ynet מציג: הסדנה

יבגני אריה: "אם בפנים אינך שחקן, לא תוכל לביים" 

בכל יצירה תיאטרונית גדולה טבוע חותמו האישי של במאי גדול, רוקם החלומות, מהנדס-העל ומכוון התנועה. יבגני אריה, מנהלו האמנותי של תיאטרון גשר, הוא אחד מאותם בוראי עולמות, שבמשך ארבעה עשורים מתפלש במיצי הקרביים של עולם התיאטרון, מלביש מילים בפעולות ויוצר עולמות שממלאים אולמות בקהל. הוא עשה את זה בתיאטראות לנינגרד ומוסקבה ובכללם התיאטרון הדרמטי של הבולשוי, אותו ניהל אמנותית, ותיאטרון מייקובסקי, והוא עושה את זה מזה 18 שנה בתיאטרון "גשר", אותו ייסד והפך לפנינה תיאטרונית משובחת בשדה היצירה הישראלית.

לאורך השנים פיתח אריה שיטת עבודה ייחודית עם להקת השחקנים של התיאטרון היפואי, שבאה לידי ביטוי בעבודותיו ובכללן הצגות מופת כמו "כפר", "אדם בן כלב", "האידיוט", "טרטיף", "העבד", "שושה" ו"גן הדובדבנים". מפתחות להבנת השיטה או לפחות אל תוך חדרי העבודה הפרטיים שלו, הוא מעמיד מדי פעם לרשותם של סטודנטים בפקולטות לתיאטרון של אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת תל-אביב או בית הספר האירופי למשחק בפריז.

השנה לראשונה פתח פרויקט סדנאות הבמה בבית ציוני אמריקה סדנה מיוחדת לבמאים, שבמסגרתה העביר אריה כיתת אמן ראשונה מסוגה. במשך שבוע ימים מרוכז ומרתק ליווינו את הסדנה, בה השתתפו 12 במאים צעירים ושחקנים בוגרי בתי הספר למשחק, שניסו לפצח סצינות מתוך מחזות קלאסיים של צ'כוב ומולייר. היינו שם ברגעי הייאוש והתסכול, אבל גם ברגעים הקסומים שבהם פתאום, בלי הסבר, זה קרה. במה, במאי ושחקנים. בתהליך עבודה אינטנסיבי הצליח אריה להוליך את הקבוצה אל שדה המוקשים התיאטרלי, המפתיע והמרגש ולהחזיר אותם הביתה עם שאלות, תהיות ותובנות שהן מתנה שאין לה מחיר. במשך השבוע הקרוב נעלה מדי יום שיעור קצר מתוך הסדנה. 

הטיפ היומי: "הדמויות לא קראו את המחזה, הן לא יודעות מה קורה ברגע הבא".