הפגנה נגד הפרטת בתי כלא: "זוהי חציית קו אדום"

ביום שני האחרון, זכו סוהרי כלא מעשיהו ברמלה, לחזות במראה לא שגרתי. כמאה צעירים, מצוידים בכסאות פלסטיק ושלטי מחאה, התקבצו בשעות הערב מול חומות הכלא ומחו על הכוונה להפריט את בתי הסוהר ולהקים בית כלא פרטי בנגב. במחאה נכחו ארגונים ופעילים, הנאבקים זה זמן רב בהחלטה, חניכי תנועות נוער וגם כמה אזרחים מודאגים. "הקמנו את המטה במטרה לעורר דיון ציבורי מעמיק בגבולות ההפרטה ועל מנת לנסות להקים תנועה אזרחית תחת הסיסמה 'יש גבול להפרטה, מחזירים את האחריות למדינה'", הבהיר קים שר, ממקימי מטה המאבק בהפרטת בתי הסוהר.

לדבריו, "הפרטת בתי הסוהר היא רק דוגמה קיצונית לתהליך ההפרטה הרחב שהמדינה עוברת בשנים האחרונות, והגיעה הזמן שיתקיים דיון בהשלכות של תהליך זה". טענותיו של שר מופנות גם אל הכוונה להפריט, אך גם אל המחאה הציבורית, שקולה איחר להישמע ובכך איפשר את העברת התיקון לחוק פקודת בתי הסוהר, במרץ 2004. רק לאחר אישורו הגישו החטיבה לזכויות אדם במכללה למשפטים ברמת-גן וגונדר בדימוס, שלמה טוויזר, עתירה לבג"ץ בה טענו כי הוא פוגע בחוק יסוד הממשלה הקובע כי "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה". בעקבות בקשתם החזירו שופטי בית המשפט העליון את התיקון לשולחן הכנסת ודרשו מחבריה להסבירו. ביום ראשון הקרוב, צפוי בג"ץ להכריע סופית את גורל ההפרטה.

במהלך המחאה צפו משתתפיה בפרק מתוך הסדרה "משפחת סימפסון", שהוקרן על חומות הכלא, והתייחס לסוגיה, אך לא כולם נותרו מבודחים. לדברי ניר ברוידא, ממרכז "בינ"ה", "רעיון בתי הסוהר הפרטיים הוא רעיון הלקוח מארה"ב. איש עסקים פרטי בונה לעצמו בית סוהר ומקבל תקציבים מהמדינה כדי להפעיל אותו, אבל הוא (הכלא - נ.ו) לא מנוהל על ידי המדינה, אלא על ידי הנהלה פרטית שהאינטרס שלה הוא להרוויח כסף". איש העסקים לב לבייב וחברת אפריקה ישראל שבבעלותו, זכו במכרז להקמת בית כלא פרטי דרומית לבאר- שבע. עם זאת, מתנגדי המהלך טוענים כי דווקא האינטרס הכלכלי, שבשמו התקבלה ההחלטה, אינו משרת את המדינה. 

"פוגעים באוכלוסיה הכי חלשה, שאין לה לובי"

"חברי הכנסת, שאישרו את החוק, לא טרחו כנראה לקרוא את הכתוב בדו"חות עבי הכרס שהגישו להם יזמי הפרויקט", מתקוממת עו"ד יעל ברדה, ממגישי העתירה. "לו הם היו קוראים, היו רואים כי לא מובטח שהמטרה - חיסכון כסף למדינה - תתגשם". האינטרסים הכלכליים של בעלי העסקים מטרידים גם את ברוידא, שתיאר עתיד מעורר דאגות: "אם בית סוהר יצטרך לדווח על ניקוי שליש לאסיר על התנהגות טובה הוא לא יעשה זאת כי הוא רוצה להרוויח את האסיר. עוד זמן אצלו זה עוד כסף". שי דוידוויץ', פעיל חברתי ותיק, הציג גם הוא את חזונו הקודר: "במקום שלב לבייב ישלם לעובדים שלו אנחנו, המדינה, נשלם לו על כל עובד שיש לו בחינם. יהיו לו אסירים שהוא יוכל להעביד ולקבל תמורת כל אחד מהם 47 דולר ליום. את התסריטים לא צריך לדמיין, בארה"ב נותנים להם פחות אוכל ושירותים רפואיים ומוכרים להם את זה בהרבה מאוד כסף".

יואל מרשק, מרכז אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, חושש מהפרטת בתי הכלא גם מן ההיבטים ההומניטריים. "אם בתי הכלא יופרטו זה יהיה גרוע בהרבה (מן ההפרטה בקיבוצים -נ.ו). הם יהיו אלה שיקבעו את העונשים, הם ישפטו ויאריכו את השהייה בכלא ויקבעו את כמות המזון. בהתחלה הם יעמדו בתנאים של חוזה, לאט לאט הם ישתלטו על המערכת כולה". מתנגדים אחרים, בהם עו"ד עופר סיטבון, טענו כי מדובר בפגיעה בריבונות המדינה, ובאוכלוסיות החלשות. "מדובר בחציית קו אדום. זוהי פגיעה בסמל של ריבונות, ופגיעה באוכלוסיה שהיא אולי הכי חלשה בחברה, ואין לה קול או לובי. ברגע שהמדינה מתפרקת מהאחריות שלה, היא בעצם מוותרת על הריבונות שלה".

לדבריו, "החוק עצמו עבר באופן די מזורז והעתירה היא נגד החוקתיות של החוק. אני מקווה מאוד שבית המשפט ביום ראשון ישים גבולות מאוד ברורים להפרטה ויבטל אותה. מספר השופטים בדיון הורחב לתשעה וזה מעורר בנו מעט תקווה ומראה כי בית המשפט מודע לרצינות הסוגיה".