מסך המגע - תוספת לעכבר ולא תחליף
ממשקים חדשים אף פעם לא מחליפים לחלוטין את הממשקים הקיימים. הם מצטרפים אליהם. רוב הניווט מבוצע כיום באמצעות עכבר, אך מדי פעם דווקא קיצור מקשים במקלדת מתגלה כשימושי ביותר. יש צורך בשניהם על מנת להשתמש במחשב מודרני. אי שם בעתיד, יהיה צורך גם במסך מגע
בקיץ החולף הושקו שני מוצרים חדשניים ומרהיבים. אחד מהם סחף באזזז תקשורתי אדיר, כמעט חסר תקדים -iPhone מבית אפל. השני פחות מוכר, אבל לא פחות חדשני - Microsoft Surface. אף אחד מהם לא נראה כמו המחשב השולחני בו אני משתמש לכתיבת טור זה, אולם בכל זאת - הם בסך הכל מחשבים. ההבדל החשוב ביותר בין ה-PC המוכר לבין שני אלה הוא שממש תרצו לגעת בהם.
הן iPhone והן Microsoft Surface משתמשים במסכי מגע בתור ממשק עיקרי. במקום לשרבט עם עכבר, עט סטיילוס או מקלדת - פשוט נוגעים עם האצבע ישירות במסך. אולי זה נשמע לכם עניין של מה בכך, אבל יתכן שהבדל גישה זה יחולל את השינוי הגדול ביותר בממשקי המשתמש מאז העכבר.
לא המצאה חדשה
מסכי מגע אינם המצאה חדשה. חיישן המגע הראשון הושק כבר בשנת 1971. החיישן המקורי
לא היה שקוף, אבל הוא הניח את התשתית התפישתית למסכי מגע שקופים שעתידים לבוא - החל מאלה המשולבים בבנקומט ובעמדת מידע, וכלה בזה של Treo מבית פאלם. כל אלה הם מסכי מגע מסוג single-touch - דהיינו - יכולים לזהות נגיעה בנקודה אחת (בלבד) במסך בכל רגע נתון.
העולם התרשם מהאפשרויות הגלומות במסך multitouch (מאפשר נגיעה ביותר מנקודה אחת בו זמנית) לאחר הדגמה שערך החוקר ג'ף האן מאוניברסיטת ניו-יורק בשנת 2006.
הוא הדגים כיצד הוא יכול לשלוט באמצעות אצבעותיו ביישום שמדמה מנורת לבה, ולתור את העולם בקלילות מרובת אצבעות ב-Google Earth. ההדגמה הסוחפת עוררה התלהבות רבה, ומחיאות כפיים סוערות, אותן ניתן לשמוע בסרטון ב-YouTube.
האן הקים מאז חברה בשם Perceptive Pixel, על מנת להפוך את הרעיון הטכנולוגי למוצר מסחרי. תוכלו להעיף מבט באתר החברה כדי לראות מה חדש. למעשה, יכולות רבות שהדגים האן קיימות גם ב-Microsoft Surface. אנשי מיקרוסופט העידו כי החברה פיתחה את הטכנולוגיה באופן עצמאי, אולם הדמיון הרב עוד עלול להעלות שאלות מעולם הקניין הרוחני.
ה-Surface משכנע
לאחר שצפיתי בהדגמה של האן, חשבתי שמסכי מגע הפכו להיות עניין מדליק באמת. כשהשתמשתי
לראשונה ב-Microsoft Surface, השתכנעתי לחלוטין. המכשיר דומה במימדיו לשולחן שתמצאו בסלון הביתי, אבל לא תרצו להניח עליו את הרגליים.
גודל המסך הוא 30 אינץ' (אלכסון) והוא מיועד להתמודדות עם מספר משתמשים בו זמנית, שנוגעים בו באמצעות יותר מאצבע אחת - כל אחד. התמונה מוקרנת על המסך באמצעות מנוע DLP. מתחת למסך יש חמש מצלמות אינפרא-אדום שנועדו לזהות מגע ותנועה.
היישום הראשון שניסיתי היה תוכנת ציור פשוטה. ציירתי על המסך באמצעות האצבע ויכולתי לבחור צבעים ואפקטים חזותיים מתוך פלטות - באמצעות נגיעה עם קצה האצבע. יכולתי גם לבצע שינויים מיידיים בגודל הציור - לסובבו, להגדילו, להקטינו - באמצעות הצמדת שתי אצבעות וחיווי אינטואיטיבי של הפעולה הרצויה. גם משלוח הציור בדואר אלקטרוני היה פשוט וקליל.
ממשק מסוג זה אינו מתמצה רק בסיבוב ציורים והגדלתם. טכנולוגייה בעלת שם הקוד Domino מאפשרת למשטח לזהות מכשירים אלקטרוניים אחרים שמונחים עליו, באמצעות תגית זיהוי דמויית ברקוד. בהדגמה שקיבלנו הונחה על המשטח מצלמה דיגיטלית עם תמיכה ב-Wi-Fi (ותגית Domino לזיהוי על ידי המשטח). מיד לאחר הנחתה - הופיעו כל התמונות על המסך - באופן שמדמה ערמת תמונות על השולחן. אז היה אפשר לשנות את גודלן, להזיזן על פני המסך ולשלוח אותן בדואר. אנשי מיקרוסופט אמנם שקדו על ההדגמה כדי לוודא שהכל יעבוד כמו שצריך, אבל אפילו בהתחשב בכך, הצימוד של המצלמה והמשטח היה אינטואיטיבי להחריד. לא היה צורך בשום מיומנות טכנית.
לרוע המזל, אתם ואני לא יכולים להביא הביתה אחד כזה. הוא מסופק כרגע ללקוחות עסקיים כבדים דוגמת בתי קזינו. צרכנים רגילים יכולים לרכוש את iPhone. מסך המגע המתקדם מאפשר ניווט קליל בין האפשרויות הרבות הגלומות במכשיר.
ממשקים חדשים אף פעם לא מחליפים לחלוטין את הממשקים הקיימים. הם מצטרפים אליהם. רוב הניווט מבוצע כיום באמצעות עכבר, אך מדי פעם דווקא קיצור מקשים במקלדת מתגלה כשימושי ביותר. יש צורך בשניהם על מנת להשתמש במחשב מודרני. אי שם בעתיד, יהיה צורך גם במסך מגע.
