יום החייל הדרוזי: גאים לשרת את המולדת
בצה"ל מצדיעים היום ל-110 אלף בני העדה הדרוזית, ששולחים את ילדיהם לשרת בצבא. ראיד אסעד מבית ג'אן, שחמישה מבניו משרתים בצה"ל, גאה: "לא צריך לשאול מה המדינה נותנת, אלא מה נותנים למדינה"
"חובה לשרת את המולדת, וזו גאווה לעשות זאת. לא צריך לשאול מה המדינה נותנת, אלא מה נותנים למדינה. על זה גדלנו, ועל זה אני מחנך את ילדיי". על רקע תופעת ההשתמטות שתפסה כותרות לאחרונה, משפט זה - שנשמע אולי כציטוט מפי מקימי צבא הגנה לישראל - יצא דווקא מפיו של ריאד אסעד (55) מבית ג'אן. אסעד הוא אב לחמישה חיילים, ששירת בעצמו בשנות ה-70 בגדוד הדרוזי של צה"ל.
היום (א') מציינים בצה"ל את יום החייל הדרוזי, שלמעשה היה הצדעה ל-110 אלף בני העדה המתגוררים בכפרים בגליל ובאזור חיפה. הערב יתקיים בכרמיאל האירוע המרכזי לחיילי העדה הדרוזית, בו צפויים החיילים והמפקדים לשמוע מבכירי צה"ל ומנציגי הממשלה על קבלת צל"ש אלוף הפיקוד בעקבות פעילותם המוצלחת כגדוד סדיר במהלך מלחמת לבנון השנייה.
עבור משפחת אסעד, השירות בצה"ל בכלל, ובגדוד "חרב" בפרט, היא דרך חיים. האב: "הדרוזים ידועים בשלוש יסודות שיש להם עליונות: הדת, המולדת, וכבוד המשפחה. אנו גאים לשרת את המדינה בגדוד 'חרב'". בנו הבכור של אסעד, עסמאת (27), שירת בגדוד כחובש, ואליד (23) הוא סמ"פ בגדוד, ראפעת (21) החל כלוחם ב"חרב" ונמצא בשלהי שירותו, וחכמת (18) התגייס לפני כשבועיים לגדוד ונמצא בטירונות.
פרט לכך במשפחה שני בנים נוספים: פואד (24), איש קבע ביחידה אחרת בצה"ל, וג'מאל (16), תלמיד י"א שמחכה לגיוסו לגדוד "חרב" בתום לימודיו בתיכון.
בכור הבנים, עסמאת: "השירות בגדוד הוא התרומה שלי למדינה ואנחנו בני העדה עושים זאת באהבה עצומה". ואליד, סמ"פ בדרגת סגן, לא מסתיר את שביעות רצונו מהתודעה לה זוכה הגדוד: "עד עכשיו חשבו שאנחנו גדוד בינוני, אבל המלחמה האחרונה הוכיחה שאנחנו אחד הגדודים הטובים בצה"ל. החברות, האומץ, הרעות, הסיוע והדבקות במטרה, איחדה אותנו לכוח לוחם ואיכותי".
המערכה הקשה ביותר
האב, בעל תואר שני בעבודה סוציאלית, מביט בגאווה בילדיו ומנסה לראות את האור בקצה המנהרה: "המלחמה האחרונה הוכיחה שאין מנצח ואין מנוצח. מלחמה לא טובה וצריך לעשות הכל כדי למנוע אותה. יש לעשות הכל כדי להביא שלום, אבל כשמלחמה נכפית עליך, יש לעמוד בכבוד במשימה ולהגן על המדינה. החלום שלי הוא שהיחידה תהפוך למובחרת כמו כל סיירת בצה"ל, ובעתיד ילדיי ונכדיי ישרתו בגדוד השלום שיישב בגבול הצפון. המערכה הקשה ביותר היתה ותישאר זו שמתנהלת על השלום בנינו לבין השכנים".
על הטקס הצפוי הערב בכרמיאל אמר ואליד: "הצל"ש הגדול ביותר הוא שכל הבנים בגדוד שבו הביתה בשלום מהמלחמה", אומר ריאד. "הכבוד שלו אנו זוכים מהמדינה ומצה"ל, מוכיח כמה חשוב גדוד חרב".
ובנו, ואליד, סיכם: "אחוזי הגיוס עלו אחרי המלחמה והם מהגבוהים בצה"ל. העובדה שכל אחד מכיר את האח או החבר מהכפר, וביחד עוברים טירונות ומסלול ושירות אינטנסיבי, מסביר מדוע נחשב גדוד 'חרב' למוביל בצבא".
