צירוף המילים 'ויטמינים ומינרלים' נשמע לרובנו כמו מתכון לבריאות ולאריכות ימים. אלא שלמעשה מדובר בחרב פיפיות, שכן אותם ויטמינים ומינרלים שכה חיוניים לגוף עלולים גם לגרום למחלות ואף לקיצור החיים.
הוויטמינים והמינרלים הם חומרים שגופנו לא מסוגל לייצר בעצמו והוא חייב לקבל אותם ממקור חיצוני, בדרך כלל ממזון או מתוספים שונים. אף שמחקרים עדכניים מצביעים על כך שהוויטמינים שאנחנו מקבלים מהמזון יעילים יותר מאלה שמגיעים בצורת טבליות, אנשים רבים, ובמיוחד בגיל המבוגר, נכנעים לפרסומות ולהמלצות של חברות התרופות ורוכשים בבית המרקחת טבליות של ויטמינים ומינרלים.
אלה שעושים את זה משוכנעים שתוספי המזון יכולים לשפר את מצבם הבריאותי ולדחות את תהליכי ההזדקנות, שכן הם יספקו לגוף את הוויטמינים והמינרלים שלא הצליח לספוג מהמזון. הדברים הגיעו לידי כך שקיימת נטייה לקחת טבליות של ויטמינים ומינרלים בכמויות גדולות, רק כדי להבטיח שהגוף אכן מקבל את הכמות שדרושה לו. אלא שממש כמו תרופות, גם הוויטמינים והמינרלים שאנחנו נוטלים בטבליות עלולים לגרום נזק אם לוקחים אותם במינון מוגזם.
לא לקחת תוספות ויטמינים ומינרלים בלי עצת רופא (צילום: אייבלסטוק)
גוף האדם מצטיין ביכולת הסתגלות ניכרת וביכולת להתאושש מהר מרוב הנזקים שנגרמים לו. אלא שיכולת ההתאוששות תלויה בכמות החומר המזיק שנספג בגוף וגם בגיל, שכן ככל שאנחנו מזדקנים ההתאוששות איטית יותר. כך למשל חומר מזיק שנספג בכמות קטנה לא יגרום כמעט נזק לאדם צעיר, אבל אצל זקן אותה כמות בדיוק עלולה לגרום לנזק משמעותי.
זו גם הסיבה שכשרופא רושם תרופה הוא תמיד רושם אותה בכמות ספציפית ולזמן מוגבל, בהתאם לגילו ולמשקלו של החולה, לחומרת המחלה שממנה הוא סובל ולתרופות אחרות שהוא נוטל באותו זמן. נטילת התרופה במינון מוגזם עלולה במקום להיטיב את מצבו של החולה דווקא להחמיר אותו.
זהו הדין גם לגבי הוויטמינים והמינרלים שאנחנו נוטלים. אפילו החומרים החיוניים האלה, שבלעדיהם אין לנו חיים, חייבים במינון מדויק שכן עודפים עלולים לגרום נזק חמור. לפניכם כמה דוגמאות לוויטמינים ומינרלים שבמינון עודף עלולים לגרום נזק:
כמעט כל תכשירי המולטי ויטמין מכילים ברזל. הברזל נאגר בגוף, שכן הגוף לא יודע להפריש אותו (אלא על ידי איבוד דם,( הוא טוקסי ועלול לגרום לנזקים בריאותיים ואפילו לקיצור תוחלת החיים. היום ידוע שאפילו כמויות קטנות ביותר של ברזל עלולות להוות סכנה לאדם בגיל המבוגר.
משום כך אין לקחת כל תוספת של ברזל בלי שקדמו לכך בדיקות מתאימות .(capacity; ferritin iron binding) בהקשר הזה כדאי לדעת שאין להסתפק בבדיקת רמת ההמוגלובין בדם, שכן גם אם הבדיקות מצביעות על המוגלובין נמוך, עדיין אין הדבר מעיד על מחסור בברזל. המוגלובין נמוך מעיד על אנמיה, שסיבתה יכולה להיות גם מחסור בוויטמין ,B12 בוויטמין B6 או בחומצה פולית.
חשוב לזכור שמחקרים מראים שעודפי ברזל עלולים להיות מסוכנים אפילו יותר ממחסור בו.
ויטמין E הוא אולי נוגד החמצון (אנטי אוקסידנט) החיוני ביותר. נוגדי החמצון תוקפים את הרדיקלים החופשיים (אוקסידנטים) שנוצרים בגוף כתוצאה מזיהום
| מחקר חדש |
|
| זהירות: מינון גבוה של ויטמין E מגביר הסיכון לסרטן / ד"ר איתי גל |
|
מחקר ענק שכלל עשרות אלפי אמריקנים מצא כי נטילה יומית של ויטמין E מגבירה משמעותית את הסיכון לסרטן ריאות. ההשערה: במינון גבוה, הוויטמין הופך מנוגד חימצון למסייע חימצון ומזרז את הנזק לרקמות הגוף |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
האוויר, עישון (פעיל או סביל,( גיל וגורמים נוספים.
בניסיון קליני נתנו מינונים שונים של ויטמין E לקבוצות שונות של אנשים במשך תקופה ממושכת, ונמצא שכמות נוגדי החמצון שבדמם עלתה רק כשקיבלו מינונים נמוכים של ויטמין .E אצל אלה שקיבלו מינונים גבוהים מדי המצב התהפך וכמות הרדיקלים החופשיים המזיקים רק עלתה. במילים אחרות, במינונים גבוהים מדי ויטמין E מגביר את הסתיידות העורקים ועלול לגרום להתקפי לב.
היום ידוע שוויטמין A בעודפים גדולים, בעיקר בגיל המבוגר, עלול להפריע לכניסת סידן לעצמות ולגרום או להחריף אוסטאופורוזיס.
עודף של ויטמין D בגיל המבוגר עלול לגרום להיפר קלצמיה או עודף של סידן בדם. רמת סידן עודפת גורמת למשקעי סידן בדרכי השתן ולנזקים ללב. גם רקמות רכות עלולות להסתייד.
כמויות עודפות של ויטמין C בגיל המבוגר עלולות להגביר את הנטייה לאבנים בדרכי השתן.
גם הניאצין, הוא הוויטמין ,B3 שניתן מדי פעם בכמויות עצומות לאנשים מבוגרים ובמיוחד לאנשים בגיל השלישי, עלול לגרום לנזקים. כמויות גדולות מאוד של ניאצין
ניתנות בעיקר ברפואה האלטרנטיבית כטיפול בסוכרת או ברמות גבוהות של שומנים בדם, אבל מינון גבוה (אפילו בצורה של חומצה ניקוטינית) עלול לגרום להרחבת כלי הדם וכתוצאה מכך לסומק בפנים, כאבי ראש, הזיות ודיכאון.
לאור כל האמור כאן, וגם מכיוון שהנזקים שנגרמים מעודף הוויטמינים והמינרלים הם לא מיידיים אלא מצטברים, כדאי לא לחרוג מהמינו־ נים המומלצים של הוויטמינים והמינרלים ולהסתמך בהקשר הזה על המלצות של מומחים ולא על אלה של היצרנים.
