שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בקרוב: מחסור רציני ברופאים בישראל
    המקצוע שנחשב יוקרתי הולך ומאבד מזוהרו: כמות הסטודנטים בפקולטות לרפואה נמצאת בירידה, העומס במחלקות רב, המשכורות נמוכות ורופאים רבים מעדיפים לנדוד לעבודה בחו"ל. אז מה עושים כדי שהאנשים בלבן ימשיכו להתהלך במסדרונות בתי החולים?
    האם היהודייה רוצה בן רופא, כך יודע כל סטודנט פוטנציאלי באוניברסיטה. אבל הילדים חושבים היום אחרת. מקצועות אחרים, בעלי פוטנציאל להכנסה גבוהה יותר ושעות עבודה נוחות יותר, הולכים ותופסים את מקומו של המקצוע המוערך. חלק מהסטודנטים, ואפילו רופאים שכבר סיימו את הכשרתם, נושרים בדרך ומחפשים עתיד טוב יותר במקצועות נושקים, ואלה שנשארים מחפשים את המסלול שיבטיח את עתידם מבחינה כלכלית ואשר יש בו פוטנציאל לקליניקה פרטית משגשגת ופחות שעות עבודה מייגעות בקהילה.

     

    התוצאה: מיטב תחומי הרפואה, שנחשבו פעם למובילים, סובלים היום ממחסור קשה בידיים עובדות. מחלקות ההרדמה, הפתולוגיה והכירורגיה הכללית, ואפילו המחלקות לרפואת ילדים ונוירולוגיה, נלחמות היום בשיניים על כל סטאז'ר לרפואה בעל כישורים טובים, שיתמחה אצלן ויישאר לעבוד שם אחרי שהוא מסיים את ההתמחות.

     

    בין המחלקות העיקריות שבהן מורגשת המצוקה ברופאים, בעיקר בחודשי החורף, נמצאות המחלקות הפנימיות. "במחלקות הפנימיות אפשר להרגיש במחסור כבר עכשיו, ולא רק בחורף‭,"‬ מספר ד"ר דרור דיקר מזכיר האיגוד לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי רבין. "התחלואה המורכבת עלתה, תוחלת החיים עלתה, ובגלל המחסור מוטל עומס על הרופאים הפנימאים כל הזמן. בשבועות האחרונים היינו בתפוסה מלאה עוד לפני עונת השפעת‭."‬


    עולם הולך ונעלם. משמאל: רופא (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

     

    החולים הם המושפעים הישירים מהמחסור. "לא אומר שאיכות הטיפול נפגעת, אבל הנטל על הרופאים גדול, והם עושים הרבה תורנויות, לכן הם עייפים, וזה בהחלט עלול לפגוע ביחסם לחולים. יכול להיות גם חוסר סבלנות כתוצאה ממחסור בשעות שינה‭,"‬ אומר דיקר.

     

    בישראל יש 95 מחלקות פנימיות, ובכל אחת שישה רופאים בממוצע המתמחים ברפואה פנימית - התמחות שאורכת ארבע שנים. בכל שנה מסיימים את ההתמחות כ־120 רופאים ברחבי הארץ, ומספר המתמחים החדשים שנכנסים במקומם קטן מהנדרש.

     

    הסיבות רבות. "רפואה פנימית היא מלכת הרפואה ומחזיקה את בית־החולים, אבל המקצוע הופך היום למורכב יותר, והמחלקות הפנימיות מטפלות במונשמים ובחולים עם בעיות רב־מערכתיות‭,"‬ מסביר דיקר. "סטודנטים רבים מעדיפים היום לחיות טוב ומחפשים את המקצועות שמאפשרים לבסס את המעמד הכלכלי. ההשתכרות במחלקה הפנימית לא מספקת. המדינה צריכה לחשוב כיצד לתגמל את המתמחים ברפואה פנימית‭."‬

     

    קריאה זו איננה חריגה בנוף הרפואה הישראלית. כבר עכשיו מקימים נציגי מספר מקצועות רפואה קול זעקה נוכח מחסור חמור ברופאים.

     

    המרדימים עייפים

    המחסור ברופאים מרדימים הוא כיום המדובר מכולם. לפי מחקר שבוצע בבית־החולים הדסה עין־כרם, יידרשו עד שנת 2015 עוד 300 מומחים להרדמה במוסדות הרפואיים בארץ, כשבפועל פחות מאחוז מהסטודנטים לרפואה בארץ פונים להתמחות בהרדמה. לפי התחזית, עלול המשבר במרדימים להוביל לדחיות של ניתוחים לא דחופים ולקשיים במתן אפידורל ליולדות ובביצוע ניתוחים קיסריים בשנים הקרובות. ואם לא די בכך, באסיפת החירום האחרונה שאירגנו המרדימים בחודש מאי דווח כי ‭15%‬ מהמרדימים עוזבים את הארץ, מרביתם לארה"ב וקנדה. כיום עובדים בארץ 711 מרדימים ב־30 בתי החולים.

     

    "מחלקות ההרדמה נותנות שירותים לכל בתי־החולים, לכן המחסור במרדימים מורגש כבר עכשיו במחלקות. המרדימים עובדים קשה יותר ועייפים יותר. במחלקות הרדמה יש בעיה לאייש תורנויות. במרפאות הכאב, שמופעלות על־ידי מרדימים, יש תורים ארוכים, ופעילות שיכוך כאבים באפידורל לפני לידה מוגבלת בצורה ניכרת, כי היא תלויה במרדימים שעובדים בתנאי עומס. היום קשה יותר לתת הרדמה בטוחה‭,"‬ אומר פרופ' עזריאל פרל, יו"ר איגוד המרדימים ומנהל מערך ההרדמה בבית־החולים שיבא. לדבריו, "חדרי הניתוח הם מרכזי הרווח של בתי־החולים, ותלויים במרדימים. לו היו יותר מרדימים, בתי־החולים היו יכולים להגדיל את פעילותם הכלכלית‭."‬

     

    משרד האוצר מציע לטפל במשבר באמצעות מקצוע חדש - אחיות מרדימות, שיקבלו סמכויות של רופאים, אך המרדימים זועמים על ההצעה ונאבקים לקבלת אישור למתן הלוואות עומדות לסטודנטים לרפואה שיבחרו במקצוע, נושא שנידון כעת במשרד הבריאות.

     

    נלחמים על כל סטאז'ר

    המחסור ברופאים מורגש מדי יום גם בשני תחומים בולטים ונחוצים, רפואת ילדים ורפואת פגים (נאונטולוגיה‭.(‬ רופאי הילדים בקופות־החולים קורסים תחת עומס הפונים בכל עונות השנה, וגם בבתי־החולים המצב אינו טוב.

     

    "בתחום רפואת הילדים השוק היום הוא שוק של 'מוכרים בלבד‭,"'‬ אומר פרופ' פרנסיס מימוני, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "בגלל המחסור הקשה ברופאים בתחום הזה, כל הקופות מחזרות אחר מתמחים טובים שעומדים לצאת לעבודה. כל מנהלי המחוזות מתקשרים אלי לשאול מתי המתמחים שלי מסיימים

     את ההתמחות. כולם מוכנים לעשות שמיניות באוויר על כל רופא שמתפנה.

     

    "יש הרבה משרות לא מאוישות של רופאי ילדים, והביקוש לשירותים האלה הוא ענק. כתוצאה, מקציבות הקופות לרופאים שבע דקות לכל פציינט כדי לקבל את ההיסטוריה הרפואית שלו, לבדוק אותו ולהתאים לו את הטיפול הנדרש. זה מתחת לכל ביקורת .

     

    בבתי־החולים המצב דומה. מימוני: "יש מחסור כל־כך גדול במתמחים בתחומים השונים, שכל סטאז'ר שעובר במחלקות והוא קצת מבריק, כל מחלקה נלחמת כדי להשאיר אותו להתמחות אצלה. פעם הייתה רשימת המתנה של מתמחים למחלקות המבוקשות, היום אין דבר כזה". ‬

     

    הסיבות למצב החמור קשורות לתנאי העבודה הקשים בתחום רפואת הילדים, שהופכים את המקצוע פחות אטרקטיבי לעומת תחומים אחרים.

     

    המצב בפגיות, אומר פרופ' מימוני, נאונטולוג במקצועו, עוד יותר גרוע. בסוף חודש יולי אירגן איגוד הפגיות כנס חירום והתריע על צפיפות וצורך בגיוס רופאים חדשים למקצוע. בישיבה דובר על תפוסה של ‭96%‬ בפגיות בחישוב שנתי, ואף מעבר ל־‭100%‬ בחודשי הקיץ. הפגיות זכו בשנים האחרונות למענק חד־פעמי של 25 מיליון שקל, לאחר שהמשבר שלהן כיכב בדו"ח מבקר המדינה, אך על המחסור ברופאי פגיות לא נתנו עדיין את הדעת.

     

    "בגלל שנאונטולוגיה זה מקצוע של בתי־חולים, אין טיפול נמרץ לפגים בקהילה. המומחים הכי גדולים בתחום, תותחים אמיתיים, שהשקיעו שנים של לימודים קשים כדי להציל את חייהם של תינוקות במשקל חצי קילו, צריכים לעזוב מדי יום את התחום שבו התמחו וללכת לראות ילדים עם כאב גרון בקופת־חולים כדי להשלים הכנסה‭,"‬ אומר פרופ' מימוני. "זו ממש סכיזופרניה. זה לא מושך. אדם שיודע שהוא יצטרך לעשות עבודה רוטינית כרופא ילדים בשעות הערב, אחרי יום רצחני של עבודה בפגייה, כשהוא מת מעייפות, לא ילך להתמחות בנאונטולוגיה. המחסור בידיים עובדות בפגיות מורגש מדי יום. זה מקצוע שמזדקן. הגיל הממוצע של הנאונטולוגים בארץ הוא בסביבות ‭.50‬ אנחנו לא מצליחים למצוא אנשים צעירים שירצו להמשיך את המסורת הזו‭."‬

     

    כלליים במקום מומחים

    מחסור מורגש גם ברופאים נוירולוגים, כשמרבית המתמחים במקצוע כיום למדו רפואה בבתי־ ספר בחו"ל, ולא בארץ. פרופ' אבינועם רכס, יו"ר איגוד הנוירולוגים ומנהל המחלקה הנוירולוגית בהדסה: "בבתי־חולים בפריפריה כבר מדווח על קושי לגייס נוירולוגים. זה מקצוע עם עומס פיזי ורגשי, כי יש צורך לדון

    מספר רופאים (לאלף נפש)
    איטליה 4.1
    בלגיה 3.9
    שוייץ 3.8
    אוסטריה 3.5
    ישראל 3.5
    גרמניה 3.4
    צרפת 3.4
    שבדיה 3.3
    דנמרק 2.9
    ארה"ב 2.4
    בריטניה 2.3
    טורקיה 1.4
    ישראל ב-2020 2.7

     במחלות ניווניות של המוח. אין בזה הרואיות, כמו אצל מנתחים, ואין בזה תגמול כספי גדול. אנחנו מקווים לראות שיפור במעמד המקצוע על רקע אמצעי אבחון וטיפול חדשניים ומחקר מתקדם. המקצוע עובר כעת שינוי עמוק, ואני מקווה שיחזור לתודעת בוגרי בתי־הספר לרפואה‭."‬

     

    אפילו מקצוע הרואי כמו כירורגיה, שנחשב לחוד החנית של הרפואה, סובל בשנים האחרונות ממחסור. באיגוד הכירורגים אף שקלו בעבר העסקת יועץ תדמית לשיפור מעמדם. מדובר בכירורגים כלליים, המבצעים בין היתר ניתוחי אפנדציט, בקע (הרניה‭,(‬ ניתוחים להוצאת גידולים סרטניים, הוצאת גושי שומן, טיפול בדימומים באיברים פנימיים, פתיחת חסימות מעיים וניתוחים לאחר פגיעות וחבלות טראומה. בישראל יש 730 כירורגים כלליים, נכון לסוף ‭.2006‬ רק 27 הצטרפו למקצוע באותה שנה ‭4.1% -‬ מכלל מקבלי תעודות המומחה החדשות.

     

    באוקטובר השנה זעקו גם הקרדיולוגים על מחסור ברופאים מומחים למחלקות לטיפול נמרץ לב. "אנחנו חוששים שנגיע למצב שקיים באירופה, למשל בבריטניה וגרמניה, שם חולי לב שוכבים ביחידות טיפול נמרץ גדולות לצד חולים עם זיהומים, ואין שם מחלקות טיפול נמרץ ייחודיות למחלות לב‭,"‬ אומר פרופ' דורון זגר, מנהל יחידת טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי סורוקה.

     

    המחסור הנוכחי ברופאים מומחים מוביל להעסקה של רופאים כלליים על תקן מומחים. לפני חודשיים קבע דו"ח של משרד הבריאות, כי בשנת 2007 יש עדיין בישראל רופאים מקצועיים ורופאי משפחה ללא מומחיות שמטפלים במרפאות הקהילה של קופות־החולים. מתברר שקופות־ החולים עדיין מעסיקות בקהילה ‭12%‬ מהרופאים המקצועיים ללא תעודת מומחיות. ‭61%‬ מהרופאים העוסקים ברפואת משפחה ורפואה כללית אינם מומחים.

     

    המחסור ברופאים משמעותי בעיקר בפריפריה. בימים אלה החלה במשרד הבריאות פעילות יזומה לתכנון כוח האדם הרפואי המקצועי בישראל, כדי לטפל במשברים הקיימים ובאלו שמתו־ כננים לפרוץ.

     

    המחסור ברופאים, אגב, מורגש לא רק בתחום האזרחי. גם בצה"ל מתלוננים בשנים האחרונות על מחסור ברופאים בשל ירידה הד־ רגתית שחלה מאז סוף שנות ה־90 במספר המבקשים ללמוד בעתודה האקדמית. רופאים צבאיים הנ־ מצאים בשירות סדיר מתלוננים בשנים האחרונות על עומס בלתי סביר של מטופלים ותורנויות.

     

    לשפר את התנאים

    המחסור הנקודתי ברופאים שיתמחו בתחומים שונים מצטרף אט־אט לתמונה עתידית קשה וקודרת על מצב הרפואה במדינת ישראל. בחודש יוני התריע דו"ח של משרד הבריאות כי המחסור יחמיר עד שנת ‭.2020‬ דו"ח מקביל של המועצה להשכלה גבוהה מחודש מארס קבע כי בשנת 2016 צפוי המפנה, בו יירד שיעור הרופאים מתחת לשלושה רופאים לכל אלף ישראלים. במקביל מתריעים הדו"חות מפני מחסור באחיות.

     

    שני הדו"חות ממליצים על הגדלת מכסת הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל ל־600 בכל מחזור. בשנת 2006 סיימו 302 ישראלים את לימודי הרפואה בארץ ו־301 נוספים - ילידי הארץ ועולים - זכו ברישיונות רפואה על סמך

     לימודים בחו"ל. בשנים האחרונות כבר הוחל בהעלאה הדרגתית של מספר הסטודנטים, והשנה החלו 393 ישראלים את לימודי הרפואה באוניברסיטאות בארץ, אך אלה ייצאו לשוק העבודה רק משנת ‭.2014‬

     

    המלצה דומה להעלאת מספר הסטודנטים לרפואה משנת 2008 הוגשה למועצה להשכלה גבוהה כבר לפני שלוש שנים. בחודש יולי בישרה המועצה להשכלה גבוהה על אימוץ ההמלצות והגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ל־600 החל מהשנה הבאה, ובמקביל על פתיחת בית־ספר חדש לרפואה, חמישי במספר, שימוקם בגליל ויכלול בהדרגה עד 150 סטודנטים בכל מחזור

     

    אך הדרך לפתרון עוד רחוקה. במשרד האוצר לא מקבלים את ההחלטה להקמת בית־ספר חמישי לרפואה. "החלטת המועצה ניתנה ברמה האקדמית, אבל אין לזה מקורות תקציביים, וכרגע ההצעה לא רלוונטית, והיא יותר ברמה הפופוליסטית, כי היא לא מתוקצבת‭,"‬ מוסר גורם באוצר גם דיקני הפקולטות לרפואה השמיעו השנה קריאות כנגד הקמת בית־ ספר חדש לרפואה בגליל. "עדיף למצות למקסימום את הרחבת בתי־הספר לרפואה הקיימים תוך השקעת משאבים לטיפוח התנאים הפיזיים וכוח האדם‭,"‬ אומר פרופ' יוסי מקורי, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב ומנהל מחלקת פנימית ב' והמעבדה לאלרגיה במרכז הרפואי מאיר. "דיברנו תחילה על העלאת מכסות, ובהמשך על ביטול תוכניות הלימודים לסטודנטים זרים בישראל, כששני הצעדים יוכלו למנוע מחסור ב־15 השנים הקרובות. ניתן להרחיב את בית־הספר לרפואה בטכניון כדי לשפר את רמת הרפואה בגליל, אך פתיחת בית־ספר חמישי באזור תחליש את הטכניון‭."‬

     

    המחסור העתידי ברופאים אינו צפוי בישראל בלבד, אלא ברוב מדינות המערב, שחלקן, בהן אנגליה ואוסטרליה, מנהלות מצוד עתיר תנאים אחר רופאים זרים כדי לשפר את מצבן. "ללא מוטי־ בציה, אין ספק שרופאים ישראלים יעדיפו

     בעתיד לעזוב את הארץ ולעבור למדינות המערב", אומר ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית. "חייבים לשפר את תנאי ההעסקה של הרופאים, המעמד האקדמי שלהם ואפשרויות המחקר כדי להשאיר אותם בארץ‭."‬

     

    בלשר מכוון להסכם בוררות שמתנהל בימים אלה בין הרופאים למדינה על שכרם בשנים הקרובות. הבוררים הם דוד בלומברג, לשעבר יו"ר בנק ירושלים, אורי נייגר, לשעבר משנה למנכ"ל בנק יהב, ורוני מילוא, בעבר שר הבריאות. השלמת ההסכם מתוכנן לינואר ‭.2008‬

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מודע למחסור החמור הצפוי להיווצר בכוח האדם הרפואי. התוכנית להגדלת מספר הבוגרים בבתי־ספר לרפואה חשובה, ותניב פירות רק בעוד מספר שנים. במסגרת הבוררות ממשיך הדיון בנושאים אלה, ומשרד הבריאות מצפה להחלטת הבוררים. ברור כי תוספות שכר משמעותיות, תוספת תקנים ותוספת משאבים למחקר ומתקנים דורשות מקורות כספיים משמ־ עותיים. דבר זה תלוי בהחלטת הממשלה והכנסת‭."‬

     

    ממשרד האוצר לא נתקבלה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בקרוב: מחסור רציני ברופאים בישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תחומי רפואה שלמים סובלים ממחסור באנשי מקצוע
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים