הידרופוביה - איך לטפל בחרדה ממים
גם בשיא הקיץ, יש שיעדיפו לא להתקרב לים או לבריכה: הידרופובים - אנשים הסובלים מחרדה קיצונית מפני מים. ההידרותרפיסטית אילנה לם מציעה איך להתמודד ולטפל, במיוחד בילדים
שמש, כידוע, לא חסרה אצלנו, ולפיכך גם הבילוי בים ובבריכה הוא עניין שבשגרה. ובכל זאת, גם בינינו מסתובבים לא מעטים (ולאו דווקא ירושלמים) שמעדיפים ליהנות מהמים מבחוץ. קצת כמו תינוקות בני־יומם שמוכנסים לאמבטיה לראשונה בחייהם ופורצים בצווחות קורעות לב, כך גם חלק מאיתנו - גדולים כקטנים - נרתעים מהמים. קוראים לזה הידרופוביה - חרדת מים.

 

ההידרופוביה יכולה להיווצר בעקבות טראומת ילדות (מדריך השחייה שזרק אותי למים בגיל חמש, למשל, בלי שום הכנה מוקדמת‭,(‬ אך היא נמשכת גם לאורך חייו הבוגרים של האדם החרד. כדרכן של פוביות היא ממוקדת מאוד, והדרך המקובלת לשלוט בה היא פשוט הימנעות. חרד המים חווה פחד גדול מפניהם, פחד לא הגיוני, חוסר ביטחון קיצוני בכל הקשור לשהייה במים, וכדי להיות רגוע - הוא מעדיף להתרחק מהם לחלוטין במקרים הקיצוניים, ולהיות בתוכם, אבל בשליטה ועם הראש מחוץ למים, במקרים הקלים יותר.


הידרופוביה מאופיינת בין השאר בפחד מאובדן שליטה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

אילנה לם, הידרותרפיסטית, מטפלת בחרדת מים ומנהלת מרכז ללימודי שחייה בקאנטרי "דקל" התל־אביבי, מסבירה כי בין מאפייני ההידרופובים ניתן למצוא פחד מאובדן שליטה, פחד ממוות בטביעה, תחושת מחנק מתחת למים, דריכות ונוקשות של הגוף, מבוכה ובושה, פסימיות ותלות גדולה במעקה הבריכה, במצופים וכדומה.

 

לם פיתחה שיטה מיוחדת להתגברות על הידרופוביה, והיא מיישמת אותה זה 20 שנה במרכז שבניהולה, ובימים אלה גם כותבת עליה ספר. הידרופוביה אצל ילדים, היא אומרת, יכולה להיווצר בנסיבות שונות:

 

‭.1‬ חוויה מבעיתה של כמעט טביעה בים או בבריכה בגיל צעיר, ללא "חוויה מתקנת".

 

2.‬ מדריך שחייה, אבא או דוד ש"זרק" את הילד למים וגרם לו לבהלה, לבליעת מים או לתחושת מחנק - חוויה שעלולה להשאיר עקבות שליליים לגבי התקרבות למים או לגבי קשר עם מדריך שחייה כלשהו.

 

‭.3‬ חוויה של מחנק ממים בעת השהייה באמבטיה או בשעת חפיפת שיער בגיל צעיר.

 

‭.4‬ ילדים עם דימוי עצמי וחברתי נמוך, המועדים יותר לפתח חרדות מסוגים שונים.

 

‭.5‬ הורים דאגנים במיוחד עלולים להעביר לילדיהם באופן לא־מודע פחד ממים.

 

"תהליך הריפוי מתבצע בשלושה שלבים - השלב הראשון כולל היכרות אישית עם המדריך ובניית יחסי אמון הדדיים, השלב השני כולל תרגילים במים הרדודים והעמוקים ולימוד טכניקות הסתגלות למים והגברת תחושת הביטחון בעת השהייה בהם, ובשלב השלישי לומדים חרדי המים איך להיות עצמאיים במים - לשחות ולהשתלב בלי להיתקל בשוחים אחרים, לשחות על הגב, להתנהל במים העמוקים וליישם את הידע והמיומנות גם בים‭."‬

 

ילדים הסובלים מחרדת־מים מפתחים חששות רבים משיעורי שחייה, ולכן חשוב להרגיע אותם מראש ולהבהיר להם שהמסגרת תומכת ונעימה. כך, למשל, חשוב להבהיר לילד שאמא תוכל להיות לידו, המדריך לא ייקח אותו למים העמוקים אם הוא חושש, ולא יאלצו אותו להכניס ראש למים או לבצע תרגילים שאינם נעימים לו.

 

"הורים לילדים עם חרדות מים מתקשים, לעיתים, לשכנע את הילד לבוא לביקור ראשוני בבריכה. במקרים כאלה אני מציעה להם לתאר לי את המקרה, ואז אני משוחחת ישירות עם הילד. אני מסבירה לו שהמדריך לא יכריח אותו להכניס ראש למים, לא יזרוק אותו למים ולא יעשה דבר ללא הסכמתו. אם המדריך לא ימצא חן בעיניו - נחליף אותו באחר. העיקר שיוכל להיווצר בין הילד למדריך קשר של אמון

 אמיתי. אני מסבירה גם שבכל רגע שהילד ירצה להפסיק את לימודי השחייה - הוא יוכל. ומי שרוצה בכך, ההורים שלו יכולים להיות לידו בבריכה בשיעור הראשון‭."‬

 

הניסיון מלמד, היא מספרת, כי ילדים שמתגברים על פחד ממים מתגברים ביתר קלות על פחדים נוספים. "הטיפול בשיטה שלי מבוסס על שני עקרונות - התקרבות איטית והדרגתית לגורם המפחיד, חשיפת הפוביה באופן ממשי ועימות ישיר עם הגירוי שמעורר את החרדה הקשה הזאת. כדי להפסיק לפחד ממים ולהתחיל לאהוב אותם - צריך להיות בתוכם. רק ככה אפשר ליהנות אחר־כך, רגועים ושלווים, מאחד הכיפים הכי גדולים במדינה החמה שלנו‭." ‬

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה הידרופוביה - איך לטפל בחרדה ממים
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נפש
    צילום: דלית שחם
    הידרוטרפיה. כי כיף לשחות
    צילום: דלית שחם
    ynet ספיישל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים