סטליוס ארקדיו, הידוע יותר בשמו Stelarc,
הוא אמן מיצגים ומדיה חדשה אוסטרלי ממוצא קפריסאי. לאחרונה הפך ארקדיו לסייבורג, כאשר השתיל לתוך זרועו אוזן שלישית.
האוזן העשויה מסחוס אנושי, תפעל יחדיו עם מיקרופון ומשדר בלוטות' שיושתל בלסתו של האמן. המערכת תרחיב את ביצועי גופו, ותאפשר לאחרים לתקשר איתו ולהאזין מרחוק לחוויותיו.
האוזן השלישית של Stelarc ממשיכה שורה ארוכה של מיצגים אותם הוא ביצע דוגמת Amplified Body
,Laser Eyes and Hand ו-Partial Head,
בהם הוא חיבר עצמו לסייברספייס. החיבור מרחיב ומשדרג את תפקודי הגוף, תוך שיפור היכולות הקוליות והוויזואליות של האמן.
ציוד המיצגים מציג באמצעים אלקטרוניים תהליכים תוך גופיים כמו גלי מוח (ECG), גלי שרירים (EMG), קצב זרימת דם, פעילות גפיים, תנוחות גוף, טמפרטורה של איברים שונים ועוד. המדידות הופכות לתצוגה אורקולית של תפקוד וחיוניות הגוף, ויוצרות מופע המוני מרהיב הכולל קולות, צפצופים, שריקות, נשיפות אזעקות וכו'.
במיצב נוספה לגופו יד מלאכותית, הצמודה לידו הימנית של האמן. היד המכאנית יכולה לבצע מטלות עצמאיות, כאשר היא מופעלת על-ידי האמן באמצעות חיבור לשרירי הבטן והרגליים. לעומתה, ידו הימנית "הטבעית" מופעלת בשלט-רחוק על-ידי מנועים חשמליים, תוך ביצוע תנועות לא רצוניות חדות ופתאומיות.
המיצב יוצר "טבעת מוביוס", ההופכת את פנים גופו המוצנע של האמן למידע המוני הזמין ברשת. האמנות והגוף הופכים לאינטראקציה בין בקרה פיסיולוגית ושליטה אלקטרונית מרחוק. חיבור ישיר של מכשור אלקטרוני, למעטפת החיצונית של הגוף, יחד עם חדירה פולשנית של הציוד לתוך הגוף, מבטלים את הגבולות וההגדרות המסורתיים של גוף האדם ותודעתו.
המרחב והזמן של הגוף הפיזי הסובייקטיבי והדיסקרטי, מתמוססים בתוך גבולותיו הנזילים של הסייברספייס. מזעור הציוד האלקטרוני, תפוצתו הנרחבת, ורישותו הופכים את כולנו לסייבורגים נוסח Stelarc. חיבורנו המיידי לסייברספייס, מאחד אותנו לסייבורג-על, המנטר ושולט בצורה בלתי רצונית על גופנו.
ההשתלה מעוררת שאלות רבות ביחס לגבולות האמנות, האתיקה הרפואית, והגוף האנושי. לדוגמה, אנשים שנולדו ללא אוזן וזקוקים לניתוח פלסטי לתיקון הפגם, מחו נמרצות על פעולתו האמנותית של Stelarc. הסיבורג אכן מסמן את תחילתו של עידן חדש בו הגוף האנושי עובר שינויים מהירים, תוך שהוא מתאים עצמו לקיום
במרחב הקיברנטי.
