דו"ח: עלייה בשיעור מומים מולדים במערכת השתן ובלב
דו"ח משרד הבריאות מגלה: עלייה בשיעור מומי הלב המולדים ובשיעור מומי מערכת השתן אצל בנים. ההשערה היא שחשיפה לכימיקלים מסוימים יצרה את המצב החדש. החדשות הטובות: מגמת ירידה בשיעור מומי מערכת העצבים, בזכות השימוש הגובר בחומצה פולית. הסבולים העיקריים ממומים מולדים: ערבים, בדואים וחרדים
עומדות להרות? קחו חומצה פולית: דו"ח משרד הבריאות ממשיך להראות גם השנה כי נטילת החומצה הפולית הביאה לצניחה נוספת בשיעור מומי מערכת העצבים המולדים בקרב הילודים בישראל. בתוך כך, נצפתה עלייה בשיעור מומי הלב, ככל הנראה על רקע שיעור גבוה של סריקות אולטרסאונד בהריון, ועלייה בשיעור מומי מערכת השתן. אחת ההשערות לכך היא חשיפה לחומרים כימיקליים.
דו"ח משרד הבריאות מתייחס לשיעור הילודים עם מומים מולדים בשנת 2005, שהגיע לכ- 1.86% מכלל התינוקות. היקף הבעיה של מומים מולדים בישראל גדול, זאת למרות ההתקדמות באבחון הטרום לידתי. עיקר המומים נצפו באוכלוסיה הערבית הבדואית – עד פי 2 מאצל היהודים, ובמגזר החרדי, ככל הנראה על רקע העובדה שמגזרים אלה אינם מבצעים הפסקות הריון.
כאמור, הממצא המעודד בדו"ח הוא ירידה בשיעור המומים בתעלת השדרה בעקבות העלייה בשימוש בחומצה פולית אצל נשים לפני ההריון ובתחילתו. על פי סקר שערך משרד הבריאות, 39% מהנשים במגזר היהודי ו-26% מהנשים במגזר הערבי נטלו חומצה פולית לקראת ההריון ובתחילתו.
בד בבד, נצפתה עלייה הדרגתית בשיעור השכיחות של שני מומים: פגם במחיצה הבינחדרית בלב (VSD), על רקע שימוש מוגבר באבחון באמצעות אמצעי הדמייה כגון אולטרה-סאונד, ועלייה בשכיחות היפוספדיאס (פגם במוצא צינור השופכה העלול לגרום לדלקות חוזרות בדרכי שתן עד לצורך בניתוח תיקון). בהשוואה לשנת 2001, אז אובחנו 309 מקרים של היפוספדיאס, נמצאו בשנת 2005 סך של 434 מקרים של מום זה. המדובר בעליה של 40%. תופעה דומה נמצאה גם במדינות אחרות. אחד ההסברים המשוערים לתופעה זו הוא חשיפה הולכת וגוברת לחומרים כימיים הגורמים לשיבוש מערכות הורמונליות.
המוביל בלידות עם מומים: בי"ח רבין
שיעור המומים הגבוה ביותר נמצא בבתי החולים רבין (30.9%), סורוקה (29.2%), ושיבא (25.3%). ואילו שיעור המומים הנמוך בישראל אובחן בבתי החולים יוספטל (8.9%), לניאדו (7.2%) ופוריה (4.7%)."מזה עשרות שנים יש ירידה בפוריות הגבר בעולם המערבי ובגיל ההתבגרות המינית אצל נערות", אומר ל-ynet פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לבריאות האם והילד במשרד הבריאות, "ההשערה היא שהתהליכים הללו מושפעים על ידי אסטרוגנים, הורמוני מין נשיים במזון, בחומרי הדברה, בחומרים מתעשיית הפלסטיק וברעלנים אחרים. ייתכן שהמום במערכת השתן נגרם גם הוא על רקע חשיפה להם, צריך עוד מחקרים לאיתור הסיבות לתופעה".
"לרפואה המודרנית ידע וכלים לאיתור מראש, צמצום ומניעה של מומים מולדים", אומר פרופ' אמיתי, "המצב בתחום המומים המולדים בישראל מחייב הרחבת היענות הציבור לפעולות מניעה של מומים באמצעות אבחון גנטי והרחבת השימוש בחומצה פולית לנשים בגיל הפוריות. בנוסף, העשרת הקמח בחומצה פולית צפוי לגרום להפחתה נוספת בסיכון למומים מולדים פתוחים בתעלת השדרה".
מומים מולדים. חשיפה לרעלנים?
צילום: איי אף פי
מומלצים
