בחנו עצמכם: האם אתם סובלים מחרדה חברתית?

"אני עוצרת אותך‭,"‬ אומרת כעבור ארבע דקות מנחת הקבוצה. "בין 1 ל־‭,100‬ כמה חששת בזמן ההרצאה‭,"?‬ היא שואלת. ‭,"50"‬ אומר א‭.'‬ "ועכשיו כמה אתה חושש‭,"?‬ היא שואלת. ‭,"20"‬ הוא עונה.

"חשבתי שלא סידרתי טוב את כל המילים, שהיו הפסקות בין המשפטים‭,"‬ הוא מוסיף אחרי כמה שניות.

המנחה פונה לקבוצה: "האם הרגשתם בחשש שלו? אתם יודעים על מה הוא מדבר‭."?‬

שתיקה.

א‭:'‬ "חשבתי שלא התכוננתי מספיק‭."‬

המנחה: "ואם אנשים יידעו שלא התכוננת, מה לדעתך הם יעשו‭."?‬

א‭:'‬ "הם יחשבו שאני מזלזל במטלות, שאני ילדותי‭."‬

המנחה: "איך אפשר לתקן את המחשבה‭."?‬

א‭:'‬ "בכל זאת הכנתי הרצאה כלשהי. ישבתי בספרייה הרבה זמן‭."‬

המנחה: "תעשה הפחתה‭."‬

א‭:'‬ "כן, אולי רק מישהי אחת בקהל חושבת שלא התכוננתי‭."‬

המנחה: "ומה דעתך עליה‭."?‬

א‭:'‬ "היא לא צריכה לתת לי ציון. אולי היא בכלל מקנאה בי‭."‬

הדיאלוג הזה מתקיים במסגרת מפגש של קבוצה טיפולית לאנשים שסובלים מחרדה חברתית. הקבוצה פועלת במסגרת היחידה הארצית לטיפול בחרדה חברתית במרכז לבריאות הנפש גהה, וזו הפעם הראשונה שעיתונאי נוכח במפגש שלה.

"להכניס עיתונאי לקבוצה של חרדה חברתית זה סוג של סתירה פנימית. המשתתפים מפחדים מכל אדם זר ועלולים להסתגר‭,"‬ אומר לי עידן, פסיכולוג קליני שמסייע בארגון קבוצות הטיפול בגהה. ואכן, עם כניסתי לכיתת הקבוצה משתררת שתיקה ארוכה. עובר זמן עד שהמשתתפים מעכלים את נוכחותי וממשיכים בפעילות. הביקור שלי במפגש הזה מאפשר הצצה נדירה לעולמם של האנשים שמפחדים מהימצאות עם אנשים זרים.

מתחילים עם סיפור ילדים

בשנים האחרונות חלה בעולם המערבי עלייה בשיעור האנשים שלוקים בחרדה חברתית. בארה"ב התופעה רווחת בקרב 4%-16% מכלל האוכלוסייה. ההערכה היא שקרוב לעשירית מהישראלים סובלים מתסמינים אופייניים לחרדה חברתית, אך רק מעטים מהם מגיעים לטיפול. הטיפול הקבוצתי בתופעה, שצובר לאחרונה תאוצה, עדיין לא נגיש לחלוטין לציבור, והתור לקבוצות מתארך מעל לשנה. רוב המבקשים להצטרף לקבוצות הטיפוליות הם סטודנטים או צעירים אחרי צבא. היום ממתינים לפתיחת קבוצות חדשות בגהה 70 אנשים.

הטיפול במסגרת הקבוצתית נעשה בשלבים. "המשימה הראשונה שניתנת למשתתפים כוללת הקראת סיפורי ילדים מול הקבוצה בעמידה‭,"‬ אומרת ד"ר צופי מרום, מפעילת הקבוצה ומומחית לחרדה חברתית. "זה תרגול קשה מאוד, כי המשתתפים מסמיקים, מזיעים, בוכים או לא מוכנים בכלל להקריא מחשש שייתקפו ברעד‭."‬

בהמשך מקדישה הקבוצה זמן לזיהוי הטכניקות שמפתחים נפגעי חרדה חברתית כדי ליצור חיץ בינם לבין הסביבה. "נפגעי חרדה חברתית נוטים, למשל, לשבת לבד, הרחק מאנשים אחרים, להשפיל מבט כשפונים אליהם, להרכיב משקפי שמש וללבוש בגדים כהים כדי להיות פחות בולטים, לכתוב הודעת אס.אם.אס במקום לטלפן, או לרדת עם הכלב בלילה מאוחר, אחרי שכל האנשים האחרים בשכונה כבר הלכו לישון‭,"‬ אומרת ד"ר מרום.

באחת הקבוצות, היא מספרת, השתתפה מזכירת קיבוץ שהצליחה בשיטות כאלה להימנע משיחות עם חברי הקיבוץ במשך שנים. מטופלת אחרת איפשרה לאמה לנהל את חייה כדי להימנע ממגע עם אנשים. מטופלת שלישית, עורכת דין במקצועה, הסתפקה בעבודה משרדית כדי לא להופיע בבית המשפט.

בשלב הבא עוברים המשתתפים בקבוצה לתרגול קוגניטיבי – זיהוי של מחשבות אוטומטיות ושינוין‭".‬אנחנו משתמשים במשחקי תפקידים, במתן נושאים להרצאות ובוויכוחים פומביים‭,"‬ אומרת ד"ר מרום. "חלק מהתרגילים מתבצעים כמשחקי סימולציה למצבי חיים, כמו שיחות בין מוכר לקונה, שאדם עם חרדה חברתית נוטה להימנע מהם‭."‬ במפגש שבו צפיתי תורגל ראיון עבודה בין מ‭,'‬ ששיחק מעביד מראיין, לבין נ‭,'‬ ששיחק מועמד לעבודה חדשה.

מ‭:'‬ "ספר לי קצת על עצמך. מה אתה עושה‭."?‬

נ‭,'‬ מביט אל הרצפה: " אני תוכניתן‭."‬

מ‭":'‬אתה יכול לפרט קצת יותר? איפה עבדת‭."?‬ שתיקה של שתי דקות.

נ‭:'‬ "אה, למדתי באוניברסיטה, פיתחתי תוכנה באינטרנט‭."‬

מ‭:'‬ "אילו תכונות יש לך שיוכלו לעזור לך להצליח בעבודה‭."?‬

נ‭:'‬ "אני רציני, יסודי ומסודר‭."‬

מ‭:'‬ "אתה יכול לחשוב על תכונה שתפריע לך בעבודה‭."?‬

נ‭:'‬ "לא‭."‬

ד"ר מרום פונה לנ‭:'‬ "הייתי רוצה שעכשיו אתה תשאל את המראיין שאלה כלשהי‭."‬

שתיקה של חמש דקות.

ד"ר מרום: "איזה דבר חשוב לשאול בראיון עבודה‭."?‬

השתיקה נמשכת.

ד"ר מרום: "אולי תשאל אותו על התנאים‭."?‬

נ' פונה למראיין: "מהם התנאים‭."?‬

מ‭:'‬ "ברמת העיקרון התנאים לא שונים מאשר בשאר החברות‭."‬

ד"ר מרום: "במצבים כמו ראיון עבודה אתם מפילים את עצמכם כשאתם נותנים למראיין להכתיב את הקצב. חשוב שתדגישו את מה שאתם רוצים להדגיש, שתצרו קשר עין עם המראיין, שתהיו משכנעים יותר".

חרדה חברתית יכולה להתבטא גם כשמדובר ביחסים בינאישיים. "לכל אחד מאיתנו יש את טווח החרדות שלו, שמשתנה בעוצמתו בהתאם למצב. יש כאלה שקשה להם יותר לדבר עם המנהל בעבודה, ויש כאלה שקשה להם לדבר עם בחורות‭,"‬ אומר כ‭,'‬ אחד המשתתפים בקבוצה. "יש אנשים שעברו חוויה טראומטית כשפנו למישהי בעבר, ומאז לא התחילו עם בחורה".

בגהה פועלות בכל רגע נתון שתי קבוצות במקביל, כל אחת נפגשת במשך חמישה חודשים וכוללת יותר מ־20 משתתפים. לדברי ד"ר מרום, מחקר שערכה מצא שהקבוצות הפחיתו את רמת החרדה של המשתתפים גם אחרי תקופת הטיפול. המחקר, שכלל 200 ממשתתפי הקבוצות, מצא ירידה משמעותית של 44% ברמת החרדה בתום הטיפול, וירידה נוספת ל־42% בבדיקה נוספת כעבור שנה. קרוב למחצית מהמטופלים בקבוצה השיגו שיפור משמעותי ברמת החרדה שלהם.

"לצערי, אין היום קבוצות משמעותיות לטיפול בבעיה במקומות אחרים‭,"‬ טוענת ד"ר מרום. לפני כארבע שנים נפתחה קבוצת טיפול לבני נוער עם חרדה חברתית במרכז הרפואי שניידר, אך היא נסגרה כעבור כ־20 מפגשים. קבוצות טיפוליות נוספות נפתחות לפרקים גם במרפאות קהילתיות אחרות, למשל בבית החולים איכילוב, ובתחילת אוקטובר תיפתח קבוצת תמיכה במרפאה לבריאות הנפש ברחובות.

קבוצתי מול אישי

החוקרים חלוקים ביניהם ביחס לשיטה היעי־ לה ביותר לטיפול בחרדה חברתית. מחקרים רבים טוענים בזכות הטיפול הקבוצתי. כך, למשל, מחקר שסיכם 30 מחקרים בתחום והתפרסם ביולי בכתב העת 'פסיכולוגיה רפואית' מצא יעילות בעיקר בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי כמו זה שמשמש בקבוצה בגהה, שמטרתו לשנות דפוסים מחשבתיים; חוקרים מבית החולים הנסיכה מרגרט בקנדה קבעו באפריל שלקבוצה יש ערך טיפולי מוסף; חוקרים מאוניברסיטת בוסטון חיזקו לפני שנה את העדויות על יעילות הטיפול הקבוצתי.

"הטיפולים שנמצאו מועילים נגד חרדה חברתית כוללים טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, טיפול תרופתי בתרופות נוגדות חרדה מקבוצת הפרוזאק או תרופות הרגעה כמו ואליום, קלונקס וקסנקס, או טיפול משולב של השניים‭,"‬ אומרת ד"ר מרום. "מגיעים אלינו הרבה אנשים שטופלו שנים בטיפול פסיכו־דינמי קלאסי וגילו שהוא לא הועיל להם‭."‬

אבל קיימת גם אסכולה הפוכה. פרופ' עדנה פואה מאוניברסיטת פנסילבניה טענה במאמר לפני שנה שטיפול אישי בחרדה חברתית יעיל יותר מזה הקבוצתי. חוקרים משבדיה קבעו לפני חצי שנה שטיפול אישי־קוגניטיבי בחרדה חברתית יעיל יותר מטיפול בקבוצה ומטיפול בתרופות. לפני חודשיים פירסמו חוקרים מברזיל מאמר שלפיו גם טיפול בשיטה פסיכו־דינמית יעיל נגד הבעיה.

בישראל, כמו בישראל, כושר האלתור מצא עוד סוג של פתרון: עזרה עצמית קבוצתית. התופעה צמחה בעקבות התורים הממושכים לקבוצות הטיפוליות במוסדות הרפואיים. המשתתפים בקבוצות האלה נפגשים אחת לשבוע ומתרגלים דיבור בחברה – בשיחות, בוויכוחים ובהרצאות – הכל כדי להתמודד עם החרדה החברתית המאיימת. שתי קבוצות כאלה כבר פועלות בארץ, האחת בתל אביב והשנייה בחיפה. המשתתפים מגיעים מקבוצות התמיכה בגהה או מפורומים באינטרנט. בכל מפגש מתכנסים בין שבעה לעשרה חברים, בני ‭.40-20‬

"למפגשים שלנו שני חלקים. בהתחלה אנחנו מבצעים תרגילי חימום: מספרים בדיחות, אימרות, עושים פנטומימה, שרים יחד. בהמשך אנחנו יוצרים דיבייטים (ויכוחים‭,(‬ עושים משחקי סימולציה ונותנים הרצאות‭,"‬ מספרת שני, בת 31 מחיפה. "יש מפגשים בנושאים מיוחדים, כמו על סרטים, על ספרים ועל מדינות בעולם. כל משתתף בקבוצה משמש גם מרצה ומקבל אפשרות להתבטא. בכל פעם שנוצרת שתיקה מעבירים את זכות הדיבור למישהו אחר‭." ‬

ל‭,'‬ עובד הייטק בן ‭,36‬ מארגן קבוצת תרגול בתל אביב‭".‬כשמגיעים לקבוצות, מגלים שהאנשים שסובלים מחרדה חברתית הם אנשים רגילים ביותר. אלה גם אנשים עדינים יותר מאלה שיוצא לך לפגוש בחיי היומיום‭,"‬ הוא אומר. מפגשי הקבוצה נערכים במשרד של עמותה ובבית פרטי, אך בתוכנית גם טיולים משותפים ופעילות להפחתת חרדה שתתקיים ברחובות העיר ובגניה. המפגשים כבר הולידו חברויות. "המטרה שלנו היא לא להכיר חברים חדשים, אלא לתרגל מיומנויות חברתיות‭,"‬ מספר ל‭,'‬ "אבל הקשרים נוצרים‭."‬

ההתגברות על החרדה החברתית יכולה לשנות את החיים. "יש הרבה אנשים שלא מודעים לב־ עיה ובונים סביבם חומה מגוננת ואורח חיים שלא דורש מהם להתמודד איתה‭,"‬ אומרת שני. "כשנכנסתי לקבוצה, לא יכולתי לדבר בכלל מול אנשים. אבל הטיפול מאוד עזר לי. לאט לאט מתחילים לבנות את היכולת לעמוד מול החברה. עכשיו, אחרי שגיליתי מה הפסדתי ולמדתי להתמודד עם הבעיה, הייתי רוצה להחליף את המקצוע. במקום לעבוד כמתכנתת מול מחשב אוכל אולי לעבוד ביחד עם אנשים".