כוכבים נולדים

שנות השבעים היו תור הזהב של הפסטיבלים למיניהם ובבת אחת הוצפנו בגל כישרונות צעירים שהעשירו את המוזיקה הישראלית. הפסטיבלים, וגם הלהקות הצבאיות, היו אז מה שהיום עושות תוכניות כמו "כוכב נולד", חממה ליוצרים צעירים שהגיעו מכל הארץ וזכו לחשיפה עצומה ולבמה מקצועית.

די אם נזכיר את יוני רכטר, מתי כספי, שלמה גרוניך, יהודית רביץ, שלום חנוך, דני סנדרסון, אפרים שמיר, שם טוב לוי, אלי מגן, זוהר לוי, קורין אלאל ומיקי גבריאלוב. ויש עוד רבים וכולם טובים.

אחרי ההתאוששות ממלחמת ההתשה נקלענו למלחמת יום הכיפורים. הטראומה הלאומית השתקפה גם בשירים. גם הכמיהה לשלום. רצינו לעשות אהבה. גם עכשיו, אחרי 30 שנה.

מצעד ה-60 הוא לא אנציקלופדיה למוזיקה, אלא התרפקות נעימה על 60 שנות זמר עברי. שרנו בלהט, שרנו בכאב, שרנו באהבה ובעיקר זכינו לאינספור להיטי נצח שמקומם בדפי ההיסטוריה וגם בתחנות הרדיו. העיתונאי שלומי לאופר ("ידיעות אחרונות") ואני ליקטנו עבורכם ועבור "רדיו חיפה" את השירים שנותרו מזוהים עם כל שנה ונשארו חלק מהפסקול הלאומי של כולנו.

1968 – מה אברך

מילים: רחל שפירא. לחן: יאיר רוזנבלום. ביצוע: להקת חיל-הים

סוף שנות השישים היה תור הזהב של הלהקות הצבאיות. לכל אלוף פיקוד הייתה להקה, לכל להקה היו את הכוכבים שלה ואת השלאגרים שלה, ולמרות שהתפקיד הרשמי היה לבדר את הלוחמים, גם הקהל האזרחי התענג על השירים וההעמדות.

אחד השירים המרגשים מאותה התקופה הוא "מה אברך" שבוצע על-ידי להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זוהר. זוהר, שהייתה אז סולנית להקת חיל-הים, זכתה להצלחה גדולה בעקבות השיר. שנה לאחר מכן כבר כבשה בקלות את תואר זמרת השנה ושיר השנה ואלבומיה היו מאוד פופולריים. קשה להתווכח עם קול מרטיט כמו שלה שנכנס ישר לבטן וגורם לך להתכווץ.

את השיר כתבה רחל שפירא לזכרו של חברה הטוב אלדד קרוק, בן קיבוץ שפיים שנפל במלחמת ששת הימים. יאיר רוזנבלום נפש אז בבית ההארחה של הקיבוץ ונתקל במקרה בחוברת שהוציאו לזכרו של אלדד ובשיר שכתבה שפירא, שהייתה אז בת 17. עוד באותו היום השיר הולחן והציבור הזדהה עם הביצוע המרגש והמצמרר.

עוד באותה התקופה: הלהיט הכי גדול של הלהקות הצבאיות הוא "מלכות החרמון" של להקת פיקוד צפון עם הסולן מוצי אביב, אילן ואילנית שרים את "כבר אחרי חצות" ועדנה גורן את הקלאסיקה "לפנות ערב". עד היום אפשר לשמוע את אות הפתיחה המפורסם ביום שישי ברשת ג'. נורית הירש ואהוד מנור כותבים את שירם הראשון יחד - "הבתים שנגמרו ליד הים", רן אלירן מבצע אותו וגם להיט נוסף מאותה השנה - "לך ירושלים".

1969 – עץ האלון

מילים: יהורם טהרלב. לחן: מוני אמריליו. ביצוע: יהורם גאון

כבר דיברנו על יהורם גאון אבל יש לי עוד הרבה מה להגיד. הוא היה חתיך, מצחיק, מרגש, גם שחקן, גם זמר, גם כוכב מדורי הרכילות של "העולם הזה", בקיצור, גבר החלומות של כל נערה. אני לא אשכח איך אפי נצר, שהיה אז המדריך המוזיקלי של חבורת הזמר "בית רוטשילד", לקח אותי לפגוש את יהורם בחזרה על השיר "בלדה לחובש" ופשוט רעדו לי הרגליים. לימים, כשהופענו יחד בחגיגות הארבעים למדינה עדיין הרגשתי משהו מאותה תחושה קסומה כשחלקנו במה והרגשתי לצדו שווה בין שווים. תענוג.

גאון. בימים ההם (צילום: סער יעקב, לע"מ)

בפסטיבל הזמר של 1969 יהורם זכה במקום השני. אל תתבאסו, הוא זכה גם במקום הראשון. ככה זה כשאתה כוכב. השיר הזוכה היה "בלדה לחובש", שנאסר להשמעה ברדיו כדי לא לפגוע במורל החיילים, אבל אין מי שלא בכה עם השיר הזה בכל פעם מחדש. השיר המפסיד היה להיט ענק "עץ האלון" והוא אחד האהובים עלי מהרפרטואר של יהורם.

עוד באותה התקופה: שיר הסולו הראשון של אילנית, "שיר בארבעה בתים", מוצג בפסטיבל הזמר, בגזרת הלהקות הצבאיות כולם שרים "קרנבל בנח"ל", "שירו של צנחן" ו"חורשת האקליפטוס", שלישיית השלושרים מוציאה שלאגר אחרי שלאגר כמו "צרות טובות", "גברת לוין" ו"האוהבים את האביב" וקול ישראל משיק את מצעד הפזמונים העברי הראשון ואת הפסגה כובשת רבקה זוהר עם "על כפיו יביא".

1970 – שיר לשלום

מילים: יעקב רוטבליט. לחן: יאיר רוזנבלום. ביצוע: להקת הנח"ל

לעולם לא אשכח איך בכל מופע של להקת הנח"ל מול צמרת הפיקוד של הצבא היה מגיע הריטואל הקבוע. סנדרסון מנגן את הפתיחה של "שיר לשלום" ושלושה אלופים, כולם הפכו לימים לפוליטיקאים בכירים, קמים ויוצאים בהפגנתיות מהאולם. אני זוכרת איך באמצע ההקלטה של השיר קצין החינוך נכנס לאולפן ואנחנו עשינו את עצמנו כאילו שאנחנו מקליטים שיר אחר.

אני זוכרת גם איך רחבעם זאבי המנוח, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, אסר על להקת הנח"ל להופיע בתחומי הפיקוד שלו עם השיר הזה. אבל יותר מכל אני זוכרת איך הצטמררתי כשראיתי את הדף עם מילות השיר מוכתמות בדמו של יצחק רבין.

להקת הנח"ל. שערוריה סביב שיר השלום

השיר, שנכתב על-ידי יענק'לה רוטבליט, שאיבד את רגלו במלחמת ששת הימים, עורר ויכוח ציבורי ואף נערך עליו דיון בכנסת, ממשיך להילחם על חייו בכל פעם מחדש, אבל מסמל את הכמיהה לשלום. בלהקה ההיא שירתו איתי גידי גוב, דני סנדרסון, מירי אלוני, אלון אולארצ'יק, רותי הולצמן, לאה לופטין, אפרים שמיר, עמוס טל שיר ומאיר פניגשטיין.

עוד באותה התקופה: שלמה ארצי זוכה בפסטיבל הזמר עם "פתאום עכשיו פתאום היום" שגם הופך לשיר השנה ושלמה זוכה בזמר השנה והוא בסך הכל בן 20. בפסטיבל שירי הילדים הראשון זוכה אבי טולדנו עם "למה ככה". להיטי התקופה הם: "למה לי לקחת ללב" של אריק אינשטיין, "חוזה לך ברח" של אושיק לוי, "ולא היה בינינו אלא זוהר" של צילה דגן ו"עפרה" של מוטי פליישר.

1971 – אני חולם על נעמי

מילים: תרצה אתר. לחן: דוד קריבושי. ביצוע: חדווה ודוד

הצמד חדווה ודוד עשה כאן היסטוריה לא קטנה כשזכו במקום הראשון

בפסטיבל טוקיו עם הלהיט "אני חולם על נעמי". עד אז הם היו צמד זמרי-עם חביב ומאותו רגע הם היו חדווה ודוד סופרסטאר. הם הופיעו בכל העולם, הקליטו את השיר באנגלית, צרפתית ויפנית והוכיחו שיש פופ בישראל. אין מה להגיד, מדובר בשיר משגע עם קצב מדליק שעושה חשק לרקוד. וגם הרבה כבוד.

עוד באותה התקופה: הלהיט הכי גדול הוא "מתוק מתוק" של יגאל בשן, סולן להקת פיקוד צפון, גם אילן ואילנית מסתובבים בפסטיבלים בינלאומיים וזוכים להצלחה עם "ושוב אתכם" ו"חופשי ומאושר". הקלאסיקה של אריק אינשטיין היא "אני ואתה נשנה את העולם" ולקלאסיקה של הגבעטרון קוראים "ים השיבולים". וגם: "הבלדה על חדווה ושלומיק" ו"להיות לבד" של מירי אלוני, "לך איתה" של אילנה רובינא, "פנקס הקטן" של ששי קשת ושיר ראשון לזמר הצעיר בועז שרעבי - "פמלה".

1972 – חייך וחיי

מילים: דודו ברק. לחן וביצוע: בועז שרעבי

כן, בועז שרעבי. הוא היה אז בתחילת דרכו וכבר מהרגע הראשון היה ברור שיש כאן כישרון אדיר עם צליל אתני מיוחד ואוזן מוזיקלית. באותה תקופה הוא כתב לאחרים יותר מאשר לעצמו אבל אחרי הצלחת הביצוע שלו ל"פמלה", הוא החליט לקדם את עצמו לפרונט. בפסטיבל הזמר של 1972 הוא עשה את זה עם "חייך וחיי" שעד היום זוכה לביצוע מחודש אחת לכמה שנים.

עוד באותה התקופה: שיר השנה הוא "היום היום" של צוות הווי פיקוד מרכז והסולנית דורית ראובני, ללהקת פיקוד דרום יש להיט משלהם - "ארץ ישראל יפה". על הבמות המחזמר "אל תקרא לי שחור" והלהיט שלהם "יום יבוא", וחבורת בימות ששרה נעמי שמר. יוסי בנאי מקליט את "אהבה בת 20", אילנית מוציאה אלבום בכורה, ליאור ייני מבצע את "אגדה יפנית", שיר יפהפה שאני באופן אישי לא מסוגלת לשמוע בגלל הטקסט הטראגי, יורם ארבל כובש את המצעדים עם הלהיט "אני אצבע את השלכת בירוק", שלישיית "הטוב הרע והנערה" זוכה להצלחה וזוהר לוי מקים את "אחרית הימים", שהטביעה חותם על הרוק המתקדם הישראלי.

1973 – אי שם ולו יהי

מילים: אהוד מנור. לחן: נורית הירש. ביצוע: אילנית

מילים, לחן וביצוע: נעמי שמר

גם הפעם בחרתי שני שירים, כי המציאות הישראלית של 1973 מתחלקת לתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים ולתקופת המלחמה. נפתח דווקא בחלק השמח. ישראל מוכיחה לעולם שהיא מדינה נאורה, מודרנית ומתקדמת שמבינה מה חשוב באמת ויודעת מה טוב לה ומצטרפת לתחרות הזמר של איגוד השידור האירופי - האירוויזיון. א-מחייה.

אילנית. הכוכבת הגדולה ביותר של אותה תקופה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

ועכשיו בלי ציניות, הנציגה הראשונה שלנו לאירופה הייתה אילנית. יפהפיה עם קול אדיר וגם השמלה הייתה משהו, עם או בלי שכפ"ץ. אילנית הייתה הכוכבת הגדולה ביותר של אותה תקופה. שבע פעמים ברציפות היא נבחרה כזמרת השנה והשירים שלה הושמעו ללא הרף ברדיו, עוד מימי אילן ואילנית ולאורך כל שנות השבעים. בקולה החם והמרגש היא הפכה לסמל של תקופה. על הבמה בלוכסמבורג היא הייתה השיר האחרון והראתה לכולם שבלונדיניות נהנות יותר. היא חזרה עם המקום הרביעי והמכובד, קצת אחרי קליף ריצ'ארד ו"אי שם" היה להיט ענק.

בעיצומה של המלחמה הקשה ההיא ערכה הטלוויזיה מפגש אמנים לשיפור המורל. נעמי שמר תרגמה במיוחד עבור התוכנית את Let It Be של הביטלס. בעלה מרדכי הורוביץ קרא את הטקסט ואמר לה שהיא מוכרחה להעניק למילים האלה לחן מקורי. איזה מזל שהיא שמעה בקולו. "לו יהי" היה לתפילה משותפת של מדינה שלמה ושל קהילות יהודיות בכל רחבי העולם. שיר שנכון לכל זמן.

ועוד באותה התקופה: תכירו את כוורת, להקה צעירה עם המון להיטים. שיר השנה הוא "המגפיים של ברוך". בכלל הרדיו מוצף בלהיטים: "אשליות" ו"איני יכול" של נסים סרוסי, "נפרדנו כך" של אבנר גדסי, "16 מלאו לנער" של גבי שושן", "יעלה ויבוא" של גידי גוב, "בין האצבעות" של רותי נבון ו"תנו לנו יד ונלך" של עירית דותן. וגם: במיוחד לפסטיבל שירי הילדים מוקמת להקת בנות תחת השם "שוקולד מנטה מסטיק". אבל יותר מזה אני לא יודעת לספר לכם.

1974 – נתתי לה חיי

מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון. לחן: דני סנדרסון. ביצוע: כוורת

כשיום אחד יעשו סרט תיעודי על להקת "כוורת", אני הראשונה שאבוא להעיד שכבר בצבא ראו את ניצוצות הכישרון אצל החבר'ה האלה. בלהקת הנח"ל היו יחד גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין ואפרים שמיר ואתם מתארים לעצמכם מה הלך בחזרות. השירים המצחיקים, המערכונים הקטנים והשילוב המופלא בינם לבין עצמם נולדו באוטובוס של הלהקה, בחדר החזרות ועל הבמה עצמה. יחד עם יוני רכטר ויצחק קלפטר הם כבר היו אדירים. אי אפשר היה לעמוד בפניהם ממש מהרגע הראשון. כל שיר היה להיט.

כוורת. כל שיר היה להיט (צילום: משה מילנר, לע"מ)

אני זוכרת שהופענו יחד במלחמת יום הכיפורים, קצת אחרי הפריצה שלהם, והחיילים פשוט השתגעו עליהם. היה תענוג לעמוד מהצד ולראות תופעה בהיווצרותה. ב-1974 העמיסו על כתפיהם את ההשתתפות באירוויזיון. "נתתי לה חיי" הגיע למקום השביעי ומיד היה שיר השנה.

עוד באותה התקופה: תחת השפעת מלחמת יום הכיפורים יוצאים לרדיו: "דמעות של מלאכים" של 14 אוקטבות, "ללכת שבי אחרייך" ו"אחיי גיבורי התהילה" של אילנית, "הנסיך הקטן" של קצת אחרת, "אתם זוכרים את השירים" של חנן יובל ו"היה לי חבר היה לי אח" של נתנאלה. לנתנאלה היה עוד שיר מרגש - "שיר היונה" מפסטיבל הזמר בו זכה שלמה ארצי עם "הבלדה על ברוך ג'מילי" ובו שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ומתי כספי שרו על "נוח". וגם לרותי נבון יש להיט ענק: "חשמל זורם בכפות ידיך".

1975 – "כמו צמח בר"

מילים: רחל שפירא. לחן: נחום היימן. ביצוע: חווה אלברשטיין

מהרגע הראשון היה ברור שחווה אלברשטיין היא אמן ייחודי בישראל. בעיני היא התשובה המקומית למרסדס סוסה ולעמליה רודריגז. זמרת עם, טרובדורית במלוא מובן המילה. כל סגנון שבו היא בוחרת נשמע כאילו נכתב במיוחד בשבילה.

אלברשטיין. התשובה המקומית למרסדס סוסה (צילום: אלדן דויד, לע"מ)

ב-1975 היא הוציאה את אחד האלבומים החשובים של התקופה ובו קלאסיקות נצחיות כמו "אדבר איתך", "ימי בנימינה", "פגישה לאין קץ", "חופים" ו"לכל איש יש שם". האלבום זיכה אותה בפרס כינור דוד ובמקום של כבוד בפנתאון הישראלי. מתוכו אהבתי במיוחד את "כמו צמח בר", שיר שפוצע לך את הלב.

ועוד באותה התקופה: שירי הארץ בשיאם: "מוכרחים להמשיך לנגן", "לא נפסיק לשיר" ו"בארץ אהבתי". וגם: הלהיט של יגאל בשן הוא "יש לי ציפור קטנה בלב" וצביקה פיק מטריף את הבנות עם "אני אוהב אותך לאה".

1976 – ברית עולם

מילים: אהוד מנור. לחן וביצוע: מתי כספי

מתי כספי זכה להערכה עוד כמלחין ומעבד צעיר ללהקות צבאיות. את הכישרון שלו אי אפשר היה לפספס ומהרגע שהוא התחיל כולם רצו שהוא ילחין עבורם. בצדק, מדובר בגאון מוזיקלי, לא פחות. באותה התקופה הוא היה המנהל המוזיקלי של "שוקולד מנטה מסטיק" ויש לו חלק גדול מאוד בהצלחה שלנו כהרכב.

כספי. גאון מוזיקלי (צילום: סער יעקוב, לע"מ)

אבל מתי לא רק הלחין לאחרים, אלא גם ביצע בעצמו וב-1976 יצא לרדיו שיר קטן ומלודי שהמיס לבבות. החיבור המופלא בין אהוד מנור לבין מתי הוא לא פחות מחיבור מיסטי. אי אפשר לתאר כמה שהם השלימו אחד את השני וכמה שהם אהבו אחד את השני. בעיני, "ברית עולם" הוא אחד משירי האהבה הכי יפים שנכתבו אי פעם בשפה העברית.

עוד באותה התקופה: להקת תמוז על כל תותחיה כובשת את הרדיו עם "סוף עונת התפוזים", את שיר השנה "רוצי שמוליק", אריאל זילבר כתב להם אבל הם לא רצו אותו. פראיירים. שימי תבורי מרטיט עם "לילה בלי כוכב", שיר האירוויזיון הוא "אמור שלום" ובפסטיבל הזמר אילנית מבצעת שיר שאני אוהבת במיוחד - "שיר של יום חולין". במחלקת "ארבע אחרי הצהריים" אפשר למצוא את שיר התפילה הקסום "אדון עולם" של עוזי חיטמן ואת "החגיגה נגמרת" של הכל עובר חביבי, "ארץ שנאהב" של אילנית ו"עוד לא אהבתי די" של יהורם גאון.

1977 – סליחות

מילים: לאה גולדברג. לחן: עודד לרר. ביצוע: יהודית רביץ

על במת פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ז עולה זמרת צעירה מבאר שבע עם גיטרה ביד. בלי לעשות הרבה עניין מעצמה היא מנגנת ושרה טקסט של לאה גולדברג עם לחן של עודד לרר. לשיר קוראים "סליחות". בסוף הערב היא מוצאת את עצמה באחד המקומות האחרונים. אז מה? השיר נבחר כשיר השנה ועד היום, 30 שנה אחרי, יהודית לא יכולה לסיים הופעה בלי "סליחות". הקהל לא יוותר לה. היא כישרון ענק וכבר אז היה אפשר לראות ולשמוע את זה.

רביץ. כישרון ענק (צילום: הרמן חנניה, לע"מ)

עוד באותה התקופה: שנות התהילה הגדולות של צביקה פיק מתחילות, הוא זמר השנה ואליל הבנות וברדיו שומעים כל היום את "אהבה בסוף הקיץ" המקפיץ ואת "נאסף תשרי" שהוא בעיני קלאסיקה ישראלית אדירה.

1978 – עטור מצחך

מילים: אברהם חלפי. לחן: יוני רכטר. ביצוע: אריק אינשטיין, יהודית רביץ וקורין אלאל

יש שירים שמהפעם הראשונה שאתה שומע אותם, אתה יודע ששמעת יצירה של ממש. "עטור מצחך" הוא אחד כזה. אין מחמאה שהשיר הזה לא ראוי לה. הטקסט של חלפי, הלחן של יוני רכטר, קולות הרקע של יהודית רביץ וקורין אלאל והביצוע הכל-כך יפה של אריק אינשטיין הפכו את השיר הזה לסמל ישראלי. הוא גם נבחר כשיר האהוב ביותר בכל הזמנים. אני בעד. 

עוד באותה התקופה: מדינה שלמה מדברת בשפת הבי"ת רק בגלל יזהר כהן שהביא לנו כבוד וזכה באירוויזיון עם "אבניבי". שנה פורייה בתחום המוזיקה: "הכבש ה-16" על הבמה וגם "ארץ טרופית יפה" ואופרת הרוק "בני בום", מתוכה הלהיט "בני ילד רע". וגם להיטי פסטיבל הזמר שהיה בעצם הקדם אירוויזיון הראשון: "ולנטינו" של גלי עטרי, "מישהו" של יהודית רביץ, "תן לי כוח" של אריאל זילבר ו"בלב אחד" של חדווה עמרני. והערה אחת בשוליים: אלבום בכורה לזמר צעיר וקצת לא שגרתי, קוראים לו רמי פורטיס, הוא עושה פאנק, שזה לא בדיוק החומרים שהיינו רגילים אליהם עד אז והוא מדליק.

הפרקים הקודמים:

העשור הראשון

העשור השני 

• פרויקט "60 שנה, 60 שירים" נולד מתוך "מצעד ה-60" ששודר ברדיו חיפה בהגשתם של ירדה ארזי והעיתונאי שלומי לאופר.