ת"א: עשרות מבקשי מקלט אפריקנים רעבים ללחם

"האנשים האלה נמצאים על סף רעב וידינו קצרו מלעזור להם", מתריעים פעילים בארגוני סיוע המטפלים בכ-250 פליטים ומבקשי מקלט אפריקנים, השוהים בשבועות האחרונים במקלטים מאולתרים ובכנסייה בדרום תל-אביב. הפליטים, שנמלטו מאריתריאה, סודן ומדינות אפריקניות אחרות, נמצאים בישראל ללא אשרות עבודה, תחת הגנה זמנית של סוכנות הפליטים של האו"ם. מספרם הרב של מבקשי המקלט שהסתננו לארץ בחודשים האחרונים מקשה על הסוכנות, שכוח האדם שלה מוגבל, לראיין אותם בכדי לספק להם אשרות עבודה ומעמד פליט מוסדר. עד לקבלת מעמד הפליט, הם מנועים מלעבוד בישראל וסמוכים על חסדי מתנדבים וארגוני סיוע. 

• מחפשים מקלט / נתן דביר: מסע בעקבות הפליטים הסודנים בישראל
  

"מדובר בעשרות אנשים, שלעתים נאלצים לוותר על ארוחות כיוון שאין לנו יכולת להאכיל את כולם", אומר יוהנס באיו, מנהל "המרכז לקידום פליטים אפריקנים", ארגון שהוקם לפני כארבע שנים בידי קבוצת פליטים אפריקנים ופעילים ישראלים. עשרות הפליטים לנים בשני מקלטים שהמרכז מפעיל, אולם באיו מעיד כי "כבר עתה אין לנו מושג איך נשלם את השכירות בחודש הקרוב". למרות עזרתם של מתנדבים, אנשי "מוקד סיוע לעובדים זרים", "רופאים למען זכויות אדם" ומרכז "מסיל"ה" שמפעילה עיריית תל-אביב, המצב הולך ומחמיר. משאביהם המצומצמים של הארגונים מספיקים אך בקושי לממן את שכירת המבנים הרעועים בהם הפליטים מתגוררים בתנאים מחפירים.  

"אין לנו ברירה אלא להתחנן לעזרה". המקלט בתל-אביב (צילום: תמר דרסלר)

"אנחנו רק רוצים לעבוד ולחיות"

"מדובר בבני אדם, וכל אלו שחוזרים ומזהירים מפני כמויות עצומות של פליטים אינם מבינים במה מדובר", אומר שי פולק, קולנוען ופעיל שמאל שהתוודע למצוקת מבקשי המקלט בעת הפקת סרט תיעודי על חייהם בבאר-שבע. "ישראל מתמודדת עם כמות קטנה מאוד של פליטים יחסית למדינות אחרות, בעלות משאבים פחותים בהרבה. בסך-הכל ישנם כאן פחות מ-3,000 אנשים. בני אדם בדיוק כמונו".

פולק משתייך לקבוצה קטנה של מתנדבים שבשבועות האחרונות מנסים לסייע לעשרות האנשים השוהים בתל-אביב. בביקור עימו במקלט בו פעל לפני מספר שנים פאב מוכר, הממוקם לא הרחק ממוקדי הבילוי ההומים של העיר, מתגלה עליבות נוראה: בחדר מצחין לנים בצפיפות כ-70 גברים על מזרנים ישנים, בחדר האחר ישנים כ-30 גברים נוספות. את מאה הגברים משמשת מקלחת אחת,

שהותקנה בכיור המטבח ששימש את הפאב בעבר, ושתי אסלות משרתות את הדיירים. המרצפות והמדרגות בכניסה למקלט שבורות, על גדר התיל שלצדו מתנוססים בגדים שכובסו ביד, והמקום כולו זועק הזנחה.

א' בן ה-24 מאריתריאה הסתנן לישראל לפני כחודש, ולמקלט הגיע לפני כשבועיים. "אנחנו אוכלים מה שיש, מכבסים את הבגדים שלנו בגיגית ומקווים לטוב", הוא מתאר את תנאי החיים הקשים במקלט. "היום היתה הצפה של הביוב והמזון נגמר. למרות שאין לנו תעסוקה או כסף כולנו כאן אנשים חרוצים, רק רוצים לעבוד ולחיות. זה קשה, אבל אנשים טובים מנסים לעזור לנו. נמלטתי מאריתריאה כדי לחיות כאדם חופשי", הוא ממשיך. "בישראל קיבלתי מסמך מסוכנות הפליטים שנותן לי הגנה זמנית לשלושה חודשים, אבל בינתיים אסור לי לעבוד ואני נאלץ לקבל נדבות".

לפולק, שמתבונן בא' בייאוש, אין מושג כיצד יצליח להאכיל את מאה הפליטים השוהים במקלט וכמאה נוספים השוהים במקלט ברחוב סמוך, בהם משפחה בת שבע נפשות ונער בן 16 שנמלט מדרפור לבדו. בהיעדר מטבח מסודר, נאלצים המתנדבים להתחנן למזון מוכן מעמותות תמחוי, העמוסים ממילא בבקשות סיוע. רגע לפני כניסת השבת, המזון שהובא בבוקר כבר נגמר, ופולק מנסה לארגן רכישה של קופסאות שימורים לקראת סוף השבוע. "אין לנו ברירה אלא לבקש את עזרתם של אנשים טובים, שיתרמו לנו מזון מוכן שאינו דורש בישול. אנחנו זקוקים גם לתרומת בגדים לקראת החורף, מאווררים, מזרנים, שמפו וסבון - הכל יתקבל בברכה", הוא מסכם, מייחל לפיתרון כלשהו.

• לסיוע למבקשי המקלט האפריקנים כיתבו לאימייל laplitim@gmail.com