מישל בראונשטיין,
(42), איש מחשבים בחברת היי-טק, המתגורר ברעננה, ספג את האהבה לבעלי חיים כבר בגיל שמונה, כשהתוודע לראשונה לסרטי הטבע של
ז'ק קוסטו
בבלגיה. "לא היה לנו טבע רב בבריסל, כך שנאלצתי להסתפק ביער בסמוך לבית והייתי מטייל בו הרבה". הוא נזכר. "בתיכון, רציתי להתמחות בעבודה ימית, אבל הבנתי מהר מאוד שכדאי לי למצוא תחום טכני אחר, אם אני רוצה להתפרנס".
לאחר שסיים את לימודי ההנדסה באוניברסיטה בבריסל, החליט בראונשטיין להגשים חלום - ללמוד לצלול. "הגעתי לחופשות רבות בישראל כדי לבקר את המשפחה וביקרתי הרבה בסיני ואילת", הוא מספר. "כשצללתי באילת, הבנתי שזו תהיה החמצה אם אני לא אתעד את כל הטבע הנפלא שסביבי". בראונשטיין שכר מצלמת פילם לצילום תת-ימי והתמכר לתחביב החדש.
למזלו, הוריו העניקו לו מצלמה ליום הולדתו ומאז, הוא מעיד, חייו השתנו. "ניצלתי כל רגע פנוי כדי להשתמש בה ולתעד את העולם התת-ימי", הוא מספר בהתלהבות. "בתחילה צילמתי כל מה שזז, אך עם השנים אני מחפש דברים יותר מיוחדים. המטרה העיקרית שלי היא להראות לאנשים שלא נחשפים לעולם התת-ימי, את כל היופי, העוצמה והרגש שטמון בטבע מתחת למים".
לדבריו, ברגע שאנשים מתרגשים ולומדים מהתמונות שהוא מצלם על החיים המרתקים מתחת למים, הוא המאושר באדם. "ברגע שאתה נהנה מתמונה, גם האהבה שלך לטבע מתפתחת, וזה כמו לאהוב ילדים. רק כאשר אוהבים, מבינים כמה חשוב לשמור עליהם ועל הטבע", מסביר בראונשטיין. "אני מנסה להעביר מסר של שמירת טבע, כי בסופו של דבר, הוא שותף נוסף שלנו לקיום שלנו".
הצלילות בבלגיה ובהולנד הסבו לו הנאה רבה וקרירה במיוחד. "צללתי יותר מ-400 צלילות באזור בלגיה, במכרות בהם יש מים, אך אחרי שרואים את כל הטבע האמיתי באילת ובסיני, קשה להישאר במים שחורים עם טמפרטורה של שלוש עד ארבע מעלות, או בצלילות מתחת לקרח", הוא מספר.
האהבה לים סוף עוררה בבראונשטיין רגשות סוערים ובגיל 28 החליט לארוז את המזוודות, לעזוב את משפחתו בבלגיה ולעלות לישראל. "אני יהודי קודם כל, אבל התאהבתי בים סוף ויש לו חלק גדול בהחלטה שלי לעלות לישראל. העדפתי להיות כאן מאשר בכל מקום אחר בעולם".
בראונשטיין מממש את אהבתו לים סוף לעיתים קרובות, ומקפיד לבקר באילת באופן קבוע. יחד עם חברו, צלם הטבע
דני וינברג,
הוא זכה לגלות גם נופים ובעלי חיים מרהיבים באיי
גלפגוס,
שם פגש בכרישי לוויתן, כרישי פטיש, דולפינים, כלבי ים, סוסוני ים ועוד רבים וטובים.
"כל אחד צריך להגיע לשם פעם אחת בחיים כדי לראות את האבולוציה מול העיניים, את המגוון העצום של בעלי חיים בים וביבשה", הוא אומר. "אתה יכול להתקרב לחיות שלא מפחדות ממך, לחזות בלהקות גדולות שמציפות אותך באושר בלתי ניתן לתיאור. כשלהקה של אלפי כרישי פטיש חולפת מולך במשך חצי שעה ואתה לא רואה את הסוף, אתה מבין שאתה רק בהתחלה של החלום".
בעתיד מתכנן בראונשטיין להגיע גם לדרום אפריקה כדי לתעד את המרדף הססגוני של דולפינים, כרישים ולוויתינים אחרי להקות ענק של סרדינים. לפני מספר חודשים הוא זכה בתחרות העולמית לצילום תת-ימי באנטיב, צרפת, בקטגוריה של אתרי אינטרנט לקידום תחום הצלילה בעולם. "אני מציג
באתר שלי
תמונות, סיפורים וחוויות שלי במים וביבשה", מסביר בראונשטיין. "בין אם אני נמצא מול סוסון ים זעיר בגודל של שלושה מילימטר או
כריש לוויתן ענק,
אני מתרגש מהם באותה מידה ומקווה באותו הזמן, שהם יישארו איתנו גם בשנים הבאות".
