ישראלית בבירת לבנון: כשהגעתי לביירות כשליחת העיתון "או-גלובו" הברזילאי הופתעתי - הייתי בטוחה שאראה את צלקות המלחמה כבר בשדה התעופה הבינלאומי של העיר. אולם, שדה התעופה ששופץ נראה מודרני וחדיש. רק כשנכנסים לעיר אפשר להבחין כי בירת לבנון, פעם "הפנינה של המזרח התיכון", היא עיר מצולקת ופגועה, חוששת מההווה ומלאת אי ודאות לגבי העתיד.
העיר שוממת והתיירים עדיין לא מגיעים. רבים מתושביה חוששים לצאת לבלות במועדונים, בבתי הקפה ובמסעדות מחשש לפיגועים. בחודשים האחרונים התפוצצו שלוש מכוניות תופת. שלושה מרחבי הפרלמנט מטעם הקואליציה נרצחו.
האצבע המאשימה מופנית לעבר חיזבאללה וסוריה המנסות להפיל את ראש הממשלה, פואד סניורה.
המתח ניכר היטב ברחובות העיר. בעקבות החשש הכבד מפיגועים נוספים נפרס צבא לבנון ברוב רחבי ביירות. מחסומים הוצבו גם בשכונות היוקרה.
הצעירים בבירת לבנון מנסים להתגבר על הפחד. מכיוון שרוב הפאבים במרכז הבילויים של העיר שוממים, מצאו בעלי מקומות הבילוי חלופה - "הטרנד החדש הוא מסיבות על גגות ופאבים הנמצאים בבניינים מסחריים", מספרת הסטודנטית דליה.
צעירה נוספת אומרת כי המצב כיום קשה יותר מזה שהיה במלחמה: "במלחמה נגד חיזבאללה לא היינו במצב כל-כך עלוב. אני מרגישה שהיום חשוב יותר לאנשים להיות שיעים, סונים, מרונים, אנטי סוריה, בעד סוריה - מאשר להיות פשוט לבנונים. כאן הבעיה שלנו. הפחד קיים, אבל אנחנו נמצא פתרונות להמשיך לבלות. אין כמו חיי הלילה בביירות".
לעומת המתרחש בדרום המדינה, בארץ חיזבאללה,
קשה למצוא בביירות כרזות של מזכ"ל התנועה, חסן נסראללה. לעומת זאת, את תמונות של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי,
ובנו סעד אפשר לראות כמעט בכל מקום. המנהיג שנרצח לפני כשנתיים וחצי נחשב לסמל החידוש וההתקדמות במדינה.
- ביום ראשון - כתבה שלישית בסדרה: הצצה ראשונה לרובע א-דאחייה, מעוז החיזבאללה בביירות.
