עוד נגיעה
ארקדי דוכין הוא מומחה לא רק לשירים שקטים, מסתבר שיש לו גם מה להגיד על להקות מטאל. אצל "לאמב אוף גוד" למשל חסרה לו מקוריות
ארקדי דוכין פרץ לתודעה ב-89' עם צאת האלבום הראשון של "החברים של נטאשה". האלבום היה נועז, שונה ומרגש. זה היה במשהו שהרוק המקומי לא הכיר. ארקדי והחברים מתחו את הגבולות של מה מותר ומה אסור, מה מקובל ופחות מקובל לשיר, אבל בעיקר הם הראו לכל התעשייה שחבורה של נערים מהקריות בלי כסף לאוטובוס להופעה, יכולה לעשות רוק הרבה יותר אמין, אותנטי ומרגש מכל מדושני תוכניות הלהיטים של האייטיז.
מאז הכל היסטוריה. דוכין הוציא, כתב והלחין לא מעט נכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. אלבומו "חלומות למבוגרים" היה כבד, מלא גיטרות ובהחלט נותן בראש. גם הטקסטים היו בעלי רמת כאב חדה ומפלחת ומי שחווה ומכיר את הנושאים עליהם שר דוכין מקרוב, לא יכול היה להישאר אדיש גם הפעם.
עכשיו חושף דוכין את ההבנה שלו במוזיקה הכדה. בערב אוקטובר התארחתי אצלו ויחד צללנו לעולם המטאל. הנה התוצאות.
מתוך Turn Loose The Swans
"אין ספק שהם לוקחים את עצמם במלוא הרצינות וזה יפה, מה הם עושים בדרך כלל?", הוא שואל על הלהקה ואני משמיע שיר כבד יותר מאותו אלבום, "החומר הרגיל שלהם נשמע מיוחד יותר מהשיר הספציפי הזה. נורא קל לשחק בסגנונות האלה דמות שאתה לא, ונשמע שהחברים בלהקה לגמרי בתוך הקטע. הם לוקחים נגינה בסיסית וממנה מייצרים רגש ואווירה. אם כי לי אישית חסר אצלם משהו שיגרה יותר את המחשבה, רבדים נוספים".
מקס קאוולרה מ"ספולטורה". להקה אמינה ומקורית
Korpiklaani – Mid Summer Nights
מתוך Tales From The Road
"זה ממש מיוחד. עם דחיפה נכונה, זו להקה שיכולה בקלות לעניין חברות גדולות ולהגיע להמון אנשים. אין כאן רגש, זה יותר פאן ופולקלור. אני שומע אצלם יותר נגיעות של אירי וצועני ופחות של פולקלור רוסי, מרגישים שהם שומעים הרבה סגנונות מוזיקה ולא שקועים בתוך תבנית. הם מנגנים טוב, יש להם הרבה דמיון והחומר שלהם יותר אינטליגנטי בזכות העיבודים, בגדול - להקה מגניבה".
Sepultura – Ratamahatta
מתוך Roots
"יש פה אלמנטים של היפ הופ, מטאל, מוזיקה שבטית. זו סוג של הצדעה למוזיקה העממית, יש טקסיות מסוימת. השיר נשמע אחלה, אני שומע הרבה נגיעות של הרכבים כמו הרד הוט צ'ילי פפרס יחד עם המטאל הכבד וזה מגניב. אין ספק שהם ראו כמה שבטים ועשו חתיכת תחקיר עמוק על נושא האינדיאנים והשבטים. זה פרויקט מאוד מעניין, אהבתי את כלי ההקשה והשימוש בהם, זו נשמעת להקה אמינה ומקורית והם עושים את זה טוב מאוד".
Nevermore – Dreaming Neon Black
מתוך Dreaming Neon Black
"אני שומע הרבה פסיכדליה, למרות שזו להקת מטאל. הפסיכדליה היא הדבר הכי רגשי ששמעתי בשיר. השירה מאוד אמינה ובכל השיר יש הרבה משנות השבעים, למרות שהגיטרות שלהם עדכניות לחלוטין. אני בטוח שהם גדלו על 'קינג קרימזון', 'פינק פלויד' ודומיהם, שומעים את זה בבירור. יש להם כתיבה מאוד רגשית, נוסטלגית. תשמע, אני אדם שמחובר לעבר, אותי זה ריגש".
סיילם. "אפשר לקלוט את העוצמות ואת האמת" (צילום: שרמן)
Mercyful Fate – The Mad Arab
מתוך Time
"נכון שיש פה קו מזרחי ברור לאורך כל השיר אבל מדובר ב'מוזיקה מזרחית מדנמרק' וזה נשמע כאילו הם נוגעים במשהו שהוא קצת זר להם. אבל כן נשמע שהם מאוד 'בסרט שלהם' ובכל מה שקשור לכישוף ומיסטיקה. בי זה לא נגע וגם לא ריגש. יש בשיר הרבה נאביות, החברים בלהקה מנגנים יפה אבל לא מדובר במשהו יחודי כמו שכבר הספקתי לשמוע היום. אני בטוח שיש להם קהל רב, לצערי אני לא אחד מהם".
Salem – Al Taster
מתוך Collective Demise
"בהחלט מדובר במשהו לא פשטני. יש ללהקה סטנדרט גבוה של מוזיקליות והמתופף מנגן מאוד מעניין. מרגישים שזו להקה שמנגנת הרבה שנים ביחד, הם נשמעים מאד מגובשים. השיר עצמו אמין, ההגשה מרגשת, במיוחד השירה. לא הצלחתי להבין את כל הטקסט לאורכו אבל אפשר לקלוט את העוצמות ואת האמת בחומר שלהם. הים תיכוניות מאוד בולטת, ודווקא כאן היא כן נשמעת אמינה, עמוקה".
Lamb Of God – Laid To Rest
מתוך Ashes Of The Wake
"מתופף מטורף. לא מהעולם הזה. הנגינה היא מדויקת בצורה מדהימה ושבירות הקצב מטורפות. אני אוהב את 'סיסטם אוף א-דאון' בגלל הקטע הארמני היחודי שלהם, אבל כאן הטכניות יותר מרשימה. הלהקה היא לא יחודית, אבל מנגנת מדהים. חסרה לי קצת מקוריות ובעיקר רגש כדי שזה ידבר אלי".
Lamb Of God. "לא מהעולם הזה" (צילום: אור אלתרמן)
W.A.S.P – The Great Misconception Of Me
מתוך The Crimson Idol
"הקונספט של האלבום הזה מאוד מעניין ואני מאוד אוהב אלבומי קונספט, אבל משהו במוזיקה פחות טוב מהרעיון, ההפקה מאוד אמריקאית, הסאונד גדול, מלודרמטי ורחב. השירה של הסולן מרגשת יותר מאשר סולני הארד רוק האמריקאים האחרים אבל יש בזה איזשהו שטנץ אמריקאי שהופך את המוזיקה לפחות משכנעת מהטקסט והקונספט עצמו. הייתי קורא לזה הגשה שבעה לרעיון רעב".
Metallica – Sanitarium
מתוך Master Of Puppets
"ראיתי את הסרט שנעשה עליהם (Some Kind Of Monster) כמה פעמים ויכולתי להזדהות עם ההתלבטות שחוזרת לכל אורכו. מצד אחד הטוטאליות שהמוזיקה נותנת ולוקחת ממך ומצד שני הרצון לחיי משפחה, לחברה וילדים. זה הדיסוננס של הרבה אנשים בענף. השיר עצמו לא רע, אבל הוא 'אולד סקול' ונשאר בגבולות הסגנון. זו בהחלט להקה טובה ולא סתם חבריה הפכו ענקים. מדהים לשמוע היום כל כך הרבה להקות, כולן מנגנות מטאל אבל כל אחת לוקחת את זה למקום אחר לחלוטין".
מתוך: The Forgotten Tales
"הסולן טוב, אני שומע פה השפעות של 'ג`טרו טול' ונגיעות של פולקלור. יש כאן נגיעה חזקה של להקות ששילבו פרוגרסיב עם פולק. זה נשמע סוג של שיר שיהיה יותר כיף לשמוע בתקליט עם כל החריקות שנותנות טעם של פעם מאשר בדיגיטליות של הדיסק. זה לא הפיל אותי מהכסא אבל אני לא יכול להגיד שזה רע, זה נחמד".
מטאליקה. "לא סתם הם הפכו לענקים" (צילום: איי פי)
At The Gates – Blinded By Fear
מתוך Slaughter Of The Soul
"אטרף אמיתי. מתופף מעולה ויש כאן המון רעב ואנרגיה צעירה. שומעיםאת הלהט והרגש בתוך הכבדות. ת'שמע, זה מטורף לאללה. שומעים שזה אמיתי ובא מהלב. זה טוב, אם כי זה בלאגן רציני למי שלא שומע את הסגנון בדרך כלל. פסיכי לחלוטין במובן המחמיא של המילה, שומעים שהם להקה טובה, מכל הלהקות שהשמעת לי היום ונשארות בגבולות הז`אנר זה הכי דיבר אלי, זה בהחלט רעב".
Subterranean Masquerade – No Place Like Home
מתוך Suspended Animation Dream
"זה מדהים, ממש מיוחד. הבחור הישראלי שכתב את התקליט הזה, תומר
פינק, מוכשר בטירוף. שומעים שהוא שומע הרבה סגנונות מוזיקליים ושיש לו ראש פתוח ולא מקובע. מוזיקאי מאוד ייחודי בעיניי. העטיפה מדהימה אבל במוזיקה עצמה יש את כל מה שאמרתי לך שאני מחפש קודם: עומק, רגש, טקסט טוב, רבדים עיבודים מעניינים, תקליט מלא וגדוש בעניין מוזיקלי, עשיר, עם הרבה צבעים, מעולה".
פרקים נוספים:
- בקרו בעמוד המייספייס של זירת המטאל
- הכתבה לקוחה מתוך מגזין המוזיקה הכבדה - "Rockpoint
"
לפנייה לכתב/ת 
