למה ביטול שירותי הפרימיום של מכבי והכללית לטובתנו
בשם השיוויוניות, משבח ד"ר יחיאל בר אילן את ההחלטה לבטל את הכיסוי לתרופות שאינן בסל בביטוחי הפרימיום של מכבי והכללית. יצירת שירותי פרימיום, הוא טוען, תפגע בשירות הבסיס, כדי למשוך יותר אנשים להצטרף לשירות היקר יותר
במהלך המאה ה-19 היו קרונות המחלקה השלישית ברכבות הצרפתיות ללא גג. הנוסעים היו חשופים לגשם, לרוח, לשלג ולשמש. התקנת גגות הייתה משפרת את השירות לנוסעים באופן משמעותי, ובעלות זעומה לחברת הרכבות.
מדוע הדבר לא נעשה? לו היו לקרונות המחלקה השלישית גג, לא היה לנוסעים רבים המניע לקנות את הכרטיסים היקרים יותר של המחלקה השנייה. חברת הרכבות דאגה כל העת לשמור על פער משמעותי בתנאים בין המחלקה השנייה לשלישית, וזאת במטרה לגרום לנוסעים לרכוש את הכרטיסים היקרים יותר אותם יוכלו להרשות לעצמם.
לחברות מסחריות תמיד זול יותר לשמור על רמת שירות נמוכה, עם פערים בין הנמוך ביותר לנמוך פחות, מאשר לשדרג את השירות כולו.
כשנוצר שירות משודרג, השירות הבסיסי נפגע
תופעה זו מוכרת לנו גם כיום, מהתנאים המוצעים לנוסעים במחלקת תיירים, או מתמחור של תוכנות מחשב. יצרנים כמו מיקרוסופט ואפל משווקים תוכנות בגרסאות בסיסיות של מוצריהם על מנת לעודד לקוחות לשלם יותר עבור גרסאות הפרימיום.
מסיבה זו צודק משרד האוצר בהתנגדותו להכללת תרופות שמחוץ לסל הבריאות בביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים. מובן מאליו שאין כל התנגדות
יש להתנגד בתוקף לשילוב של שירותי בסיס ושירותים בתשלום (שר"פ, למשל) בכל מערכת הבריאות הצבורית, ובעצם בכל שירות צבורי חיוני כגון חינוך, צבא ומשטרה. כי ברגע ששכונה מסויימת זוכה לסיורים משטרתיים מוגברים בתשלום, פסו הסיכויים לתיגבורם של פטרולי המשטרה בשכונות שאינן משלמות.
אמנם החוק אינו מחייב את קופות החולים לספק תרופות שאינן בסל, אך לעתים קרובות קופות החולים עושות כן. לעתים משיקולים אנושיים, ולעתים גם משיקולים מסחריים, כחלק מהתחרות בין קופות החולים על לבו של המבוטח הישראלי.
ברגע בו יוכלו קופות החולים למכור שירותים בתשלום (מכירתה של פוליסת ביטוח לתרופה היא דרך עקיפה למכירתה של התרופה), אין כל סיכוי ששירותים אלו יינתנו כחלק ממסגרת השירות הבסיסי.
אסור לשירות הציבורי ליצור שני מעמדות
נכונים הדברים לגבי השר"פ כולו. ברגע שנוצר מסלול שירות פרטי בתוך המסגרת הצבורית, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהנהלת השירות הציבורי תקפיד על פער שירות בין החולה שמשלם לחולה שלא משלם. פער זה חורג,
בעיות אלו תעמודנה בעינן גם אם תרופות שמחוץ לסל ימומנו מכספם הפרטי של החולים או על ידי פוליסות ביטוח פרטיות. אך השירות הציבורי יהיה חופשי מהלחץ הכלכלי להרע (או לא לשפר) את השירות הבסיסי במטרה לדחוף חולים אל השירות בתשלום.
במצב כיום, כשקיימת אלטרנטיבה ציבורית בדמות שירותי הפרימיום של הקופות, המדינה יכולה להתנער ביתר קלות מאחריותה להגדלתו של סל הבריאות, שכן קובעי המדיניות יודעים כי תרופות שלא ייכללו בסל, ייכללו באחד
הביטוחים המשלימים. באופן כזה יועלה מס הבריאות באופן עקיף (אף כי חלקו יועבר ישירות למבטחים פרטיים, שיהיו נתונים לרגולציה מחמירה פחות). ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל היא מהגבוהות בעולם, ויש לשבח את משרד האוצר על כך שהוא מנסה לעצור מגמה זאת.
אוהדי הספורט הישראלים שסבלו מיחסי הגומלין בין ערוץ 5 (ערוף הספורט הבסיסי) לערוץ 5+ (הערוץ בתשלום), ואת אוזלת ידה של הרגולציה על הטלוויזיה הצבורית כנגד זליגתו של תוכן בסיסי אל חבילת הפרימיום, ימליצו לנו בחום נגד יצירתן של "קופות חולים" ו"קופות חולים פלוס". ההשלכות של זליגת שירותי בריאות הינן חמורות בהרבה מהצורך לשלם עבור צפייה במשחקי כדורגל.
ד"ר יחיאל בר-אילן, רופא פנימי בבית-החולים "מאיר" ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב
לפנייה לכתב/ת 
