שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צנזורה ברשת: אוסטרליה כמשל
    פדופילים ברשת, היסטריה ציבורית וחקיקה מהירה ונוקשה שפוגעת בזכויות שלכם כגולשים באינטרנט. נשמע מוכר? זה קורה עכשיו באוסטרליה. מדוע ישראל צריכה להפסיק לצעוד באותו נתיב מוטעה? דעה

    ובכן, מה לנו ולאוסטרלים? מסתבר שהרבה. אוסטרליה נחשבת כיום לאחד המשטרים הדמוקרטיים המחמירים ביותר בכל הקשור להסדרה מדינתית ולהגבלת חרויות פרט שונות באינטרנט.

     

    בשנת 1999 האוסטרלים חוקקו חוק אשר מחייב ספקי שרות וארוח אוסטרליים למחוק תכנים מהשרתים שלהם ש"מעוררים התנגדות", או "לא מתאימים לקטינים" וזאת מיידית לאחר שמתקבלת התראה מהרשות האוסטרלית לתקשורת ולאמצעי תקשורת (ACMA ) שפועלת, בעיקר, בתגובה לתלונות אזרחים. במה דברים אמורים? בשנת 2005 גילה מחקר ממשלת באוסטרליה שסינון ברמת ספקי השרות

    הוא בעייתי ביותר ואינו אפקטיבי.

     

    כדי להיענות להיסטריה ציבורית מפני פדופיליה, ולרצות את הבוחרים נחקקו חוקים שהגדילו את היקף הפיקוח באינטרנט גם על ספקי ויצרני תכנים ולא רק ספקי שרות וארוח. אך התפיסה כאילו חקיקה בעקבות הלכי רוח פופוליסטיים תעזור, במקום שילוב של הסדרה עצמית ומדינתית, לאחר חשיבה ומחקר מעמיק, מוטעית.

     

    עבירות מין נגד קטינים - לא רק באינטרנט

    ועכשיו לנמשל. אנו בישראל צועדים בדיוק בנתיב המוטעה בו אוסטרליה צעדה. ערוץ 10 הצליח להביא למודעות הציבור, הישר לבטן הרכה של רבים מאיתנו, את הרגישות והבעייתיות בשימוש של בני הנוער וילדים באינטרנט. אלא שלא בכך מסתכמת התרומה של תחקיר "ילדות בסכנה". המסר הברור מן המשדרים היה כי אלמלא האינטרנט, לא היו מתרחשות תופעות פדופיליה רבות ובממדים שכאלה. הנה, אפילו אחד החשודים אמר בשידור לדב גיל-הר "אם אתה היית באינטרנט, גם אתה היית עושה אותו דבר".

     

    אכן, מספר הפניות למוקד אל"י (האגודה להגנת הילד), כמו גם מספר הפניות לספקי שרות לספק אמצעי סינון זינקו, ושיקפו למעשה את הלחץ הציבורי לחקיקה מהירה שתבלום את הפדופיליה ברשת. אין חולק שפדופיליה היא תופעה חמורה מאוד הראויה לכל גנאי ולמלחמה חסרת פשרות. אולם על הכוונת לא הפדופיליה אלא האינטרנט. האם המאבק יצלח אם נטיל על האינטרנט מגבלות דרקוניות?

     

    לשם השוואה, על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת הרי בשנים 2007-2005 (קובץ DOC) נפתחו כ-30 תיקים פליליים בגין עבירות על סעיף 214 לחוק העונשין - פרסום והצגת תועבה של קטינים, שנעשו באמצעות האינטרנט. אמנם סגן ניצב מוטי אבידן הודיע שנתונים אלו אינם משקפים את התופעה, אולם, יש לזכור כי מספר התיקים שנפתחו, למשל, בגין עבירות מין בקטינים נכון ל-2006, וזאת ללא קשר לאינטרנט, עמד על כ-4600, על פי המשטרה (קובץ PDF).

     

    מקריבים פרטיות בשם "הגנה על הילדים"

    יש להיזהר מאוד מחקיקה שתגביל את חופש הביטוי באינטרנט רק עקב לחצים ציבוריים. הרשות האוסטרלית לתקשורת ולאמצעי תקשורת הודיעה לאחרונה על החלת חוקים חדשים הקשורים להגבלת גיל בתכנים במכשירים ניידים, קווי טלפון נייחים, ובאינטרנט החל מה-20 לינואר 2008. על פי המצב החדש שמוצע ספקי ויצרני תוכן (ולא רק ספקי שרות וארוח) יאלצו לבנות מערכות שמזהות קטינים על מנת לחסום גישה לחומרים לא ראויים לפי MA15 (לבני 15 ומטה - קטגוריה שלא הייתה קיימת קודם) וגם R18 (לבני 18 ומטה) ובמידת הצורך גם להסיר אותם בכפוף לדרישות הרשות.

     

    כלומר המחוקק האוסטרלי מצפה כי ספקי תכנים יהיו חייבים לבדוק את התכנים ולוודא שהם לא נגישים לקטינים. המשמעות היא שהמשתמשים יאלצו לתת את שמם ומספר כרטיס אשראי או תעודה מזהה לכל אתר אליו הם נכנסים אשר נמצא בקטגוריה שהיא "לא ראויה" לקטין.

     

    כמה פרטיות יאלצו האזרחים להקריב? כנראה הרבה מאוד. ומה היקף החוק? רחב ביותר. החקיקה החדשה תטיל פיקוח גם על חומרים הנוצרים ע"י המשתמש (שגם הוא נחשב כיצרן תכנים וספק תכנים) – כלומר היא תכלול הודעות SMS, חדרי צ'אט ובלוגים.

     

    בעוד שלגבי הקטגוריה של בני 15 ומטה החוק מוכל רק לגבי פעילות "עסקית" לגבי בני 18 ומטה אין מגבלה. אגב האם בלוג יחשב כפעילות עסקית? כך יהפוך כל יצרן מידע לכוח שיטור והפרטיות של משתמשי האינטרנט תפגע חמורות .

     

    הסדרה עצמית אפקטיבית

    הבוקר (ד') התקיים דיון דחוף בועדת המדע בכנסת בנושא פדופיליה ברשת, וזאת לאחר נסיונות חקיקה שונים הקשורים לנגישות של קטינים לחומר "לא ראוי" (ראה למשל את הצעת חוק 892). פשוט ביותר יהיה לבחור בדרך של חקיקה דרקונית, המגיבה להיסטריה מפני פדופיליה, כאילו פגיעה בפרטיות משתמשי האינטרנט תהיה הפיתרון.

     

    המודל האוסטרלי שמונח בפני דיוני הוועדה הוא קיצוני, ייחודי למדי, ואין כל וודאות כי יהיה בו כדי לסייע במאבק החשוב בפדופיליה. אגב, הניסיון מראה שהסדרה עצמית הינה אפקטיבית יותר כשמדובר בנסיון להסדיר תכנים לקטינים באינטרנט.

     

    הלקח הוא, כי חובה על הכנסת לבחון היטב את שלל הכלים העומדים לרשותה כדי לצמצם את היקף הפדופיליה וזאת תוך כדי איזון עם חרויות פרט אחרות עומדות על כף המאזניים.

     

    דר' קרין ברזילי-נהון הינה ראש המרכז למידע ולחברה, מרצה וחוקרת בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "צנזורה ברשת: אוסטרליה כמשל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    אוסטרליה כמשל
    צילום: איי פי
    ד"ר קרין ברזילי נהון. לביוגרפיה
    מומלצים