די לייבוש!

השרב בחוץ והשרב גם בפנים, במסך הטלוויזיה שלנו. כמו במסלול מכשולים מאובק מעבירים אותנו הערוצים בין שעשועון מביך אחד למשנהו, בין פורמט משוכפל אחד לרעהו, בין עוד סדרת דרמה שחופרת ברגשות לחברתה. הימים חולפים והמסקנה אחת - אין מה לראות בטלוויזיה.

אנחנו יושבים אל מול המרקע, נאלצים להסתפק בתוצרים מעבר לים וחושבים לעצמנו - האם רק הגויים יודעים לעשות טלוויזיה טובה? הייתכן שהצבר עדיין לא פיצח את הנוסחה הנכונה לעשייה טלוויזיונית קלילה, חדה ולא משועתקת? עד מתי נאלץ להסתפק בפנינים נדירות כמו "הכל דבש" או "הבורר"?

עד מתי? עד הרגע. נקום ונעשה מעשה. טובי המוחות (נו טוב, רק מוחות, אבל גם זה משהו שחסר בטלוויזיה) התקבצו יחדיו לפיתוח פורמטים שיעירו את המסך, יפקחו לכם את העיניים בתדהמה ויגרמו לכם להצטער שעדיין אין לכם דיוידי שיודע להקליט. משעשועון נקמני במיוחד דרך ערוץ הסטלן ועד סדרת אימה ירושלמית. קבלו את עשר התוכניות שהיינו רוצים לראות על המסך.

1. אימה: דם כתום

עם השמועות על חזרתה של סדרת המופת "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" ורף הרגישות שהולך ומתקהה, מתעורר הצורך בסדרת אימה. כזו שמתבססת על מקורות ארצישראליים אך מפחידה במידה. כזו שלוקחת דימוי תמים ותהפוך לכם את הבטן בעיבודו החדש. מה מתאים יותר מסדרת הנוער המיתולוגית "ג'ינג'י"?

אודי שחר, הנער התמים המוכר לכולם בשם ג'ינג'י, התפרסם בזכות הרפתקאותיו ברחובות ירושלים. בסדרת האימה נחשף פרצופו האמיתי. האופי האדמוני שלו והתפרצויות הזעם הופכות מנסבלות לקטלניות. על פניו מדובר בנער תמים ומנהיג חבורה, אך מתחת לפני השטח מסתתרת הפרעת אישיות פסיכוטית וסיכוזפרנית. ג'ינג'י מוביל את חבריו לפתרון תעלומות ופשעים שהוא בעצמו אחראי להם. חיי כולם נתונים בסכנה ובכל פרק דמות אחרת מוצאת את מותה האכזרי.

אודי שחר נוקם בדרך חסרת רחמים על כל השנים בהן כינו אותו חלודה, ופרקים כמו "לאן נעלם י-ע-קו-ב תירס חם?", "מי מפחד מבתי-קברות?" ו"ג'ינג'י אחד יותר מדי" מקבלים אופי מצמרר במיוחד. (אור אלתרמן)

2. ערוץ הסטלן

למרות הגישה המחמירה של הרשות השנייה ודרישות המכרז, עדיין יש פלח אוכלוסייה אחד בולט שלא זוכה לייצוג בלוח השידורים. אפשר למצוא אותם בכל מקום, הם לא כל כך מסתדרים טוב עם בירוקרטיה, אבל היתה להם פעם מפלגה. אנחנו מדברים על האזרחים שצורכים את תוכניות הבוקר שלהם בצהריים. אזרחים ששמחים לגלות בכל פעם מחדש שבארץ משדרים בצבע. כן, אנחנו מתכוונים אליכם, חבורה של סטלנים.

ריקי גל רוקדים עם כוכבים (צילום: מאיר פרטוש)

במיוחד בשבילכם יושק ערוץ הסטלן. ערוץ שלם, שהמספר שלו על הממיר ישתנה כל הזמן, ואתם תצטרכו לנחש אותו. כבר כיף, נכון? השידורים יתחילו בשעות הצהריים, מתישהו. ההפקה לא מתחייבת לשעה מדוייקת. את יום השידורים תפתח באיזי תוכנית טבע עם צילומי חופים נבחרים בסיני. אחר כך יגיע אהרוני עם מאנצ'יס, תוכנית הבישול והחימום במיקרו, וריקי גל וברי סחרוף, שיעבירו בקטנה פינת יעוץ בנושא "המוזיקאי, מערכת המשפט ושירות בתי הסוהר".

פליקס חלפון ינחה פאנל שישלב עדכונים לוהטים מתחום הספורט, כולל תוצאות סופיות של הבדיקות של מראדונה. אחר כך עוד שעתיים של צבעים מתחלפים, בערב גונן שגב, שיתן סקירה של אירועי היום בפוליטיקה, ובלילה, ממש לפני שאתם מתמוטטים סופית, סרט קולנוע ישראלי בהשתתפות.. כולם, בעצם.

למחרת בצהריים מגיע הבנאדם מההפקה, ומשדר את אותה הקלטת שוב, כי אתם מכירים את הקטע הזה עם ההיסטוריה שחוזרת על עצמה? אז למה לחכות שתהפכו להיסטוריה?  (סמדר שילוני)

3. מהדורת חדשות עם גלעד כהנא

הימים ימי חיפושים אחרי מגיש שיתן קונטרה ליונית לוי. בזמנים כאלה הארץ זקוקה למנהיג חזק, אמיתי, שמתנהל מהמהות, שיודע לומר דברים נחרצים, כולל גסויות, ועדיין להשאיר את העם בתחושת אחדות. שבמקום כוס מים יעמוד מולו על השולחן ליטר בירה, והאנשים הקטנים באוזניה שלו יצעקו: "בירה לקונטרול! בירה לקונטרול!". מגיש שיהיה נמוך כמו המכנה הכי משותף, אבל יקח אותנו איתו למעלה, אל הגג, ממנו נוכל לרדת בבוא היום, כמו שהמליץ יגאל הורוביץ, או אולי לקפוץ. רבותיי, המהדורה המרכזית זקוקה לגלעד כהנא.

יונית לוי וגלעד כהנא. חזון אחרית הימים (עיבוד מחשב)

במהדורת החדשות (המרכזית!) שיגיש גלעד כהנא (סולן "ג'ירפות") ישב קהל אמיתי, כמו בתוכנית אירוח, ויהיו בה אורחים מוזיקליים שינגנו בלייב וישמחו את העם אחרי כל אייטם. בכל פעם לפני שהוא יוציא אותנו לפרסומות כהנא יגיד מה דעתו על תחתוניות עם כנפונים, על הקפיטליזם, הממשלה, על יגאל עמיר ומשה קצב, ויהיה לו אפקט של דיליי כשהוא מדבר. הטקסט בפרומפטר יהיה רק המלצה, אופציה, ואם החדשות יהיו ממש גרועות, הוא יאלתר. בעצם, שייאלתר כל הזמן.

ובסוף כל מהדורה הוא יעביר אצבע עדינה על החלק הפנימי של היד של יונית לוי, ויגיד לה שלמרות שהמהדורה היתה אולי לא קלה, זה בסדר, כי הכנרת התמלאה וזה מה שחשוב. ואז הוא יפנה אל המצלמה ויגיד שמחר נהיה פה שוב, אולי. אולי גם לא. ויום אחד הוא באמת לא יגיע, ואז נדע שהוא פרש, אחרי קדנציה קצרה שהבקיעה את כל טבלאות הרייטינג, כי סוף סוף גולדסטאר הציעו לו להיות הפרזנטור שלהם, תמורת אספקה בלתי מוגבלת של בירה לכל החיים. (סמדר שילוני)

4. ספורט: טריבונת העיתונות

בלילה, אחרי עוד ערב של שיטוט ובהייה במסך המשעמם של הקיץ, חלמתי על התוכנית האולטימטיבית. שתהיה מיזוג של איכות ושכונה. איכות, כי אנחנו רוצים להיות כמו באירופה וארה"ב. שכונה, כי בתוך עמנו ואזורנו אנחנו חיים.

בחלומי אני רואה את התוכנית "טריבונת העיתונות". מיזוג בלתי אפשרי של "בטריבונה עם אבי רצון", ו"יציע העיתונות" עם רון קופמן ושלמה שרף. ואני לא מנסה לרמוז אפילו מי כאן השכונה ומי כאן האיכותי, כי זה ממש לא ברור. הפורמט ברור. צעקות, שוק ים תיכוני של החלפת דיעות, על ענייני היום. כל אחד מהצועקים מנסה לקדם את האג'נדה שלו, ולשמור על מקורביו.

קופמן צורח על רצון, רצון צורח על שלמה שרף, כשברקע דני נוימן מנסה להסביר מה זה 4-4-2 ואיך בית"ר הפסידה לקופנהאגן. והדובדבן שעל הקצפת - פינה קבועה של אלון מזרחי "דעת יחיד". מי כמו האווירון ישמור ש"לא יעבדו עלינו". (עודד שלו)

5. שעשועון: סוגרים חשבון!

על מי מאיתנו לא עבדו? את מי מאיתנו לא השפילו בפומבי? הגיע הזמן לנקום! ב"סוגרים חשבון" יבוא מחפש הנקמה לאולפן ויספר לצופים מה עשו לו. אפשר גם לשחזר א-לה "כלבוטק". צוות התוכנית ייחפש וגם יימצא את האחראי ויחזיר לו מנה אחת אפיים. לאחר מכן מפגישים בין שני הצדדים ועושים סולחה.

דוגמה: לתוכנית מגיע ילד כאפות לשעבר שהיה מושא ההתעללות של מלכת הכיתה. היא כמובן גדלה להיות שחקנית כושלת. בתירוץ כי אבי נשר רוצה לבחון אותה לסרט חדש, היא מגיעה לאודישן משפיל במיוחד. אחר-כך אפשר לשדר את זה בחדשות ערוץ 2. ככה סוגרים חשבון. (קרן נתנזון)

6. כוכב נולד אול סטאר

הראל והראל בקרב חוזר, יהודה סעדו מועמד להדחה מול שירי מימון, מרים טוקאן ומאיה רוטמן שרות דואט של בוב דילן ושי גבסו מבקש את מהצופים בבית שייתנו לו להישאר עוד שלב. אלה רק חלק מהמראות להם נזכה במסגרת עונת הכוכבים של "כוכב נולד".

"כוכב נולד אולסטאר" היא כל מה ש"כוכב נולד" ואנחנו צריכים: זריקת ריענון לתחרות הזקנה הזאת, שגם תזרים פרץ של נוסטלגיה לחיינו, וגם תהפוך את התחרות לאימתנית יותר, כזו שתיערך בין מתמודדים מוכשרים יותר, שכולנו קשורים אליהם רגשית בעבותות של אסמסים קודמים.

טייב וסקעת. ראש בראש (צילום: ענת מוסברג)

בארה"ב עונת "אולסטאר" כזאת היא עונת ספיישל מקובלת מאוד. ב"הישרדות" עשו את זה וב"מירוץ למיליון" גם. אז למה לא ב"כוכב נולד"? תארו לעצמכם את נינט עומדת על הבמה ומחכה לאסמסים שלכם, כשג'קו לצידה צועק: "אני מת על המדינה הזאת", ויהודה לוי יעשה לכם "וי" מהקהל. כל הטוב הזה ועוד קצת: חישבו, "כוכב נולד אולסטאר" גם יסלול את הדרך ל"רוקדים עם כוכבים - עם משתתפי 'כוכב נולד' לדורותיהם". (מירב קריסטל)

7. נוער: מועצה מקומית סביון

לאן נעלמו סדרות הפאן? אם פעם היו לנו את "עניין של זמן" ו-"חלומות נעורים", המקבילות הישראליות ל"דגראסי", "בברלי הילס 90210" ודומיהן, היום יש לנו את "השמינייה", "ראש גדול" ו"הנפילים" בהן מככבים בני נוער בעלי כוחות על טבעיים מעיקים או סתם מוח גדול במיוחד.

"ביט 69". ההשראה (צילום: אלעד ברנגה)

עם כל הכבוד שיש לנו לבני הנוער, והוא לא רב, מן הידועות היא שאיכות הסביבה, פתרון תעלומות והצלת העולם לא ממש עומדים בראש מעייניהם. תנו להם, וגם לנו, הורמונים עצורים, מסיבות חוף ומוזיקה לפנים. "מועצה מקומית סביון", המבוססת על סיפורה האמיתי של להקת ביט 69, מציגה את חייהם של שלושה חברים, בני 15, החיים בסביון וחברים בלהקת פאנק רוק מצליחה.

הסדרה מתמקדת בחייהם כבני נוער באחד היישובים העשירים בארץ, וההתמודדויות שלהם עם דילמות כמו איך חיים בבית בלי בריכה, האם כדאי או לא כדאי להגיד שיש לך חברה בטלוויזיה, מה עושים עם המעריצות, האם זה מוקדם מדי להתחיל לשתות אלכוהול ואיך משכנעים את ההורים לתת לך להופיע יום לפני מבחן.

בניגוד לסדרות אליהן הורגלנו, זוהי סדרת נעורים קייצית, קלילה ושופעת מוזיקה. הדיאלוגים שנונים ומצחיקים, הדרמות לא כבדות מדי אך בעלות משמעות, והמראה הכללי משדר רוח נעורים, אהבות ראשונות והתלבטויות בין אסור למותר. (אור אלתרמן)

8. דרמה: יזראל ספלנדור

"רישומון", הקומיקס הבאמת מקסים של אילנה זפרן, שמופיע ב"עכבר העיר" - לאחר שיצא קודם גם בספר מוצלח, "סיפור ורוד", שתיאר את תולדות הקהילה ההומולסבית בישראל, הוא באמת אחד הדברים הכי חמודים שיש כרגע בשוק. זפרן מתארת את חייה עם זוגתה לצד החתולים שלהן, חיים שמורכבים מהרבה רגעים פשוטים (וגם קשים - בפרק האחרון הקטינו לחתולים את מנת הטונה!), לא תמיד יפים ובכלל לא נוצצים, אבל מלאי קסם ופיוט. קסם ופיוט הם לא משהו שיושב טוב בטלוויזיה שלנו, אבל מי יודע, לפעמים יש נסים.

מתוך "סיפור ורוד" של אילנה זפרן. מהמוצדקים שבסביבה

רוב הסיכויים שבטח נקבל גרסה חיוורת של "ישנן בנות" נטולת סקס, כי נשיקה בין שתי נשים זה הדבר הכי נועז שאפשר להעלות על הדעת בישראל, אבל זפרן מציעה בכלל משהו אחר: "רישומון" הוא קודם כל מסע של יוצר לעבר הדמות שלו עצמו, והוא נשקף אלינו באלף צורות וגוונים, עד שלא ברור איפה המציאות ואיפה החלום.

ב"אמריקן ספלנדור" הצליחו להפוך את החיים האפורים של הארווי פיקאר ליצירה רבת יופי ולהגיד משהו על האופן שבו אנחנו מעבדים את עצמנו. "רישומון" צריכה להיות אותו דבר. זה מגיע לה. אם נועה פניני תהיה בתפקיד הראשי, רוב הסיכויים שגם "קשת" יקנו את זה. לכו על זה. (שחר מגן)

9. ערוץ  שנות התשעים

דמיינו לעצמכם ערוץ אחד שירכז את כל הסדרות המשובחות מהניינטיז. עם יד הלב, האם לא תעבירו מולו לילות שלמים? האם לא תפנו אליו לגאולה כשאין שום דבר רלוונטי אחר לצפות בו? 

פג ואל בנדי. אין דבר כזה יותר מדי שידורים חוזרים

הערוץ צריך לכלול את הסדרות הפופולריות ביותר של העשור כמו: "סיינפלד", "בוורלי הילס 90210", "מלרוז פלייס", "חברים", "שולחן לחמישה", "משתגעים מאהבה", "פרייז'ר", "רוזאן", "הנסיך המדליק מבל-אייר", "שפץ ביתך", "משפחת סימפסון" והטובה מכולן - "נשואים פלוס".

אבל את כל אלה כבר ראינו מאות פעמים, ובכדי להימנע מרוטציה בלתי נסבלת של שידורים חוזרים, נשבץ בערוץ גם סדרות שאולי היו פחות פופולריות, אבל השאירו חותם בליבם של הצופים. למשל "פרקר לואיס" המבריקה, "הצלצול הגואל", שם התגלתה לראשונה טיפני אמבר-טיסון, "אבא המפקד", "הכדור חוזר לקופר", "ג'ון היקר", "My Two Dads" (פול רייזר המטופש בגדולתו), "המאמן", "קרובים רחוקים מאוד" (שהתחילה בשנות השמונים), "אריזה משפחתית" (מי לא אוהב את סטיב ארקל?), "מחוץ לחוק" המגוחכת אך הממכרת, ולסיום קבלו את "The Commish" או בעברית "איש משטרה" - הסדרה שהגיע למסך הטלוויזיה ב-91', והוציאה החוצה את מייקל צ'יקליס בגדולתו הרבה לפני שהיה "המגן".

ומאחר שבכל זאת מדובר באחד העשורים המוזיקליים המשובחים ביותר, אם לא הכי משובח, נשלב גם את MTV בעניין. קליפים של גראנג', פופ, ראפ והיפ-הופ, הכל הולך. וכמובן, התוכניות המוזיקליות המעולות והחלוציות שנוצרו בערוץ: "Yo! MTV Raps" ו-"Headbangers Ball", כמו גם "ביוויס ובטהד", "דריה", "The Head" (סדרת אנימציה אפלה ומהפנטת) וחלוצת הריאליטי "The Real World".  (אור ברנע)

10. שעשועון לייט-נייט: יצאת הומו

תגידו, לא נמאס לכם מאחד נגד מאה? יש לכם עוד כוח לשאלות בסגנון עדות איך קראו לאשתו של בן גוריון? "יצאת הומו", השעשועון הכי לא פוליטקלי קורקט על המסך, יציב את משתתפיו בפני דילמה לא פשוטה: זכייה בסכום כסף רציני בכיס תמורת תדמית סיסית.

הקונספט: שלושה סטרייטים מתחרים על סכום דמיוני שהדרך אליו רצופה שאלות ומשימות גאות שרק לנשנשים מובהקים יש סיכוי לצלוח. בדרך למרשרשים יאותגרו המתמודדים עם קושיות כמו מי זכה באירוויזיון 71', מי זה בריאן קיני ואיזה בית קפה נקרא על שם אשתו של רודן, וישוגרו למשימות שיכללו ביקור במסיבת גייז, היטמעות במצעד הגאווה ויציאה מהארון בפני חבר קרוב.

השופטים (מיקי בוגנים ואביעד קיסוס) יעניקו ניקוד לפי רמת הכנות, האמינות והרצינות שבהן בוצעו המשימות. מנחה: פיני גרשון.

© כל הזכויות שמורות לכותבי ynet