות שני הצדדים רק מרוויחים", מעידה בר. "הפליטים מקבלים עבודה ובית חם והמלונות כוח עבודה חרוץ, מהימן ונאמן. המלונות באילת משוועים כיום לידיים עובדות", היא משיבה למי שיתהו מה על "עניי עירך". ומה הלאה? בר מבקשת להקים גן לילדי הפליטים ומנסה לגייס ציוד עבורו. "תרומות בגדים קיבלנו מעל ומעבר, עם ישראל פתח את לבו והעביר כמויות עצומות של פרטי לבוש. כעת אנחנו זקוקים לציוד לגן, וגם למתקנים ומשחקים עבור הילדים הצעירים. במקביל נוקיר תודה לפסיכולוגים או עובדים סוציאליים דוברי ערבית, שיחליטו להגיע אלינו בהתנדבות כדי לסייע לילדים ולמבוגרים להתגבר על הטראומות שעברו".

ובינתיים, במלונות של אילת וים המלח

למעלה מ-300 פליטים סודנים ואפריקנים נקלטו בחודשים האחרונים במלונות אילת. עד-כדי-כך הם הפכו לחלק מהמרקם האנושי של עיר הנופש הדרומית, שכיום אזורים בה מתכנים "סודן הקטנה". על קליטתם במלונות אמונים פעילי הארגונים "מוקד סיוע לעובדים זרים", "אס"ף" (ארגון סיוע לפליטים בישראל) וסוכנות הפליטים של האו"ם בישראל. כל אלה חברו יחדיו למהלך גורף לשחרור פליטים שנאסרו בבתי כלא ומציאת פיתרונות דיור ותעסוקה עבורם - ובעיקר לטיפול בעשרות הפליטים ששהו במתקני צה"ל באזור הדרום וננטשו לגורלם במרכז באר-שבע, לאחר שהמשטרה סירבה להתמודד עם הבעיה.

"אנו רואים חשיבות רבה בהגשת סיוע, בעיקר במקומות בהם גורמים אחרים אינם מטפלים", מצהיר שמעון לוי, סמנכ"ל משאבי האנוש ברשת פתאל. במקביל, הוא מוסיף, כחמישים פליטים סודנים נוספים, שננטשו השבוע באזור התעשייה של

באר-שבע, נקלטו במלון טוליפ בים המלח. "הרשת מגייסת את הפליטים לעבוד במלונות ים המלח, ודואגת לדיור עבורם", הוא מסכם.

"לא נאפשר עוד קליטה לא מבוקרת של סודנים", הכריז השבוע ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי. הלה פנה למספר שרים בעניין, וכתב להם כי "לצערי הרב, עקב נסיבות דמוגרפיות ואחרות, העיר אילת לא תוכל לקלוט אוכלוסייה זו מבלי לייצר מנגנוני מעקב פיקוח ובקרה. העיר מתמודדת עם בעיות דמוגרפיות רבות, מתקשה לטפל בעניי עירה, ובוודאי לא תוכל לשאת קליטה של מאות פליטים". ומשרדי הממשלה האמורים להחליט על מדיניות טיפול מוסדרת בפליטים החוצים מדי לילה את הגבול בין ישראל למצרים, מקווים להתחיל כאן בחיים חדשים? בינתיים, הם עסוקים בעניינים אחרים.