מדריך קנייה: לבחור מצלמת וידאו דיגיטילית

מזל טוב. בשעה טובה החלטתם לרכוש לעצמכם מצלמת וידאו חדשה. כמה נפלא. ניגשתם לחנות או לאתר האינטרנט הקרוב אליכם וביקשתם המלצה. המוכר, איש הגון ונמרץ (גם אם הוא רק מנוע חיפוש באינטרנט) פרש בפניכם את מגוון המצלמות והאפשרויות והמתין בסבלנות לבחירתכם.

ובכן, מה תבחרו? מצלמת HD שמצלמת על כונן קשיח בפורמט AVHCD או miniDV? אולי P2? למה לא P3?

הגיע הזמן לעשות סדר בבלגן, ולהבין מה מסתתר מאחורי המילים המפוצצות, ואיך קונים מצלמה טובה, במחיר שפוי.

מחירי המצלמות אינם גבוהים. ניתן להשיג בארץ מצלמות טובות גם ב-3,000 ש"ח. מחירי מצלמות הווידאו הדגיטליות הרגילות ירד מאד, החל מ 1,000 ש"ח. אפשר להיכנס לאיזור מצלמות הווידאו בערוץ הקניות של ynet כדי לצפות במחירים של דגמים ספציפיים.

וידאו דיגיטלי - רקע

עולם הווידאו, כפי שאנחנו מכירים אותו היום עומד בפני קפיצת מדרגה טכנולוגית. באופן מסורתי, איכות הווידאו הייתה נמוכה, גודל התמונה אינו מספק וגם החדות לא מושלמת.

כל עוד איכות מכשירי הטלוויזיה הייתה נמוכה, ניתן היה להשלים עם האיכות הנמוכה. אך היום, כשכמויות גדולות מאד של טלוויזיות חדשות בעלות מסכי פלזמה או LCD נמכרות בקצבים מרשימים, איכות המסכים עלתה פלאים, ובעולם יש דרישה לצילום וידאו באיכות גבוהה יותר. עולם הווידאו נמצא כרגע במעבר הדרגתי לציוד שיאפשר צילום איכותי במחיר סביר.

במקביל נעשים נסיונות להחליף את הקלטות המסורתיות באמצעי אחסון הנהוגים בעולם המחשבים כמו כוננים קשיחים, DVD או כרטיסי זכרון. השינויים האלה כוללים גם כמה מונחים חדשים שכדאי להכיר.

צילום באבחנה גבוהה

"High Defenition או HD (בעברית אבחנה גבוהה)", מסביר לנו ג'ף גרינברג ,מדריך מחברת fmc האמריקנית, הוא שלב חדש באבולציה של הווידאו, ובאפשרות להקליט ולשדר באיכות גבוהה בהרבה ממה שמקובל היום. גודלה הפיזי של התמונה, והאיכות הכללית (רזולוציה) הוגדלו לאין שעור.

התוצאה - תמונת וידאו שנראית 'כמו בקולנוע'. הצבעים חדים יותר, ניתן לראות יותר פרטים עדינים בתמונה ובאופן כללי מנסים להשוות בין תמונת הוידאו לתמונה שמופקת באמצעות סרט צילום". 

ההיצע היום בשוק כולל ארבע סוגים שונים של מצלמות, הנבדלות בצורת השמירה החומרים, גם באופן הטכני (דחיסה) וגם באופן הפיזי (על מה מקליטים)

HDV

מצלמות המקליטות את חומר הגלם על קלטות, אותן קלטות בדיוק המשמשות את מצלמות ה-DV (או miniDV) המוכרות. השם נגזר משילוב של High Defenition ו-DV, כלומר צילום באבחנה גבוהה.

יתרונות: כל היצרנים הגדולים של המצלמות ותכנות העריכה, תומכים בפורמט הזה, מה שמבטיח תאימות בין המצלמות השונות ובינן לבין כל תכנות עריכה הפופלריות. המלצמות זולות יחסית, ואת חומר הגלם, הקלטות, ניתן לשמור לאורך שנים.

חסרונות: הדחיסה גבוהה מאד מה משפיע על איכות התמונה. חלקים בהם יש הרבה פרטים קטנים כמו עלים נושרים, או שערות הנעות ברוח, יכולים ליצור תמונה לא חלקה. סוג הדחיסה המשמש את הפורמט הוא mpeg-2, הנהוגה גם ב-DVD הביתי. אמנם שיטה זו חוסכת מקום, אבל דורשת מחשב חזק לעריכה. יש צורך להקליט את חומר הגלם למחשב, ואם צולמו 18 שעות, יהיה צורך בעוד 18 שעות כדי להקליט (לדגום) את חומר הגלם למחשב.

DVD

ישנן מצלמות המקליטות ישירות על תקליטורי DVD. אחרי הצילום מוציאים את ה dvd מהמצלמה, מכניסים לנגן הדיוידי הבייתי וצופים בסרט.

יתרונות: אפשר לנגן את הסרט ישירות מנגן ה-DVD הביתי - אין צורך במחשב אם לא רוצים לערוך.

חסרונות: איכות ירודה יחסית, התקליטורים מאד עדינים ונוטים להשרט ולהתקלקל, קשה לערוך את החומרים המצולמים, אך ישנן מספר תכנות ביתיות שיודעות להעתיק ולהמיר את חומרי הגלם הללו לצרכי עריכה.

AVCHD

מצלמות העובדות בשיטה הזו, מקליטות ישירות על דיסק קשיח המותקן בתוכן. איכות התמונה טובה יותר מ-hdv. פורמט זה הוא השחקן החדש בקבוצה הזו. מאחורי השם מסתתרת שיטת דחיסה חדשנית המכונה h.264. שתשמש בדור החדש של שידורי High Defenition, ומקליטי DVD.

מכיוון שהחומר נשמר בפורמט של קבצים על גבי כונן קשיח, כדי לייצר ארכיון רב שנים של חומרי גלם, יש צורך בערימה נכבדה של כוננים קשיחים בבית, וזאת מבלי שהזכרתי את הצורך החד משמעי לגבות את החומרים - הרי לא תרצו להגיע לגיל הבר מיצווה, להתחיל להכין את הסרט ההכרחי לילד, ולגלות שכל קטעי הוידאו המקסימים של הילד נעלמו, נכון?

יש לקחת בחשבון שהכונן הקשיח המובנה במצלמה מכיל מקום אחסון מוגבל, ויש למחוק אותו מידי פעם. כמו כן, רוב תכנות העריכה לא עובדות עם חומר הגלם בצורתו המקורית, ויש להמיר אותו, תהליך שאורך זמן.

יתרונות: מכיון שהמצלמה מקליטה ישירות לדיסק קשיח, אין צורך להקליט את חומרי הגלם למחשב, פשוט מעתיקים את הקבצים מהמצלמה למחשב.

חסרונות: נדרש מחשב חזק כדי לעבוד עם חומרי הגלם, נכון לעכשיו, מעט מאד תכנות עריכה תומכות בפורמט, מכיון שחומר הגלם אינו מאוחסן על קלטות, אלא על כונן קשיח המותקן בתוך המצלמה, אין דרך פשוטה לייצר ארכיון מכל מה שצולם. הדרך היחידה היא לשמור את החומרים על תקליטורי DVD או על הכונן הקשיח במחשב הבייתי.

P2

פורמט הפונה למשתמשים המקצועיים יותר מאשר למשתמשים הביתיים. כאן נשמר החומר המצולם באבחנה גבוהה על כרטיס זכרון.

פנסוניק היא החברה היחידה התומכת בשיטה הזו, כרגע. זו שיטה יקרה יותר מהקודמות, התמונה באיכות גבוהה בהרבה, לא צריך כח מחשוב רב כדי לערוך את חומרי הגלם, אך גם כאן לא נעשה שימוש בקלטות, וכרטיסי ה p2, המשמשים לשמירת חומר הגלם עדיין יקרים מאד. גם כאן יהיה צורך להעתיק את החומרים לכונן קשיח, רצוי לשניים אם חומר הגלם יקר ללבך, לצרכי שמירה וארכיון.

יתרונות: שימוש בכרטיסי זכרון עמידים, איכות גבוהה, לא צריך כח מחשוב חזק לעריכה.

חסרונות: יקר למשתמש הביתי, מצריך כוננים קשיחים לגיבוי.

מהו הפורמט המומלץ נכון לעכשיו?

מכל האפשרויות שציינתי הייתי נמנע לחלוטין ממצלמה המצלמת ישירות על DVD. איכות ההקלטה של מצלמות אלה נמוכה, וכדי לערוך יש צורך לתרגם את מה שמוקלט לפורמט שמערכת העריכה "מבינה", כמו כן, בעיות רבות עלולות להיגרם ב-DVD עצמו, וקורה שהוא מתקלקל וכל מה שצולם עליו הולך לאיבוד. מאד קשה לשחזר חומר גלם מ-DVD פגום.

מכל הפורמטים שהוזכרו, אני סבור כי קלטות הן הבחירה הטובה ביותר. בעיקר בשל צרכי הארכיון. קל יותר לשמור קלטות, וקיימת ודאות קרובה יותר כי הן יהיו שמישות גם בעוד זמן רב.

מצלמות שאינן HD, כמו מצלמות DV רגילות ואיכותיות, ניתן להשיג במחירים מאד נמוכים, החל מ 1,000 ש"ח, ויש לשקול ברצינות רכישה של מצלמה כזו, אם אין צורך אמיתי בהי-דפינשין או דחף בלתי נשלט לרכוש את הטכנולוגיות האחרונות בשוק.

אם יש לכם בבית מסך טלוויזיה תומך ב-HD, ואתם מתכוונים לחבר את המצלמה ישירות למסך, ההבדל בין DV ל-HD בהחלט יורגש. בעתיד הקרוב, בכל מקרה, צפוי מעבר לשימוש במצלמות מבוססות כוננים קשיחים או כרטיסי זיכרון, ויש החוזים את מותה של הקלטת.

המלצות גורפות לרכישת מצלמה

• עדיפה מצלמה המותאמת לשיטת השידור בארץ - PAL.
  
• כדאי שלמצלמה תהינה כניסות אנלוגיות, באמצעותם ניתן לחבר אל המצלמה מכשירי וידאו ישנם ולהמיר קלטות לדיוידי או לשלב סרטים ישנים בעריכה.
  
• עדיפה מצלמה שיש לה כניסות למיקרופון חיצוני. המיקרופון הפנימי של המצלמה מפיק קול באיכות סבירה, אבל חיבור מקרופון חיצוני ושימוש נכון מנפיק איכות קול המתקרבת למקצועית.
  
• כדאי לבחור מצלמה עם 3ccd על פני מצלמה עם ccd בודד, איכות הצבע תהייה טובה יותר. ה ccd הוא הרכיב האלקטרוני המתרגם את האור לחשמל. וידאו עובד על איזון בין שלושה צבעים - אדום ירוק וכחול. מצלמה בעלת שלושה רכבי ccd מנתחת כל צבע בנפרד, יש בה רכיב ccd לכל צבע.
  

מהו תהליך העבודה, מצילום לעריכה?

התהליך בכל הפורמטים זהה. הכנס את כל חומר הגלם למערכת העריכה,ערוך והוצא את הסרט המוגמר. HDV מאד דומה לשיטות העריכה הנהוגות היום. את המצלמה מחברים (בזהירות) דרך חיבור הפיירוויר, עורכים כמעט בכל תוכנה, ואז צורבים ל-DVD או מייצאים חזרה לקלטת.

נדרש מחשב חזק יחסית, עם הרבה זכרון פנימי. מדובר על מחשב פנטיום חדיש מסדרת המעבדים הכפולים, המצוייד בשני גיגה בייט של זכרון פנימי, ובכונן קשיח המיועד רק לצרכי וידאו. תכנות כמו Premiere Elements, Ulead Video ו-Pinnacle, העולות כ-100 גיגה בייט הן פתרון טוב לעריכה באיכויות האלה. כמובן שתכנות מקצועיות כמו Premiere או Final Cut Pro לאפל, יעשו עבודה טובה בהרבה.

P2 קל לשימוש כמעט באותה מידה. מעתיקים את חומר הגלם למחשב, עורכים כרגיל ומייצאים ל-DVD, אולם רק תכנות עריכה מקצועיות, כמו Final Cut ידעו להשתמש בחומר הגלם.

AVCHD, לעומת זאת, הוא כאב ראש אמיתי. כרגע אין מערכת שעורכת את חומר הגלם המקורי. צריך להעתיק, לתרגם לפורמט עריכה ורק אז לערוך.

ישנן תוכנות עריכה, כמו eMovie של אפל, שעובדות ישירות מול הפורמט הזה, אבל בפועל בשלב ייבוא חומרי הגלם, מתרגמות אותו לפורמט עבודה. התהליך אורך זמן.

טיפים לצלם החובב

ביקשנו מגרינברג מספר טיפים לצלם החובב, שיהפכו את הצילום למקצועי יותר.

• לעולם אין להשתמש במיקרופון המובנה במצלמה. ג'ורג' לוקאס אמר פעם שפס הקול מהווה 50% מהסרט. (טוב בעברית אפילו המילה קול-נוע מורכבת מחצי קול ומחצי תנועה). פס קול בעייתי יסיח את דעתם של הצופים, ויצור הפרעה משמעותית בצפיה.
  
• לעולם אין להשתמש בזום. במקום לעשות זום, עדיף להתקרב אל האובייקט.
  
• חצובה תייצר תמונה טובה יותר. אבל בזמן תנועות מצלמה, באמצעות חצובה, יראה כאילו בסרט הושקע כסף.
  
• אם אין חצובה - הצמד את המצלמה לגוף. הסוד הגדול של צילום בלי חצובה, הוא לפני הצילום, לפתוח את הזום כמה שאפשר (זום אאוט, עד הסוף), להצמיד את המצלמה לגוף, ולהתקרב לארוע המצולם.הסיבה פשוטה. כשמחזיקים את המצלמה ביד, היד רועדת. כשהזום סגור (קרוב) כל תנועה, גם הקטנה ביותר, של היד, מועצמת פי כמה.
  
• השתמש בגלגלים. אם ברצונך ליצור תנועות מצלמה מסובכות, כמו עקיבה אחר דמות, או הסעת המצלמה, ואין ברשותך ציוד מקצועי המורכב מעגלה מיוחדת ומסילות, תמיד אפשר להתשמש בכיסא גלגלים, או סתם כיסא עם גלגלים ובמשטח חלק.
  
• תאורה נכונה. כדאי להשתמש בתאורה, ולעולם לא לצלם כשמקור אור חזק, מאחורי האובייקט המצולם.