לא סניף של צה"ל
תוכנית צה"ל החדשה למאבק בהשתמטות היא חוצפה, בדיוק כמו הדרישה לממן לחיילים לימודים על חשבוננו
עברה שנה, והצבא שוב מחלק הוראות לממשלה ולכנסת. בפעם שעברה היה לצבא דחוף מאוד לצאת למלחמה בלבנון. התוצאות ידועות: 1,500 הרוגים (משני הצדדים), מאות אלפי פליטים, תשתית פיזית וכלכלית הרוסה במדינה אחת ותשתית חברתית ופוליטית הרוסה במדינה אחרת – אבל הממשלה והכנסת בחרו לציית לצבא ולא לחשוב על ההשלכות, וזה מה שקיבלנו.
אבל אם בפעם שעברה הצבא לפחות חילק הוראות בתחום המקצועי שלו, הפעם הוא החליט להתערב גם בענייניהם של משרדי החינוך והאוצר. אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש בצבא, השיק בתקשורת תוכנית חדשה של איסוף הלשנות על תלמידים ממנהלי בתי ספר, ובמהלך ההשקה נזף בממשלה ובכנסת על שהם לא עושים די להיאבק בהשתמטות, כדבריו.
יש משהו מגוחך בזה ששטרן – אדם שהודה בכנות בראיון רדיופוני שערך חיי האדם לא נמצא גבוה במיוחד בסולם הערכים שלו – מטיף מוסר וערכים לאחרים. אולי בקוד האתי של צה"ל לא טרחו לתת לחיי אדם מי יודע מה רייטינג, אבל החברה הישראלית עוד לא לגמרי הפכה לסניף של הצבא. מי שרוצה לחיות בחברה שבה חיי האדם הם ערך משני בחשיבותו – שיקום.
יש גם משהו מגוחך בזה ששטרן וחבריו בהנהלת הצבא דורשים מאחרים שיעשו את מה שהם לא רוצים לעשות בעצמם. לצבא יש את מאגר המידע האינטימי ביותר, המפורט ביותר, והפרוץ ביותר על כמעט כל אזרח במדינה הזו, אבל הוא דורש מעובדי משרד החינוך שיבלשו אחר הנוער. יש לצבא נציגים במדים (מד"נים) בכל בתי הספר התיכונים (דבר שאין לו אח ורע במדינות דמוקרטיות), אבל הוא רוצה מידע מהמנהלים. לצבא יש כסף בלי הגבלה, אבל הוא דורש שמשרדים אחרים יקציבו כסף לתת בונוסים לחיילים.
ובאמת – שטרן מציע שיפטרו חיילים משכר לימוד באוניברסיטאות, וזה על חשבון תקציב ההשכלה הגבוהה המדמם. לעומת זאת, בצבא עצמו עשרות מיליארדי שקלים בשנה מיועדים למשכורות, פנסיות, תנאים, הטבות, מכוניות פאר, תחרויות יוקרה בין יחידות. רובו הגדול של הסכום מיועד לקצונה הבכירה אשר על מסך הפלזמה.
אז למה, האלוף שטרן, שלא תוותרו, אתה וחבריך, על מכונית הפאר, על הפנסיה בגיל ארבעים, ועל כמה אחוזים מהמשכורת לטובת העניין שאתה מטיף לגביו? הרי הסכום הזה לבדו יספיק לשלם שכר מינימום, ואפילו קצת יותר, לכל חיילי הצבא.
האמת היא שברור למה הצבא מתעקש שדווקא גורמים אחרים, ולא הוא עצמו, יעשו את כל הדברים הללו, וזה לא רק עניין של כסף. זה גם עניין של כוח ושלטון. הצבא רוצה להמשיך לקבוע מי שווים ומי שווים יותר במדינה הזו. הצבא רוצה שהסיווג לפי "קבוצות איכות" שבו מסווגות לשכות הגיוס את כלל הנוער במדינה יקבע את עתידם של הנערים לשבט או לחסד. הצבא רוצה שקציניו הבכירים ואנשי שלומם ימשיכו לנהל את המדינה בכל התחומים. הצבא רוצה להמשיך להכתיב לכולנו את סדר היום הערכי, הפוליטי והכלכלי הנוח לו, ולכפות עלינו מלחמות כפי שעשה בקיץ שעבר.
הכותב הוא פעיל בפרופיל חדש – התנועה לאזרוח החברה בישראל
